בשבוע שעבר הפילה הקואליציה את הצעת החוק של ח"כ מירב כהן למניעת אלימות כלכלית. בין המצביעים נגד החוק: השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן, והשרה גילה גמליאל, שבעבר קידמה הצעת חוק כזו בעצמה.
הכתבה הראשונה בסדרה
דרך הרבנות: כך דורסת הממשלה את זכויות הנשים
"הקואליציה הייתה צריכה להתעלות ולהצביע בעד החוק", אומרת תמר שוורץ, מנכ"לית "רוח נשית". היא ציינה כי "זו פוליטיקה קטנה וזולה על חשבון נשים אומללות".
לדברי שוורץ, רוב הנשים לא מתלוננות ויש תת-דיווח. עם זאת, הערכת ארגון הבריאות העולמי היא שכל אישה חמישית סובלת מאלימות, ו-99% מהן יסבלו גם מאלימות כלכלית. "יש אלימות מהסוג השתלטן, שקיים ב-99% מהבתים האלימים - שליטה מוחלטת בכל האמצעים הכלכליים ובכל ההחלטות בבית", הסבירה שוורץ. היא הוסיפה כי "סוג נוסף של אלימות הוא המסתיר - הבעל לא מגלה על כספים ונכסים שבבעלותו, וכשהם נפרדים פתאום נודע לאישה שיש לה חובות. הצעת החוק תאפשר לבית המשפט לנקוט צעדים למען הצד שנפגע. היום זה לא קיים".
אפרת (35), אמא לשלושה, התמודדה עם המציאות הזו במשך קרוב לעשור. היא שיתפה: "הוא היה בעל ההון, בעל השליטה. הוא מחליט מה נחוץ לבית ומה נחוץ לי". היא ציינה בנוסף כי "הוא אמר שהוא מרוויח יותר ולכן הוא מחליט. על כל הוצאה הייתי חייבת לדווח. בהמשך הגיעו האיומים, שאם אעזוב אותו הוא לא ייתן לי כלום ואני לא אשרוד. זו הייתה אחת הסיבות שנשארתי במערכת יחסים אלימה כל כך הרבה שנים. חייתי בפחד קיומי והישרדותי".
בהמשך זה הידרדר לאלימות פיזית. לדבריה, "הייתה אווירת פחד בבית. זה היה מתחיל בהשפלות, ואם הייתי בוכה הוא היה תופס אותי חזק וסוטר לי, בועט בי ודופק לי את הראש. אבל המכות הפיזיות היו פחות קשות מהאלימות הכלכלית. כשאזרתי אומץ וברחתי ממנו ויתרתי על הכל. הילדים ואני גרנו בדירה קטנה, והוא חסם לי כל גישה לאשראי. עד היום אני מתמודדת עם הלוואה גדולה בבנק. אני חושבת שאם החוק הזה היה עובר נשים היו יודעות לצאת ממערכת יחסים לפני שהיא מגיעה לאלימות קשה. זה היה נותן לזה שם ומודעות. אני בעצמי לא הבנתי שזו אלימות במשך שנים".
