נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויועציו החליטו להשהות את התקיפה שתכננו באיראן - ולחזור בינתיים לערוץ הדיפלומטי, מפני שבוושינגטון הגיעו למסקנה שהעלות הצפויה של המהלך, בעת הנוכחית - גדולה בהרבה מהתועלת שאפשר יהיה להפיק ממנו.
הדברים של טראמפ על איראן, לפני שהחליט להשעות את התקיפה
5 צפייה בגלריה
ההפגנות דעכו לאור הדיכוי הברוטלי, וטראמפ יכול להכריז: "האיום שלי עבד"
(צילום: REUTERS/Jonathan Ernst, Office of the Iranian Supreme Leader/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS, Anonymous/Getty Images)
טראמפ רצה למעשה להוציא במהירות תקיפה עוצמתית, רצוי חד-פעמית או שתימשך זמן קצר, והעיקר - שתביא הכרעה ברורה, כלומר למוטט את המשטר באיראן. אבל יועציו והגנרלים של הפנטגון לא יכלו להבטיח לו שהמהלך יהיה מהיר, מפני שמהלך מהיר ועוצמתי דורש הכנות מרובות, כפי שלמשל היה בוונצואלה - והן היו נמשכות שבועות. ובכל מקרה, אמרו הגנרלים ואנשי המועצה לביטחון לאומי, התוצאה של תקיפה באיראן לא בהכרח תמוטט את המשטר.
הסיבות ללחץ שהופעל על טראמפ - להימנע מתקיפה
מה שבטוח, תקיפה שכזו הייתה גוררת תגובה. בסיסים אמריקניים בכל רחבי המזרח התיכון היו מותקפים, וגם ישראל הייתה נאלצת להתמודד וגם לספוג מטחי טילים וכטב"מים תוקפים. גם תעשיית האנרגיה של בעלות ברית אחרות של ארה"ב באזור המפרץ עלולה הייתה להיפגע, מה שיגרום לעליית מחירי הנפט ומוצריו בשוק העולמי וגם בארה"ב.
זו גם אחת הסיבות העיקריות שכל השותפות האזוריות של ארצות הברית, בהן קטאר, סעודיה וטורקיה, דחקו בטראמפ לא לתקוף באיראן. הן חששו ממה שהאיראנים יעשו כנקמה כלפיהן, מפני שהתקיפה האמריקנית הייתה עלולה להביא כמעט בוודאות מלאה לתקיפת גמול כואבת של ישראל באיראן, ואז האזור כולו עלול להידרדר למלחמה כוללת, שאיש מהשחקנים האזוריים - כולל ארה"ב - לא רוצה בה.
הדיכוי הברוטלי של המחאה - שלא חיכה לטראמפ
חוץ מזה, משטר האייתוללות לא חיכה לטראמפ, וההפגנות באיראן דעכו ביממה האחרונה. עוד לפני שהנשיא האמריקני השמיע את איומיו והבטחתו למפגינים ש"העזרה בדרך", המשטר כבר דיכא בכוח רב, בנחישות ובאכזריות, את ההפגנות - במחיר של מאות הרוגים - ובאמצעות ירי חי, כולל ברובי ציד, שנועדו לעוור את המפגינים או לפחות להשחית את פניהם. האמצעים הברוטליים האלה כנראה עשו את שלהם, ולמרות שבין המפגינים, בעיקר באזור הכורדי בצפון-מערב איראן, ובאזור הערבי, מחוז אחוואז בדרום ובבלוצ'יסטן, היו גם נושאי נשק שהשיבו באש והרגו את אנשי הביטחון של המשטר – השוק והמורא שהדיכוי האכזרי הזה הטיל במפגינים עשו את מה שהמשטר רצה - והאנשים פשוט פוחדים, כנראה, לצאת לרחובות.
ה"שגרה" ברחובות טהרן, אחרי הדיכוי הברוטלי של המחאה
(צילום: רויטרס )
בציוץ הראשון של טראמפ בנוגע למחאות וההרג ברחובות איראן – הוא אמר במפורש שהוא יפעל אם הדיכוי האכזרי והברוטלי של ההפגנות יימשך. אבל בינתיים, בלילה שבין רביעי לחמישי, ואפילו עוד לפני כן, הרחובות באיראן הלכו והתרוקנו, מפני שהמוחים אחוזי הפחד והטראומה של הזוועות שחוו נשארו בבתיהם. ממילא הבסיג', המשטרה ומשמרות המהפכה לא היו צריכים לירות. חוץ מזה, מספר ההרוגים שארגוני מודיעין אמריקניים ואחרים נקבו בהם - הוא הרבה יותר קטן מהמספרים שהפיצו ארגוני זכויות אדם במערב וכלי תקשורת שונים. המספרים כעת עומדים בין 2,500 ל-4,000 הרוגים, שמתוכם כ-500 אנשי ביטחון של המשטר שנהרגו על ידי מפגינים.
לעובדה שההפגנות דעכו ומספר ההרוגים לפי המניינים של ארגוני המודיעין המערביים הוא קטן, יש ככל הנראה אפקט על טראמפ. כעת יכול בהחלט הנשיא האמריקני להודיע שהאיראנים הבטיחו לו, באמצעות צד שלישי, שהם יפסיקו לטבוח בהמונים ושלא יוציאו להורג בתלייה מפגינים שנעצרו. וכך בעצם טראמפ יכול להגיד: "הנה, האיום שלי לבדו עשה את העבודה" – כלומר, ניצחנו גם בלי להילחם.
גם המשטר בטהרן יכול להודיע לארצות הברית באמצעות צד שלישי, שהנה אנחנו הפסקנו לירות במפגינים ואנחנו גם לא נוציא להורג בתלייה. כפי שסיפר טראמפ לעיתונאים, וכך גם הודיע שר החוץ האיראני בקולו - מה שהעניק לנשיא ארה"ב את הסולם שהוא היה צריך כדי לרדת מהעץ ולחזור לערוץ הדיפלומטי.
בעיית ההנהגה של המחאה - ונאמנות מנגנוני הביטחון למשטר
נתון נוסף שבוושינגטון ייחסו לו כנראה חשיבות רבה היא העובדה שלאלפי האיראנים הזועמים שיצאו לרחובות, בהקרבה אישית יוצאת דופן - לא הייתה מטרה, הנהגה או מנהיג ותוכנית פעולה מעשית שסביבם הם יכלו להתאחד. אם כן היה קורה הדבר, יכלו המפגינים לתעל את אנרגיית הכעס לצעדים ולדרישות פוליטיות פרקטיות שיביאו לקריסת השלטון.
5 צפייה בגלריה
פהלווי לא נתפס כמנהיג שכולם מוכנים לקבל, לא באיראן וגם לא בוושינגטון
(צילום: JOEL SAGET / AFP)
גם יורש העצר האיראני, הנסיך רזא פהלווי, שניסה לדרבן את המוחים ממקום מושבו מחוץ לרפובליקה האיסלאמית, לא נתפס באיראן וגם לא בוושינגטון כמנהיג שכולם מוכנים לקבל. בקושי, לפי הסקרים היותר נוטים לטובתו, כ-30 אחוזים מהאיראנים מוכנים לכך. גם בסוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית הודיעו לנשיא טראמפ, לפי דברי גורמים יודעי דבר, שרזא פהלווי אומנם דמות סימפתית ומלאת מוטיבציה - אבל הוא לא הדמות שסביבה המוחים יתאחדו ויפילו את השלטון.
עובדה נוספת שמיתנה מאוד את רצונו של טראמפ בתקיפה הייתה שלא היו מספיק גילויי סרבנות ועריקות בקרב אנשי מנגנוני הביטחון האיראניים. בניגוד לגלי הפגנות בשנים קודמות, הפעם, לדברי עיתונאים וגורמים מהימנים במזרח התיכון, היו עריקות בקרב מנגנוני הביטחון של משטר האייתולות - אבל לא במספרים גדולים. למעשה, לא מדובר היה בהיקף שאיים להטות את הכף, או כזה שיכול היה למשל לגרום לאנשי משמרות המהפכה, לבסיג' ולמשטרה - להפסיק את דיכוי ההפגנות, ובוודאי שלא מספיק להפיל את המשטר.
נראה שרוב העריקות היו דווקא בקרב אנשי הצבא האיראני, הארתש, שככל הנראה פחות נאמנים למשטר מאנשי משמרות המהפכה, וגם נהנים פחות מההטבות שהעניק המשטר - חצי מכלכלת איראן - למשמרות המהפכה.
בישראל רצו תקיפה - אך לא כעת
העיתוי, גם מנקודת ראותה של ירושלים, לא היה מתאים להפלת המשטר. בירושלים חששו, כמו גם בבירות מזרח-תיכוניות אחרות, שהמהלך מצד אחד לא יפיל את המשטר באיראן, ומצד שני יגבה מאיתנו מחיר כבד בנזקים בעורף ובעלות האסטרונומית של מערכה נוספת באיראן, שאיננו מוכנים אליה כפי שהיינו רוצים. בכל מקרה, גם אם בירושלים לא ממש רצו את התקיפה הזאת, בוצעו תיאומים מול האמריקנים בנוגע לאמצעי ההתגוננות. התיאום ההגנתי הבין-צה"לי בין ישראל לפיקוד המרכז האמריקני, סנטקום, התבצע באינטנסיביות גבוהה.
5 צפייה בגלריה
בישראל ובארה"ב חששו: איראנים מיליטנטיים עלולים לנצל את חולשתו של חמינאי
(צילום: Khamenei.ir/AFP)
האיראנים מצידם היו בלחץ גדול מאוד ובכוננות גבוהה, ולכן גם מפלס החששות בישראל מפעולה איראנית נגדנו היה בשיאו בימים האחרונים. בקריה אף העריכו כי זה עלול לקרות גם כתוצאה ממיסקלקולציה, כלומר שהאיראנים יחשבו שהמתקפה האמריקנית כבר בדרך, ולכן כדאי כבר לתקוף את ישראל כשעוד אפשר; או מקלקולציה, כלומר חישוב מכוון להנחית מכה מקדימה על ישראל ועל בסיסים אמריקניים באזור, כדי למנוע את המתקפה או כדי לנקום מראש על המתקפה שתבוא - ואז גם לזכות בנקודות בדעת הקהל הפנימית באיראן.
דריכות שיא בישראל, וחשש מחולשת חמינאי
החששות בישראל ובוושינגטון גברו לאחרונה גם בגלל מה שמסתמן כהתגברות חולשתו הפיזית והמנטלית של המנהיג ומקבל ההחלטות העיקרי בטהרן עלי חמינאי. מנאומיו בעת האחרונה של המנהיג הדתי והפוליטי העליון בן ה-86 ניכר שהוא לא לגמרי מבין את המצב, ולא תמיד מגיב למה שקורה. במערב קיים חשש שהרפיון הזה - הפיזי ואולי גם המנטלי - ינוצל על ידי בכירים איראנים מיליטנטיים, כדי לממש כלפי ישראל וכלפי מדינות המפרץ הערביות את העיקרון ש"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", כלומר מתקפת מנע איראנית.
כתוצאה מכל אלה, ביממה האחרונה הייתה דריכות שיא במסדרונות המדיניים בירושלים, בצה"ל וכמובן בקהיליית המודיעין. אבל עוד לפני כן, כדי לנסות לסכל אפשרות של מיסקלקולציה או מתקפת מנע, ישראל הודיעה לאיראנים, כך לפי אמצעי תקשורת ערביים ומערביים, באמצעות נשיא רוסיה ולדימיר פוטין - שאין בכוונתה לתקוף את איראן תחילה.
במקביל, דובר צה"ל פרסם שתי הודעות שבהן ציין כי המחאות הן עניין איראני פנימי. כלומר, לישראל אין כוונה להשתמש בחולשת המשטר כדי להפילו באמצעות תקיפה. זה כבר יותר מאיתות - זו אמירה מפורשת. טקסט מנוסח בקפידה על ידי דובר צה"ל תת-אלוף אפי דפרין, שהופץ בעמוד הרשמי ברשת החברתית X בעברית, באנגלית ובערבית. אותה רשת היא למעשה ערוץ חילופי המסרים הגלובלי המועדף כיום, וכל זה נעשה כדי למנוע מהלך איראני מוטעה. כעת, הדריכות והכוננות פחתו במידה ניכרת.
המתקפה שהוצגה לטראמפ
המתקפה שהציג הפנטגון לנשיא האמריקני אמורה הייתה לכלול מהלך מקדים רך: בראש ובראשונה סנקציות כלכליות – שאכן הוטלו. המכסים על מי שיסחר עם איראן הוטלו ולא בוטלו, ואתמול גם הוטל חרם על היועץ לביטחון לאומי של המנהיג העליון חמינאי, עלי לריג'אני, וכמובן - מבצעי השפעה תודעתית.
רק לאחר מכן אמור היה לבוא מהלך קינטי רצוי, קצר וחד-פעמי, אם כי גם הפנטגון היה מוכן למהלך ארוך אם יידרש. הנשיא טראמפ, לפי עדויות של כלי תקשורת אמריקניים, פסל את המהלך הארוך, והיה ברור שמהלך קצר ועוצמתי לא יביא את התוצאות.
לכן, המצב כרגע הוא שהערוץ הדיפלומטי הוא המוביל את מהלכי ארצות הברית והנשיא טראמפ. מכאן עולה כי המתקפה האמריקנית לא בוטלה - היא רק הושהתה. ומדוע רק הושהתה ולא בוטלה כליל? מפני שזה תלוי בתוצאות המשא ומתן, שכנראה ייפתח כעת בין ארצות הברית לבין איראן. את הפרטים - נראה בימים הקרובים.
פורסם לראשונה: 22:27, 15.01.26
