אזרחי שווייץ דחו היום (א') במשאל עם את ההצעה הדרמטית שקידמו אנשי ימין להגבלת גודל האוכלוסייה ל-10 מיליון תושבים – באופן שהיה מחייב את המדינה להטיל הגבלות נוקשות על ההגירה אליה, ואף לשים סוף לתנועה החופשית בינה לבין שכנותיה מהאיחוד האירופי. אף שספירת הקולות טרם הסתיימה, מדגם של תאגיד השידור הציבורי SRF, שפורסם עם סגירת הקלפיות, מצביע על יתרון גדול למתנגדי ההצעה, עם 55% לעומת 45% לתומכיה – בניגוד לסקרים שהצביעו על קרב צמוד יותר.
5 צפייה בגלריה
כרזה של תומכי היוזמה בשווייץ, עם הכיתוב: "לשמור על מה שיש לנו". בין האזהרות: מצוקת הדיור תגבר
(צילום: REUTERS/Stefan Wermuth)
משאל העם נערך תחת שיטת הדמוקרטיה הישירה הנהוגה בשווייץ, ושבה כל יוזמה יכולה לעמוד להכרעת האזרחים אם היא מגיעה לרף של 100 אלף חתימות. את היוזמה הנוכחית קידמה תחת הקמפיין "לא לשווייץ של 10 מיליון" מפלגת העם השווייצרית (SVP) הימנית, בדרישה שאוכלוסיית המדינה לא תחצה את הרף הזה עד לשנת 2050. בשווייץ חיים כיום 9.1 מיליון בני אדם, ואם היוזמה הייתה מאושרת כעת – היא הייתה צפויה להיכנס לתוקף בתוך חמש שנים, כשאוכלוסיית שווייץ תגיע לפי הערכות ל-9.5 מיליון תושבים.
מאותו רגע הייתה ההצעה מחייבת את הרשויות להתחיל בהגבלה מאסיבית של ההגירה ושל איחודי משפחות מהגרים, ולנטוש הסכמים בילטרליים עם מדינות האיחוד האירופי והסכמים בינלאומיים אחרים שמאפשרים לזרים לעבוד ולהשתקע בשווייץ. גם ההסדרים המאפשרים תנועה חופשית בין שווייץ לשכנותיה מהאיחוד יופסקו.
מקדמי היוזמה הצדיקו את המהלך בחשש ההולך וגובר ששווייץ פשוט לא תעמוד בגידול המשמעותי הזה באוכלוסייה, ושהתשתיות, הכלכלה ובעיית הדיור שלה יהפכו לבלתי נסבלים. שווייץ חוותה בשני העשורים האחרונים זינוק גדול בהיקף האוכלוסייה שלה, ואם בשנת 2002 הוא עוד עמד על 7.3 מיליון, כיום הוא כאמור כבר 9.1 מיליון. יותר מ-30% מתושבי שווייץ כיום הם אזרחים זרים, ושיעורם של האזרחים ששורשיהם במדינות אחרות גדול אף יותר.
אבל ההגבלות הדרמטיות שההצעה ביקשה להטיל, ובעיקר הגבלת התנועה החופשית עם שכנותיה של שווייץ, עוררו חשש גדול בקרב רבים מההשלכות הכלכליות של המהלך, וההצעה השוותה בין היתר ל"ברקזיט" – הכינוי להחלטה המפתיעה של אזרחי בריטניה, במשאל עם שנערך ב-2016, לפרוש מהאיחוד האירופי. מבקרי ההצעה הזהירו גם שאם תאושר מי שייפגעו הם בעיקר מהגרי עבודה המוגדרים "איכותיים", מהגרים שהגיעו בשנים האחרונות ממדינות כמו גרמניה השכנה כדי להרוויח שכר טוב יותר מאשר במולדתם. הם מועסקים בענפים רבים במשק, בכלל זה בבנקים ובבתי החולים. אישור ההצעה פירושו שגם הם היו נדרשים לעזוב, או שכניסתם הייתה מוגבלת משמעותית.
אורס בירי, מחברת הסקרים GFS Bern, אמר כי ההצעה נדחתה משום שאף על פי שרבים בשווייץ מודאגים מהגידול באוכלוסייה, הם לא השתכנעו מהתוכנית וחששו מההשלכות שלה: "מהרגע הראשון היא הוצגה כ'יוזמת הכאוס'. הבוחרים חששו מהשלכות שליליות על יחסיה של שווייץ עם האיחוד האירופי ועל שוק העבודה. אנשים היו מודאגים גם מדברים כמו מחסור באנשי צוות בתחומי הסיעוד והבריאות. בנוסף, ישנה תחושה שבאווירה הבינלאומית הנוכחית, אין זה נבון מצד מדינה קטנה לעשות צעד שכזה".
5 צפייה בגלריה
כרזה עם הכיתוב: "תגנו על שווייץ, לא לשווייץ עם 10 מיליון"
(צילום: REUTERS/Denis Balibouse)
מפלגת העם השווייצרית ידועה זה שנים בקידום משאלי עם נפיצים הקוראים להגבלות הגירה, גירוש של מהגרים אלימים ועוד. עם זאת, בעוד בעבר לוו היוזמות הללו בדרך כלל בקמפיינים אגרסיביים למדי, וכללו נגיעות של גזענות ושל הפחדת הציבור מפני זרים או שחורים ש"מלכלכים ומזהמים" את שווייץ הניטרלית, הטובה והעשירה, הפעם בחרה המפלגה לנקוט קמפיין שונה, כזה שנמנע מסיסמאות רגילות נגד מהגרים ובמקום זאת מסביר לציבור את הסכנות והאתגרים הנשקפים לשווייצרים אם המדינה לא תעצור את הגידול באוכלוסייתה.
מקדמי היוזמה הזהירו למשל שהשווייצרים יסבלו מ"חרדה כתוצאה מהצפיפות העולה", ויצטרכו למשל להיאבק על מושבים ברכבת הקלה ולסבול מתורים ארוכים מדי לרופא. בכרזות שפרסמו מוצגת בין השאר שווייץ כסירה עמוסה הטובעת בים האיחוד האירופי. התומכים מזכירים כמובן שבעזרת הגבלת ההגירה אפשר יהיה גם להילחם טוב יותר באלימות ובפשיעה.
יוזמת הגבלת האוכלוסייה נתקלת בהתנגדות נחרצת מצד כל שאר המפלגות הפוליטיות. כל 26 הקנטונים הפדרליים שמהם מורכבת שווייץ, התעשיינים ורוב עולם העסקים התנגדו גם הם, וקראו לציבור לדחות אותה. "אנחנו זקוקים ליציבות, והאיחוד האירופי נשאר הפרטנר הכלכלי והפוליטי העיקרי שלנו. אסור לנו לגרום לקריסת הגשרים לאירופה, וזה בדיוק מה שהיוזמה הזו רוצה לעשות", אמר בשבוע שעבר באט יאנס, חבר המועצה הפדרלית של שווייץ.
