כמעט שנה חלפה מאז שקנצלר גרמניה אולף שולץ הכריז על "נקודת מפנה" בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה. לצד הכרזה על סיוע צבאי נרחב לממשלה בקייב, שולץ הודיע אז גם על השקעה מאסיבית בצבא הגרמני המוזנח – אבל מאז נתקלה ממשלתו בשלל קשיים בדרך לשיקום הצבא, וכעת ברור שהיעד שהציב רחוק ממימוש.
שנה למלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• רבבות בקונצרט המלחמה של פוטין: רוסיה ציינה שנה לפלישה לאוקראינה
• ביידן: פוטין חשב שהוא קשוח, אבל ייכשל. רוסיה לעולם לא תנצח במלחמה
• מי שהתנגד לפלישה כבר ברח, או נעצר: החיים ברוסיה אחרי שנה של מלחמה
• ראש מיליציית שכירי החרב תוקף את הצבא הרוסי: "בוגדים, מנסים להרוס אותנו"
12 צפייה בגלריה
שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, על טנק "לאופרד 2" מהדגם שברלין הסכימה לתת לאוקראינה. דוחף להגדלת התקציב
(צילום: AP )
12 צפייה בגלריה
הטנקים הגרמניים בפעולה, במהלך ביקור שערך פיסטוריוס בבסיס באוגוסטדורף בתחילת החודש
(צילום: AP )
גרמניה, נזכיר, נמנעה לאורך שנים ארוכות מהפגנה של כוח צבאי על רקע הזוועות שביצעה תחת שלטון הנאצים במלחמת העולם השנייה. היא נזהרה גם מלשלוח כלי נשק לאזורי מלחמה, וזכור היטב הלעג שעוררה באוקראינה כאשר הציעה לה לאות סולידריות 5,000 קסדות בימי ההיערכות לפלישה הרוסית, במקום כלי נשק של ממש. אבל מאז עברה תפנית דרמטית, והפכה לספקית הנשק השנייה בגודלה של קייב באירופה, עם סיוע צבאי בהיקף של 2.5 מיליארד דולר, מעט פחות מהסיוע של פולין.
הממשלה בברלין אמנם מפגינה עדיין מעת לעת הססנות בכל הנוגע לסיוע לאוקראינה – רק לאחר לחץ כבד מבעלות בריתה היא נעתרה בחודש שעבר לבקשת קייב לשלוח לה טנקים מתקדמים מתוצרת גרמנית – אבל השינוי בהתנהלותה הוא עדיין משמעותי, וכך גם בדעת הקהל של הציבור הגרמני. שר ההגנה בוריס פיסטוריוס ציין בסוף השבוע כי בשנה האחרונה חל "שינוי של 180 מעלות בעמדות של הגרמנים בנוגע לסוגיות צבאיות, לנאט"ו וכמובן למה שמתחולל באוקראינה".
לצד הסיוע לאוקראינה, בנאום שנשא שולץ שלושה ימים לאחר הפלישה הרוסית הוא הודיע כאמור על חיזוק משמעותי של הצבא הגרמני, הבונדסוור, שלאורך שנים סבל מהזנחה, עם ציוד מיושן ובקושי מתפקד. מפקד צבא היבשה, לוטננט-גנרל אלפונס מייס, אף תיאר אז את הצבא הגרמני כ"פחות או יותר עירום". במסגרת ההשקעה המאסיבית החדשה הקימה גרמניה קרן מיוחדת של 100 מיליארד אירו עבור רכש צבאי, בנוסף לתקציב השנתי הרגיל של משרד ההגנה. שולץ גם הכריז כי מעתה גרמניה תשקיע לפחות 2% מכלל התמ"ג שלה בצורכי ביטחון. מדובר ביעד שכל המדינות החברות בברית נאט"ו אמורות ממילא לעמוד בו, והעובדה שעד כה גרמניה לא עמדה בו עוררה תסכול בקרב בעלות בריתה, בהן ארה"ב.
12 צפייה בגלריה
הקנצלר שולץ, בנאום "נקודת המפנה" שלו 3 ימים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. מבטיח לעמוד ביעד של 2% מהתמ"ג לצורכי ביטחון
(צילום: AP )
12 צפייה בגלריה
לוחמי קומנדו של הצי הגרמני בתרגיל בים הבלטי, שלשום. הבונדסוור סבל מהזנחה במשך שנים
(צילום: AFP )
אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד: למרות הקמת קרן הרכש הצבאי המיוחדת, רוב הכסף בה טרם נוצל, ולפי ההערכות בנאט"ו גם בשנה שעברה גרמניה ככל הנראה לא עמדה ביעד שהציבה להשקעה בתחום ההגנה, עם 1.44% בלבד מהתמ"ג שהושקעו בו, אם כי מדובר בהערכה שמבוססת על נתונים חלקיים. רק בדצמבר האחרון העניקו המחוקקים בברלין אור ירוק לעסקת הנשק הגדולה ביותר עד כה במסגרת הקרן שהוקמה, עסקה שכוללת רכישת 35 מטוסי קרב מדגם F-35, לצד רובי סער חדשים ומערכות רדיו. משרד ההגנה הגרמני מסר אתמול כי בסך הכול 30 מיליארד אירו מכספי הקרן נוצלו עבור עסקאות שונות, אבל חברות רבות בגרמניה שעוסקות בתחום הביטחון מתלוננות שלא קיבלו ממנו הזמנות כלשהן.
תומאס ויגולד, מומחה גרמני לענייני ביטחון, אמר בשיחה עם סוכנות הידיעות AP כי למרות ההבנה בברלין שהתוקפנות הרוסית מחייבת שינוי משמעותי בהתנהלות הביטחונית של גרמניה, יישום השינויים נתקל בשלל קשיים בירוקרטיים במשרדי הממשלה. "חייבים לומר שעד עתה, זה לא באמת יצא לפועל", אמר על השינויים שהבטיח שולץ.
הקשיים ביישום היעד שהציב הקנצלר מעוררים גם ביקורת מהאופוזיציה. מנהיגה, ראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית פרידריך מרץ, פנה החודש לשולץ במהלך דיון בפרלמנט ואמר לו: "חלקים גדולים מ'נקודת המפנה' שתיארת כאן ב-27 במרץ לפני שנה מתרחשים עד כה בעיקר על הנייר". מרץ הוסיף שבלתי מתקבל על הדעת שבפועל לא נרשמו עד כה, כך לדבריו, הזמנות רכש משמעותיות, בעיקר של תחמושת.
12 צפייה בגלריה
לוחם גרמני בתרגיל של נאט"ו בסלובקיה, באמצע החודש. "השינוי מתרחש בעיקר על הנייר"
(צילום: gettyimages )
על רקע הקשיים בבנייתו מחדש של הצבא הגרמני נשמעות כעת קריאות להגדלת כספי הקרן המיוחדת שהוקמה, אבל המומחה הצבאי ויגולד סבור שההתמקדות צריכה להיות דווקא בתקציב הרגיל של הצבא, זה שמיועד עבור פעילות שוטפת שהפכה בשנה האחרונה ליקרה הרבה יותר בעקבות עליית מחירי הנפט. "השאלה המרכזית היא לא הגדלת הקרן המיוחדת, השאלה המרכזית היא מה יקרה לתקציב הביטחון, התקציב הרגיל, לאורך השנים הבאות", אמר.
שולץ מצדו ממשיך להבטיח כי ארצו תגדיל את ההשקעה שלה בתחום הביטחון, ובנאומו בכנס הביטחוני הבינלאומי שנערך במינכן בסוף השבוע הצהיר כי ארצו תעמוד "בקביעות" ביעד של השקעת 2% מהתמ"ג בצורכי ביטחון.
פיסטוריוס, שמונה לשר ההגנה רק בחודש שעבר אחרי שהשרה הקודמת ומוכת השערוריות התפטרה, דוחף לפי הדיווחים לתוספת של כעשרה מיליארד אירו לתקציב הביטחוני השנתי, שעומד כיום על כ-50 מיליארד אירו. "אנחנו נגיע ליעד של 2%, אבל נעשה כל מאמץ כדי לחצות אותו", אמר השר. עם זאת הוא הודה שהגדלה משמעותית שכזו דורשת הסכמה מצד שותפותיה הקואליציוניות של מפלגת השלטון הסוציאל-דמוקרטית: "כולם צריכים להבין שלא נצליח לעמוד במשימות שעומדות בפנינו עם רק כמעט 2%".
זו לא תהיה משימה קלה עבור גרמניה, שמתמודדת במקביל עם אינפלציה גבוהה (שהמלחמה באוקראינה תרמה לה עם הזינוק במחיר הנפט שחוללה). הממשלה הגרמנית מנסה גם להאיץ את המעבר שלה לאנרגיות מתחדשות, כחלק מהניסיון להיפטר מהתלות בגז הרוסי, ולצד כל אלו מקווה למנוע מהחוב הלאומי לתפוח יותר מדי. "כולנו מעדיפים להשקיע כסף רב יותר בדברים אחרים, אבל המציאות היא מה שהיא", אמר פיסטוריוס.
