באיראן מתרברבים בהישגים במערכה הקצרה - אבל לא רק הם. גם בתימן כבר חוגגים "ניצחון אסטרטגי". ההתערבות המהירה של החות'ים במערכה, שכללה שיגורי טילים והכרזה על מצור ימי בים האדום, היא עדות לביטחון העצמי הגובר של ארגון הטרור, שמנהיגיו משוכנעים ש"ציר ההתנגדות" יצא מחוזק. חוקר תימני, המתנגד למשטר ומכיר את המתרחש מבפנים, הסביר בשיחה עם ynet את תמונת המצב המדאיגה, שכן לשיטתו "הפסקת התקיפות נגד איראן ושלוחיה היא טעות אסטרטגית קטסטרופלית".
החות'ים מתאמנים למלחמה עם ישראל
בינתיים, ארצות הברית תקפה במהלך הלילה באיראן בהוראת הנשיא דונלד טראמפ, לאחר שזה האשים אמש את הרפובליקה האיסלאמית בהפלת מסוק אפאצ'י האמריקני מעל מצר הורמוז. בתגובה, תקפה טהרן יעדים אמריקניים במפרץ הפרסי וירדן. לאחר שעות של ירי, הודיעו במשמרות המהפכה כי "כוחותינו השלימו את תגובתם והם מוכנים להתמודד עם כל תוקפנות".
בבוקר יום שני, כשעה וחצי אחרי שחיל האוויר פתח במתקפה על מטרות במערב ובמרכז איראן, נשמעו אזעקות בדרום, בשפלה, בשומרון ובמרכז בעקבות שיגורים מתימן. השיגור יורט מבלי לגרום נזק, אך "החזיר למגרש" את האנשים שמנהלים כבר כמה שנים בעקשנות מערכה צבאית נגד ישראל. בלילה חיל האוויר כבר יירט כטב"ם ששוגר מתימן, ובעקבותיו הופעלה אזעקה באילת לראשונה זה חודשיים.
אחרי שהצטרפו שלשום ללחימה לצד איראן, החות'ים פרסמו לקיחות אחריות על "שיגור טילים לעבר מטרות רגישות השייכות לאויב הישראלי ביפו" - והכריזו על "איסור מוחלט על שיט של האויב בים סוף". הצטרפותם למערכה הייתה מהירה מאוד הפעם. "מקור צבאי יודע דבר בצנעא" צוטט אתמול בבוקר בעיתון "אל-אחבאר" הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, מאיים שלחות'ים יש עוד "הפתעות צבאיות גדולות עבור האויב". ולא רק הוא.
"מה שבאמת הרשים אותי היה המהירות שבה הם התערבו", שיתף החוקר התימני ששוחח עם ynet, בעילום שם. "ברגע שאיראן תקפה, משרד החוץ החות'י מיהר לאשר את המהלך, ולא עבר זמן רב עד שהחות'ים ירו לישראל. למעשה, ייתכן שהחות'ים אפילו מרוצים יותר מהתקיפה האיראנית נגד ישראל מאשר חיזבאללה, כי הייתה להם תפיסה שחיזבאללה התערב כדי לתמוך באיראן בפעולותיה האחרונות, רק כדי להיזנח על ידי טהרן בעודה מקדמת את האינטרסים שלה".
האופן שבו התנהלה איראן, ציין החוקר, "יצר לחץ פנימי בקרב החות'ים. ואכן, אם ישראל תפסיק את התקיפות נגד חיזבאללה, כפי שמרמזים הדיווחים האחרונים, הדבר לא רק יציל את חיזבאללה אלא גם יחזק את כל זרועות הציר האיראני באזור. בקרב החות'ים, נראה שיש תחושת הקלה ועלייה בביטחון. המהלך האיראני נתפס כהוכחה לכך שטהרן נותרה מחויבת לחלוטין לבעלות בריתה".
לדבריו, "המלחמה נגד איראן נכשלה בהשגת כל מטרותיה העיקריות. המשטר לא נפל, יכולות הטילים של איראן לא פחתו לחלוטין, האיום ממנה לא נעלם ותוכנית הגרעין שלה לא בוטלה. כעת, גם המטרה של פירוק שלוחיה נכשלה. לכן, שביעות הרצון של החות'ים - מוצדקת לחלוטין".
על הודעת החות'ים על "סגירת הים האדום עבור ישראל" אמר החוקר כי "מדובר בהתפתחות אולי אפילו יותר משמעותית מהתקיפה עצמה". לדבריו, "זה מדגים לאן החות'ים מוכנים ללכת במעורבות עתידית. למרות שהצעד הזה מסוכן לניסיון ההתקרבות של סעודיה אליהם, החות'ים המשיכו באיומים מבלי לשקול את ההשלכות שלהם. למעשה, עם המצב במצר הורמוז, מצור בבאב אל-מנדב יהיה בעל השפעה רבה יותר על סעודיה ומדינות המפרץ האחרות מאשר על ישראל, שלה לפחות יש מוצא נוסף דרך הים התיכון".
כבר לא מפחדים
אחרי החיסולים המשמעותיים של צמרת ההנהגה באיראן, אמר החוקר כי לפני המערכה הקצרה האחרונה "היו סימנים של אי-נוחות במנגנון הביטחון החות'י. זה התבטא בהחמרת אמצעי הביטחון בצנעא ובאזורים אחרים תחת שליטתם, הגבלות גדולות יותר על התקשורת בין דרגים שונים בהנהגה ומעקב מוגבר אחר תנועה פנימית", הסביר.
"הצעדים האלה הצביעו על כך שהמנהיגים החות'ים ציפו לתגמול אפשרי או תקיפה ישירה. עם זאת, נראה כי רמת הכוננות המוגברת שככה בעקבות ההתפתחויות האחרונות. החשיבה הנוכחית של החות'ים היא - מכיוון שאיראן תמכה בחיזבאללה, היא בוודאי תתמוך בנו אם יתעוררו בעיות. למעשה, פחתו הספקות הקודמים לגבי אמינות התמיכה האיראנית".
כמי שמתנגד למשטר הטרור בארצו, כאמור, אמר החוקר כי "הפסקת התקיפות נגד איראן ושלוחיה כעת היא טעות טקטית ואסטרטגית קטסטרופלית בכל קנה מידה. באופן כללי, החות'ים צפויים לפרש את ההתפתחות האחרונה כמשרתת את האינטרסים האסטרטגיים שלהם. מנקודת מבטם וכן מנקודת מבטן של בעלות בריתם האירועים האלה מחזקים, ולא מחלישים, את 'ציר ההתנגדות'. תפיסה זו, אם היא מדויקת או לא, מחזקת אותם ומעודדת את פעולותיהם העתידיות".
העם? קורס
בעוד מנהיגי החות'ים מרגישים חסינים, התושבים המקומיים קורסים תחת שלטון דיכוי, עוני ומגיפות. החוקר התימני הסביר שניתן לחלק את תגובות הציבור בתימן לשני מחנות מרכזיים: "אלה שמגלים אהדה לחות'ים ואלה שלא אוהבים אותם ומרגישים פחד וחרדה לגבי הפעולה והשלכותיה".
לדבריו, "תומכי החות'ים הם הבסיס החברתי המגויס שלהם. התגובות שלהם היו צפויות, חיוביות ואף חגיגיות. הם רואים את ההתפתחויות האחרונות כחלק מעימות אזורי רחב יותר, שבו החות'ים רואים עצמם כשחקן לגיטימי ופעיל. החות'ים מתמקדים בקבוצה הזו". עם המתנגדים, הסביר החוקר, החות'ים מתמודדים "באמצעות שילוב של דיכוי, לחץ כלכלי ומעקב ביטחוני נרחב, המונע כל ביטוי פומבי או מאורגן של התנגדות". לכן, לדבריו, לא השתנה דבר מבחינת האיזון החברתי הפנימי.
2 צפייה בגלריה
מפגינים חות'ים בצנעא, בירת תימן, בתמיכה באיראן ובחיזבאללה
(צילום: Mohammed Huwais/AFP)
מקור מצנעא סיפר גם הוא כי הציבור בתימן "הופתע שהחות'ים הודיעו על השתתפותם במלחמה ועל הטלת מצור ימי על ישראל". על רקע הדיכוי האכזרי של האזרחים, אמר המקור: "אנחנו שומעים אנשים רבים אומרים שהחות'ים חזרו לדרכים הישנות. לפני כן אנשים כבר היו אופטימיים שהם לא יחזרו להילחם, אבל כעת הם מבולבלים ותוהים אם הם לא מרגישים מה העם עובר ולא מרגישים מרגישים את הכאב שלו. לאן נגיע איתם? ברחוב התימני, אפשר לראות אחד אחד צוחק (מהפתעה ולא מאושר), ואחר בוכה. זו סתירה חזקה מאוד".
גורם תימני ביטחוני נוסף אמר כי מנקודת מבטו, "רוב התימנים באזורים שבשליטת החות'ים לא רואים בתקיפות שלהם נגד ישראל הישג אמיתי או צעד בעל השפעה מוחשית. הם רואים בכך מעשה חסר תועלת שלא משיג דבר ורק מביא נזק נוסף לתימן ולאזרחיה". לדבריו, "אזרחים רבים מאמינים שהטילים והכטב"מים האלה לא הצליחו להשפיע באופן ממשי על ישראל. התוצאה הישירה שלהם הייתה הגברת הסבירות שתימן תהיה נתונה לתקיפות צבאיות ופעולות תגמול, מה שיחמיר את הסבל שלהם".
הוא הוסיף כי "בעוד שהארגון עסוק באיומים ובמעורבות בקרבות חיצוניים, האזרח התימני הממוצע חי במציאות חסרת תקדים מבחינתו. המשכורות של מיליונים מושעות במשך שנים, ואין להם את המינימום ההכרחי של שירותים בסיסיים, מזון, תרופות, דלק והזדמנויות תעסוקה. הנושאים האלה חשובים יותר עבור התימנים מכל עימות שהם לא רואים בו תועלת. רבים גם חוששים שפעולות אלה יובילו לבידוד כלכלי נוסף ולהסלמה צבאית, כשמי שיישא בסופו של דבר בהשלכות זה האזרחים. "החות'ים מעניקים מעט תשומת לב להפסדים האנושיים והכלכליים מהמדיניות שלהם ומוכנים להמשיך בגישה הזו בלי קשר להשלכות על האוכלוסייה. שיקולים פוליטיים וצבאיים הם המניעים העיקריים של ההחלטות שלהם".
