באיחוד האירופי מקפידים מאוד להציג בפני העולם חזית אחידה ככל האפשר אל מול המלחמה באוקראינה והאיום שנשקף מצד רוסיה – שבבירות ברחבי היבשת חוששים כי תפלוש למדינות נוספות אם תצליח להכניע את קייב – אבל גם במערב אירופה אין תמימות דעים כיצד יש לפעול אל מול האיום ממוסקבה. בעיתון הבריטי "פייננשל טיימס" מדווחים על קרע של ממש בין שני המנהיגים הבכירים ביותר באיחוד: נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ.
לפי הדיווח, הקרע בין השניים נבע מהתנגדותו של מקרון להצעה הגרמנית לסייע לאוקראינה תוך שימוש בנכסים הרוסיים שמוקפאים בבנקים באירופה מאז הפלישה שלה לאוקראינה ב-2022, נכסים ששוויים עומד על 210 מיליארד אירו. בבריסל התקיימו דיונים קדחתניים לאורך החודשים האחרונים בשאלה האם יש להשתמש בנכסים הללו כדי לממן את הסיוע הצבאי והכלכלי לקייב – ובלגיה, שבה רוב הנכסים הללו מוחזקים, התנגדה נחרצות לתוכנית, כיוון שחששה שהיא זו שתעמוד בפני הסיכון הגדול ביותר אם מוסקבה תנהל נגדה בעתיד הליכים משפטיים, כפי שהבטיחה לעשות.
לפי הדיווח כעת, באופן פומבי הנשיא הצרפתי לא התנגד להצעת הקנצלר מרץ – אבל בשיחות פרטיות אנשיו הביעו חששות מההיתכנות המשפטית של ההצעה, והזהירו גם שצרפת, שמתמודדת עם מצוקה כלכלית וחובות ציבוריים גדולים, תתקשה להעניק ערבות לתוכנית הזו, אם יהיה צורך להחזיר את הנכסים הרוסיים המוקפאים לידי מוסקבה במהירות – כפי שייתכן שיקרה אם יושג הסכם לסיום המלחמה. לתוכנית שקידם מרץ התנגדו עוד מדינות באירופה, בהן איטליה, ולפי הדיווח הקנצלר הגרמני קיווה שמקרון ישמש לו בעל ברית מרכזי במגעים הללו.
אבל זה לא קרה, ודיפלומט בכיר באיחוד האירופי תיאר בפני ה"פייננשל טיימס" תחושת בגידה של ממש. "מקרון בגד במרץ, והוא ידע שיהיה על זה מחיר. אבל הוא כל כך חלש שלא הייתה לו שום ברירה אלא להתקפל מאחורי ג'ורג'ה מלוני", אמר הגורם, בהתייחסות להתנגדותה של ראש ממשלת איטליה לתוכנית.
בעקבות המחלוקת, בפסגה שנערכה ביום חמישי האחרון בבריסל הגיעו מנהיגי אירופה לפשרה שבמסגרתה התחייבו להלוות לאוקראינה סיוע בהיקף של 90 מיליארד אירו – אבל לא על בסיס הנכסים הרוסיים, אלא על בסיס גיבוי מהתקציב של האיחוד האירופי. ועדיין, לפי הדיווח בין מרץ למקרון היו עוד מחלוקות, בין היתר סביב הסכם סחר חופשי בין האיחוד האירופי לגוש הסחר של מדינות דרום אמריקה (מרקוסור). המגעים על הסכם שכזה נמשכים כבר 25 שנה, ומרץ דחף לאשר אותו סופית כבר החודש, אבל ראש ממשלת איטליה מלוני התנגדה – וגם במקרה הזה מקרון תמך בעמדתה, באופן שהוביל לדחיית ההצבעה בכמה שבועות.
הקרע בין מקרון למרץ, כך מדווחים ב"פייננשל טיימס", עומד בניגוד לתקוותו של הקנלצר הגרמני לאתחל את מערכת היחסים בין ברלין לצרפת, שתי הכלכלות הגדולות ביותר באיחוד שנחשבות למנוע המרכזי בקבלת ההחלטות בו. קודמו של מרץ, אולף שולף מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, נתפס על ידי מבקריו באיחוד כהססני במיוחד סביב קבלת החלטות קריטיות, ומאז שמרץ השמרני נכנס לתפקיד הקנצלר השנה הוא הוביל מהפכה של ממש בכל הנוגע לתגובה שנדרשת לדבריו אל מול האיום הרוסי, ופתח במרוץ חימוש דרמטי כדי להכין את צבא גרמניה למלחמה אפשרית.
כחלק ממדיניותו הוא קיווה גם לחזק את היחסים עם צרפת, עם אג'נדה שכוללת בין היתר הסרה של ההתנגדות הגרמנית לאנרגיה גרעינית, תחום שבו צרפת נחשבת מובילה, והוא אימץ רעיונות רבים שמקרון עצמו מקדם כבר שנים, כמו העדפה של רכישת מערכות ביטחוניות מתוצרת אירופית, ומדיניות כלכלית מתגוננת יותר (כמו צעדים נגד ייבוא מתכות סיניות). אבל מקרון נקלע בשנה האחרונה למשבר פוליטי פנימי, עם שלל ראשי ממשלה שהתפטרו בזה אחר זה, והפך למעין "ברווז צולע" – באופן שמקשה עליו להתחייב ליוזמות אירופיות משמעותיות ויקרות.
"יש היפוך תפקידים מוחלט בין מקרון למרץ", אמר ל"פייננשל טיימס" מוג'תבא רחמן, מסוכנות ניהול הסיכונים הפוליטיים Eurasia Group. "לאורך ארבע-חמש השנים האחרונות ההנחה הרווחת בארמון האליזה הייתה שהחולשה הגרמנית חותרת תחת היכולת של אירופה לפעול. כעת, יש קנצלר שמבין בגאופוליטיקה, שרוצה להיות מעורב יותר ולעשות יותר בכל הנוגע לאירופה. אבל עכשיו זו פריז שלא מסוגלת ליישם את חלקה בעסקה".
ג'ורג'ינה רייט, ממכון המחקר האמריקני "קרן מרשל הגרמנית", אמרה לעיתון כי בבריסל הולכת וגוברת התחושה שההשפעה הצרפתית דועכת. "התחושה הגוברת בבריסל היא שצרפת מעניקה עדיפות לאינטרסים לאומיים על פני האינטרסים של האיחוד האירופי. האימרה הישנה של 'בצרפת זה הכול מילים, מילים, מילים ובלי מעשים' – עושה קאמבק".
גורם בארמון האליזה התעקש בפני העיתון כי למקרון היה חלק מרכזי בגיבוש הפשרה שהושגה בפסגת מנהיגי האיחוד ביום חמישי. "היעד הצרפתי היה תמיד היה לספק לאוקראינה אופק כלכלי לשנתיים הקרובות. אנחנו פתוחים להסכמים הכלכליים המוצעים ופועלים למצוא פתרון שישיג את היעד הזה".
מקרון עצמו, שלאורך המלחמה באוקראינה ניפק שלל אמירות לוחמניות כלפי מוסקבה – אבל ארצו לא נחשבת לתורמת מרכזית ביחס למדינות כמו גרמניה או בריטניה – אותת אמש על פתיחות לשיחה ישירה בינו לבין הנשיא הרוסי פוטין. אחרי שבקרמלין מסרו אתמול כי פוטין "הביע נכונות לקיים דיאלוג" מול מקרון, בארמון האליזה מסרו אמש כי הם "מברכים על כך שהקרמלין הסכים פומבית לגישה הזו", וכי החלטה אם לקיים את השיחה תתקבל בימים הקרובים.
