מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה ניפק היום (ה') אזהרה חריגה לארצות אירופה ואמר כי עליהן להחיש את היערכותן למלחמה עתידית, והפעם ישירה, מול רוסיה – כזו שלדבריו תהיה ב"היקף שעמו התמודדו סבינו ואבות אבותינו". את הדברים השמיע על רקע הלחץ הכבד שמפעיל בימים אלו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסיום המלחמה באוקראינה – המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה – תוך שהוא דורש פשרות כואבות מאוד מצד הממשלה בקייב, כאלו שמעוררות חשש שהן רק יעוררו את התיאבון של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ויעודדו אותו לפלוש למדינות אחרות במזרח אירופה.
4 צפייה בגלריה
מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, בכנס היום בברלין. "אנחנו היעד הבא, אין זמן"
(צילום: REUTERS/Annegret Hilse)
בשנים האחרונות, ובפרט מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, מדינות רבות ביבשת החלו להזרים משאבים גדולים לחיזוק יכולותיהן הצבאיות – אחרי עשרות שנים שצבאותיהן הוזנחו עם התפרקות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה – אבל בנאום שנשא היום בברלין טען רוטה, שבעבר כיהן כראש ממשלת הולנד, כי המאמצים הללו כלל לא מספקים. "אנחנו היעד הבא של רוסיה. אני חושש שיש יותר מדי אנשים שאננים. הם לא חשים דחיפות. ויותר מדי חושבים שהזמן עומד לצדנו. הוא לא. הזמן לפעולה הוא עכשיו", אמר רוטה. "הסכסוך נמצא על מפתננו. רוסיה החזירה את המלחמה לאירופה", הוסיף – והזהיר כי רוסיה עלולה להיות ערוכה לשימוש בכוח צבאי נגד חברות נאט"ו בתוך חמש שנים.
נאט"ו, ברית ההגנה הצפון-אטלנטית שמובלת על ידי ארה"ב, הוקמה עם תחילת המלחמה הקרה באמצע המאה שעברה בצל החשש הכבד מפלישה סובייטית למערב אירופה, והסעיף המרכזי באמנה שלה הוא סעיף 5 שקובע כי במקרה של מתקפה על אחת מהמדינות החברות כל השאר יהיו חייבות להתגייס לעזרתה. עם התפרקות ברית המועצות התרחבה נאט"ו לאורך השנים עוד ועוד מזרחה, ושלל מדינות שבעבר היו חלק מהגוש המזרחי הצטרפו אליה. ההתרחבות הזו הייתה אחד התירוצים המרכזיים של פוטין כשפלש לאוקראינה ב-2022, שמאז המהפכה ב-2014 שבה הופל המשטר הפרו-רוסי בקייב פעלה גם היא להצטרף לנאט"ו.
4 צפייה בגלריה
פוטין. "אם אירופה רוצה מלחמה – אנחנו מוכנים, עכשיו"
(צילום: Alexander Kazakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
באירופה דוחים את הטיעון שהברית מהווה איום אסטרטגי על מוסקבה, טוענים כי פוטין שואף להרחיב מחדש את מעגל ההשפעה הרוסי ולהחיות את האימפריה הסובייטית – ומזהירים כל העת כי אם ייצא מנצח מהמלחמה עם אוקראינה, על הכוונת שלו עלולות להיות מדינות נוספות, כמו המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) או פולין. החשש הזה רק גבר בחודשים האחרונים על רקע "המלחמה ההיברידית" שבאירופה טוענים כי פוטין מנהל נגד חברות נאט"ו, כנקמה על התמיכה הצבאית שלהן בקייב: מדובר בכינוי לפעולות שיבוש וחבלה, מניתוק כבלים ימיים ועד הטסת רחפנים שמשבשים פעילות נמלי תעופה. לאחרונה גם אירעו שורה של חדירות אוויריות של מטוסי קרב או כטב"מים רוסיים לשטחיהן של מדינות באירופה, באופן שנתפס כניסיון לבחון את נחישותה של נאט"ו.
פוטין עצמו הכחיש שהוא מבקש להקים מחדש "אימפריה" רוסית, ומאשים את אירופה בחרחור מלחמה. הוא איים כי ארצו מוכנה כבר כעת לנהל מלחמה ישירה מול אירופה, אם זו לדבריו תיזום עימות שכזה. "אם אירופה רוצה מלחמה – אנחנו מוכנים, עכשיו", הוא אמר בשבוע שעבר, רגע לפני שנפגש לפסגה עם שליחיו של טראמפ, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, שמובילים את מאמצי התיווך האמריקניים לסיום המלחמה באוקראינה.
4 צפייה בגלריה
מטוס "יורופייטר" גרמני, שהוצב לאחרונה בפולין כחלק מתגובת נאט"ו לחדירות האוויריות של רוסיה
(צילום: Mateusz Slodkowski/Getty Images)
במוקד המאמצים האמריקניים עומדת תוכנית הנקודות שגיבשו וויטקוף וקושנר, תוכנית שבגרסתה המקורית גובשה בשיחות עם גורמים רוסיים וכללה 28 נקודות. כשפרטיה נחשפו בחודש שעבר התעוררה בהלה בקייב ובאירופה כיוון שאימצה רבות מהדרישות הרוסיות, אבל מאז היא שונתה בשיחות שקיימו וויטקוף וקושנר עם נציגי קייב. הם ניסחו הצעת פשרה מעודכנת, שכוללת לפי הדיווחים רק 20 נקודות, ולפי CNN היא אחד מבין שלושה מסמכים הנוגעים לסיום המלחמה, כשמסמך נוסף עוסק בערבויות ביטחוניות שיינתנו לאוקראינה – שחוששת שפוטין ינצל הפסקת אש כדי להיערך לפלישה נוספת בעתיד – ומסמך שלישי עוסק בשיקום הכלכלי של אוקראינה.
היום, אחרי שאמש העבירה אוקראינה גרסה משלה לתוכנית 20 הנקודות המעודכנת כחלק מהמגעים מול וושינגטון, חשף הנשיא וולודימיר זלנסקי את עיקרי הדרישות ב"תוכנית הפשרה" האמריקנית. בשיחה עם כתבים בקייב הוא אמר כי ארה"ב לוחצת על אוקראינה להסיג את כוחותיה מהשטח שעוד נותר בשליטתה בחבל דונבאס – חבל הארץ התעשייתי במזרח אוקראינה שעומד במוקד הקרבות – וכי באותם אזורים שמהם ייסוגו הכוחות האוקראיניים יוקם "אזור כלכלי חופשי". בהצעה האמריקנית המקורית הרעיון היה שרוסיה תנהל את האזור שממנו תיסוג קייב – אך לא תוכל להציב בו כוחות צבא והוא יהיה מפורז – אולם כעת לדברי זלנסקי הצעת הפשרה לא קובעת כלל מי ינהל את השטח הזה.
באזור שבו שולטת עוד קייב בדונבאס, יש לה הדגיש, נמצאות כמה ערים מרכזיות כמו סולביאנסק וקרמטורסק שבוצרו היטב מפני פלישה – ולפיכך האזור מכונה על ידי האוקראינים "חגורת המבצר". כוחותיו של פוטין אמנם נהנים ממומנטום בקרבות באזור, אבל מתקדמים באיטיות גדולה ומשלמים מחיר דמים כבד. בקייב רואים באזור הזה שטח אסטרטגי שמונע התקדמות רוסית מהירה לעומק אוקראינה, ועד כה סירבו בתוקף לסגת ממנו. אבל בדבריו היום זלנסקי לא שלל את ההצעה האמריקנית מפורשות – ודרש ערבויות שיבטיחו כי רוסיה לא תפלוש בעתיד לשטח הזה.
"אם הכוחות של צד אחד ייסוגו ושל הצד השני יישארו היכן שהם, מה יעצור את אותם כוחות, את הרוסים? או מה ימנע מהם להסוות את עצמם כאזרחים ולהשתלט על האזור הכלכלי החופשי הזה? זה הכול מאוד רציני", הוא אמר. "אם אתם מדברים על פשרה – היא צריכה להיות הוגנת". זלנסקי ציין כי במסגרת הדיונים על התוכנית האמריקנית נידונה גם ההצעה שרוסיה תסיג את כוחותיה משטחים קטנים שכבשה באזורים אחרים באוקראינה – בחרקוב, בסומי ובדניפרופטרובסק. הוא הדגיש כי הסכמה אוקראינית להצעה האמריקנית תדרוש משאל עם כדי לאשר נסיגה משטחים. לדבריו נדרשות עוד שיחות סביב התוכנית, ואין דדליין אמריקני נוקשה להגעה להסכם – אם כי הוא ציין שוושינגטון כן רוצה שעד חג המולד תהיה "הבנה" לגבי הסטטוס של התוכנית המוצעת.
זלנסקי גם הצהיר כי יהיה מוכן לקיים בחירות מהירות באוקראינה, על רקע טענת רוסיה שהוא כבר אינו נשיא לגיטימי – וכי לפיכך אין כל ערך להסכם שייחתם מולו. כהונתו הראשונה של זלנסקי, שנבחר ב-2019, הייתה אמורה להסתיים במאי 2024 – אך הבחירות שהיו אמורות להיערך בשנה שעברה נדחו, בשל המשטר הצבאי שהוחל באוקראינה אחרי הפלישה הרוסית ב-2022. בריאיון שטראמפ העניק השבוע ל"פוליטיקו" הוא הצטרף לביקורת הרוסית, כשאמר על האוקראינים: "הם מדברים על דמוקרטיה, אבל בשלב מסוים זו כבר לא דמוקרטיה". בתגובה לדברים אמר שלשום זלנסקי שהוא מוכן לערוך בחירות בארצו בתוך 60 עד 90 ימים – אך מעוניין שארה"ב ובעלות הברית האירופיות של אוקראינה יסייעו לה לשמור על ביטחון הבחירות, כדי להבטיח שההצבעה תעבור בשלום.
באותו ריאיון ל"פוליטיקו" רמז טראמפ על דרישתו מזלנסקי לוותר על שטחים כחלק מהסכם לסיום המלחמה. הוא טען שזלנסקי "מפסיד", וכי הוא "צריך להתחיל להסכים לדברים". על רוסיה הוא אמר מנגד שהיא נהנית מ"היד העליונה" בסכסוך וכי היא הרבה יותר חזקה והרבה יותר גדולה. "בשלב מסוים הגודל מנצח, כעיקרון. וזה (של רוסיה) הוא גודל עצום. את חייבת להסתכל על המספרים, הם מטורפים", הוא אמר למראיינת. באותו ריאיון, אגב, הוא תקף בחריפות את מנהיגי אירופה על מדיניות ההגירה שלהם, וטען שהם "חלשים וטיפשים".
פורסם לראשונה: 20:11, 11.12.25
