מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת "חוק העמותות" של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), שלפיה ייאסר על עמותות במימון זר לעתור לבית המשפט, והן אף יחויבו במס גבוה על תרומות שיקבלו מישויות זרות. 47 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 19 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה. באופוזיציה עקצו את הקואליציה, והזכירו את החקירה שמנהל כעת שב"כ לנוכח הדיווחים שלפיהם יועצים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו קיימו קשרים עסקיים עם קטאר.
עימות בכנסת בזמן הדיון על הצעת החוק בין שר המשפטים לוין לח"כ מירב כהן
(צילום: ערוץ הכנסת )

עשרות ארגוני חברה אזרחית הביעו התנגדות להצעת החוק ופנו הבוקר לחברי הכנסת בבקשה להצביע נגדה. לדברי הארגונים, "ההצעה נועדה לפגוע בכל מי שמבקר ומאתגר את התנהלות הממשלה". שר המשפטים יריב לוין תמך בהצעה ואמר כי מדובר ב"מהלך חשוב".
לפי הצעת החוק, על ארגונים אשר עיקר מימונם מישויות מדיניות זרות ואשר אינן מתוקצבות על-ידי מדינת ישראל, יוטל כאמור מס בשיעור של 80% על כל תרומה מישות מדינית. בנוסף מוצע כי בית המשפט לא יהיה מחויב לטפל בבקשות אשר הוגשו על-ידי עמותה שעיקר מימונה על-ידי ישות מדינית, אם העמותה אינה מתוקצבת על-ידי המדינה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "מטרת הצעת חוק זו היא לצמצם את השפעתן העקיפה של ממשלות וישויות מדיניות זרות על מדינת ישראל. השפעה זו מתבטאת, בין היתר, בתמיכה כספית ישירה בעמותות בישראל, הפועלות כסוכנות שינוי מטעם ישויות אלה".
לטענת ח"כ קלנר, תופעת המימון הזר "פוגעת בריבונותה ובעצמאותה של המדינה בה הדבר נעשה. אם קיימת מחלוקת בין שתי מדינות או יותר, עליהן לנסות לשכנע האחת את השנייה באמצעים דיפלומטיים, שיח ומשא ומתן בין מקבילים, אך לא באמצעות מימון סוכני שינוי וארגונים אשר מטרתם להוביל שינוי מבפנים לטובת האינטרסים הזרים האמורים".
2 צפייה בגלריה
ח״כ אריאל קלנר
ח״כ אריאל קלנר
ח"כ קלנר
(צילום: לירן תמרי)
השר לוין ציין במליאה כי הממשלה תומכת בהצעת החוק. לדבריו, "המהלך הזה הוא חשוב משום שהוא צעד קדימה מעבר למה שכבר נעשה בעבר. אין אף מדינה בעולם שמאפשרת למדינות זרות להתערב בענייניה הפנימיים דרך מימון עמותות שעוסקות לא בסוגיות מחקריות-אוניברסיטאיות אלא בניסיון, באמצעות כסף זר של ישויות מדיניות, להתערב ולהכתיב לנו מה יהיה כאן".
ח"כ מירב כהן (יש עתיד) התקוממה וצעקה לעבר שר המשפטים: "ומה עם זה שקטאר מימנה את חמאס ושילמה ליועצים של נתניהו?". סגן יו"ר הכנסת ח"כ ארז מלול (ש"ס) הורה להוציא את ח"כ כהן מהמליאה, ובניגוד לתקנון היא לא הורשתה לחזור פנימה בזמן ההצבעה.
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) תקף גם הוא את הקואליציה: "אתם תטיפו לנו על קשרים מפוקפקים עם מדינות זרות? אתם לא מתביישים? אתם משתפים פעולה עם השלטון הקטארי ומדברים על עמותות ישראליות שמקבלות כסף מארצות הברית, מגרמניה? הונגריה וטורקיה, לשם אתם לוקחים אותנו. דמוקרטיה נוסח פוטין.
"אתם רוצים שקיפות? בבקשה, שפורום קהלת יציג את התורמים שלו שקשורים לימין הקיצוני בארצות הברית. אתם לא מתעניינים בשקיפות, אלא רוצים לסתום את הפה לעמותות. איך שר המשפטים מעז לתמוך בהצעת חוק שאוסר על עמותות שפועלות על פי חוק לפנות לבית משפט? אתה שר המשפטים הטורקי או הרוסי? איך אתה לא מתבייש יריב לוין?".
לביקורת הצטרפה גם ח"כ מרב מיכאלי (הדמוקרטים). לדבריה, "האופן שבו אתם משתינים על הדמוקרטיה שלנו מהמקפצה רק לטובת ההישארות האינסופית שלכם בשלטון הוא באמת לא מפסיק להפיל את הלסת".
2 צפייה בגלריה
דיון בג"ץ בעתירות נגד חוק יסוד: השפיטה
דיון בג"ץ בעתירות נגד חוק יסוד: השפיטה
"שפורום קהלת יציג את התורמים שלו שקשורים לימין הקיצוני בארצות הברית". ח"כ קריב
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אם הצעת החוק תאושר כלשונה בהמשך באופן סופי, היא עלולה לפגוע בארגונים שמתבססים על מימון ממדינות זרות ופועלים בסוגיות של נשים, סביבה, קהילת להט"ב, חברה משותפת, מינהל תקין, זכויות אדם ודמוקרטיה. "ההצעה נועדה לפגוע בכל מי שמבקר ומאתגר את התנהלות הממשלה באמצעות מנגנון שפוגע בפעילות של אלו שלא מקבלים תמיכה כספית מהממשלה", ציינו עשרות ארגוני החברה האזרחית שפנו לחברי הכנסת לפני ההצבעה.
עוד כתבו הארגונים כי "בהקשר זה, יש לראות אותה כחלק ממכלול הצעדים של הממשלה והקואליציה הנוכחית נגד האיזונים והבלמים המוסדיים והאזרחיים בישראל - מערכת המשפט, שומרי הסף במשרדי הממשלה, מוסדות אקדמיה, תרבות ואמנות, תקשורת וארגוני חברה אזרחית". אך הפנייה לא עזרה והצעת החוק עברה ברוב של 47 חברי כנסת אל מול 19 מתנגדים.

"פגיעה קשה בחברה האזרחית בישראל"

לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההצעה בלתי חוקתית ותפגע ביסודות הדמוקרטיה. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר עמיר פוקס ופרופ' מרדכי קרמניצר פירטו בחוות הדעת שלהם כי "ההצעה תפגע קשות בחברה האזרחית בישראל. זוהי פגיעה אנושה בזכות ההתאגדות, בחופש הביטוי, וכן בשורה ארוכה של זכויות אדם ומטרות חיוניות שהעמותות שייפגעו פועלות למענן: הגנה על אוכלוסיות מוחלשות, הגנת הסביבה, זכויות מיעוטים, נשים, עובדים וכו'".
השניים הסבירו עוד בחוות הדעת שלהם כי "הצעה זו תציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות הרודפות את ארגוני זכויות האדם. מעבר לכך, ההצעה מגבילה את סמכויות בית המשפט, כולל סמכויות בג"ץ לפי חוק יסוד: השפיטה, ובכך תפגע קשות בזכות הגישה לערכאות ובכל זכויות האדם, עליהן מגן בית המשפט. ההצעה בלתי חוקתית באופן מובהק. האפשרות ששר האוצר יעניק פטור מהמיסוי, "בנסיבות מיוחדות" ובאישור ועדת הכספים רק מדגישה שהיא מאפשרת לגורם פוליטי לפטור עמותות שהוא חפץ ביקרן מהמס המוצע. גם ההחרגה של "מוסד המתוקצב על ידי המדינה" מאפשרת – באמצעות העברת תקציבים, ולו זעומים – בתקציב המדינה, לרוב הפוליטי לשלוט לחלוטין בזהות העמותות שיושתקו (וייסגרו, למעשה) ובאלה שלא".