בג"ץ קיבל היום (שני) את עתירת משפחתו של יובל קסטלמן, והורה ליועצת המשפטית לממשלה לבחון מחדש את ההחלטה לסגור את תיק הבדיקה בעניין הריגתו. קסטלמן נורה למוות בזירת פיגוע בירושלים לאחר שניטרל את המחבל, אך נחשד על-ידי היורה כמבצע הפיגוע. בפרקליטות השיבו תחילה כי מאחר והבדיקה נערכה במעורבות היועמ"שית הרי שלא ניתן לערער עליה, אך בג"ץ נזף בפרקליטות עקב נקיטת עמדה זו, וקבע כי מעורבת היועמ"שית לא שוללת את זכות הערר על החלטות התביעה הפלילית.
משפחת קסטלמן בבית המשפט
קסטלמן, עורך דין שהיה שוטר בעברו, נהרג לאחר שסייע לנטרל שני מחבלים שרצחו שלושה בני אדם בפיגוע ירי בתחנת אוטובוס בטרמפיאדה בצומת גבעת שאול שבכניסה לירושלים בסוף 2023. קסטלמן הצליח לירות באחד המחבלים ולנטרל אותו, אך נורה לאחר מכן על-ידי חייל צה"ל במילואים, אביעד פריג'ה. נגד פריג'ה הוגש כתב אישום חמור בגין המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. בחודש יוני השנה טענו פרקליטיו כי בידיהם ראיות חדשות וביקשו לבטל את כתב האישום. משפחתו של קסטלמן מחתה: "רק הוא ירה ורק הוא הואשם, וזה כתב אישום חמור".
לאחר הודעת הפרקליטות למשפחת קסטלמן על סגירת הבדיקה בעניין מותו של יובל, ביקשה המשפחה להגיש ערר על החלטת הסגירה. מאחר שההחלטה התקבלה על-ידי פרקליט המדינה עמית איסמן, ניתן היה להגיש ערר עליה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, אך הפרקליטות מסרה לבאי כוחה של המשפחה, עורכי הדין דניאל חקלאי ועמית שלף, כי בשל מעורבות היועמ"שית בתהליך החקירה - קבלת ההחלטה הערר ייגנז ולא יידון. בערב הדיון בעתירה חזרה בה הפרקליטות ומסרה כי מעורבות היועמ"שית הייתה "נקודתית בלבד".
במהלך הדיון דרשו השופטים כי בניגוד להחלטות אחרות בתיקים פליליים בלשכת היועמ"שית שנמסרו לאחר חודשים ואף יותר מכך, שההחלטה בעתירה תתקבל בסדר זמנים מהיר יותר. הפרקליטות אמרה שניתן לקבל החלטה בתוך כשלוש חודשים, אך השופטות דפנה ברק-ארז, רות רונן ויעל וילנר דחו זאת והורו ליועמ"שית לקבל החלטה תוך חודשיים, עד ה-15 בפברואר. השופטת אף כתבו כי "יש לעשות כל מאמץ אף להקדים מועד זה".
כאמור, בפסק הדין השופטות נזפו בפרקליטות, בפרקליט המדינה וביועמ"שית, ואמרו כי גם אם בהרב-מיארה קיבלה את ההחלטה לסגור את התיק, לא ניתן לשלול מאזרח את הזכות לערר: "לא נוכל לסיים מבלי להעיר כי במקרה שבו חלה מניעה על היועמ"שית לדון בערר, בשונה מכפי שאירע בסופו של דבר במקרה דנן, הפתרון לכך אינו יכול להיות בקיפוח של זכות הערר, אלא בקביעת הסדר מתאים אחר להכרעה בו".
השופטות פסקו הוצאות משפט לטובת משפחת קסטלמן בסך 15 אלף שקלים, וכתבו בסוף פסק הדין כי "לא נוכל לסיים את פסק דיננו מבלי לשוב ולהעלות על נס את זכרו של יובל קסטלמן ז"ל, אשר באומץ רב השליך נפשו מנגד להצלת הכלל".
באי כוחה של משפחת קסטלמן, עו"ד דניאל חקלאי ועמית שלף, מסרו בתגובה: "אנו מעריכים מאד את עמידתה האיתנה של היועמ"שית על משמר שלטון החוק, אך בפרשה זו לצערנו נוצר מצב מקומם ובלתי נסבל. בהרב-מיארה פסלה את עצמה מלדון בערר גורלי מטעם משפחה שעולמה חרב עליה - ולא נמצא גורם אחר שיוכל לדון בערר במקומה. 9 חודשים לאחר מכן - ורק בעקבות עתירה לבג"צ מטעם המשפחה הכואבת - החליטה לפתע היועצת שהיא יכולה לדון בערר. הביקורת של שופטות בג"ץ מוצדקת. החלטתן לתחום את פרק הזמן שבו על היועצת להכריע בערר תוך חודשיים חשובה מאוד, וחשוב שהן גם הטילו הוצאות על המדינה לטובת המשפחה שנאלצה לעתור אחרי עינוי דין נמשך".
