המנהרה שנחפרה מאזור חאן יונס לעבר שטח ישראל, ואשר נתגלתה בימים האחרונים, מעידה שחמאס ממשיך עדיין במאמץ לבצע תקיפה בשטח ישראל באמצעות חדירה תת-קרקעית. עדיין לא ברור לגמרי אם הזרוע הצבאית של חמאס היא שיזמה ומימנה את המנהרה החדשה שנחשפה באופן ודאי היום או שמדובר בפעולה של הג'יהאד האיסלאמי.
3 צפייה בגלריה
פעילות צה"ל לאיתור מנהרת טרור במרחב הגדר בדרום רצועת עזה
פעילות צה"ל לאיתור מנהרת טרור במרחב הגדר בדרום רצועת עזה
חשיפת המנהרה, היום
(צילום: דובר צה"ל)
אבל למעשה אין זה החשוב. פרויקט גדול כמו מנהרה שאורכה יותר מקילומטר מבוטנת (בטון) לא יכול להתבצע בלי שחמאס יידע על כך ולפחות יאשר אותה.
ייתכן מאוד שאפילו מדובר בפרויקט משותף לשני ארגוני הטרור הפלסטיניים. כך שגם בימים אלה, כשישראל ומצרים נושאות ונותנות עם ארגונו של יחיא סינוואר על הסדרה במטרה להקל את מצוקת תושבי רצועת עזה, הזרוע הצבאית של חמאס ממשיכה בפעילותה במטרה לבצע פיגועים בשטח ישראל.
יתרה מזאת, עלותה של מנהרה כזאת היא מיליוני דולרים - למרות כוח העבודה הזול ברצועת עזה שצעיריה מובטלים. לכן, אפשר להניח שחלק ניכר מהסיוע שחמאס מקבל - אכן מוציא למטרה זו, אם לא במישרין אז בעקיפין.
לפיכך, הכסף הקטארי מאפשר לחמאס לתת דמי מחיה למאות אלפי משפחות נזקקות בעזה, וכך הוא יכול להשתמש בכספים שהוא מקבל מתרומות ומאיראן כדי לממן את התעצמותו הצבאית ותוכניות התקיפה שלו לשטח ישראל.
3 צפייה בגלריה
 יחיא סינוואר
 יחיא סינוואר
הזרוע הצבאית ממשיכה בפעילותה. מנהיג חמאס בעזה סינוואר
(צילום: AFP)
מה שלא פחות חשוב לציין הוא שזו הפעם הראשונה שהמכשול האינדיקטיבי (שמתריע באמצעות חיישנים מסוגים שונים המוטמנים בקרקע ובמכשול עצמו), כלומר החומה התת-קרקעית והגדר שמעל הקרקע שהקימה ישראל ונמצאת בימים אלה בשלבי השלמה לאורך גדר רצועת עזה, הוכיחה את עצמה בפעם הראשונה ובגדול.
המנהרה שחפרו העזתים לא חצתה את החומה התת-קרקעית אף על פי שנחפרה בעומק של עשרות מטרים, ואילו החומה הקרקעית נתנה התראה מדויקת ובמרווח זמן שמאפשר לצה"ל לאתר אותה ולפעול לנטרולה בנוחיות בביטחון וללא חיפזון.
3 צפייה בגלריה
העבודות להקמת המכשול העילי בגבול רצועת עזה
העבודות להקמת המכשול העילי בגבול רצועת עזה
העבודות להקמת המכשול העילי בגבול רצועת עזה
(צילום: AFP)
מה שמאפשר לכוחות צה"ל לאתר את המנהרה ולנטרל אותה בלי להסתכן מעל המידה היא מערכת סוללות העפר, תעלות המיגון, כבישי הסיור, החמ"לים ומתקני התצפית שנבנים משני עברי המכשול האינדיקטיבי.
עצם העובדה שהמכשול, המורכב כאמור מחומה תת-קרקעית וגדר מתכת גבוהה מעל הקרקע, נמצא כ-100 מטרים בתוך שטח ישראל, גם לא מאפשרת לעזתים לטעון שישראל חודרת לשטחם ועושה עבודות בשטחם.

בעבר, כשצה"ל נכנס לתוך שטח הרצועה כדי לחשוף מטענים שהונחו על הגדר, שימש הדבר פעמים רבות כעילה לחמאס לירות רקטות לשטח ישראל בטענה שישראל תקפה תחילה. ואכן, גם הערב הופעלה אזעקת צבע אדום בכמה מיישובי עוטף עזה בעקבות שיגור של רקטה שיורטה על ידי סוללת כיפת ברזל.
הקמת המכשול בעומק של כמה מאות מטרים בתוך שטח ישראל מאפשרת לצה"ל לשמר את הלגיטימציה ואת היכולת לפעול בנחישות וביסודיות לסיכול חדירות מעל ומתחת הקרקע מבלי ששגרת החיים ביישובים צמודי הגדר ובשדות החקלאיים באזור תופר במידה ניכרת.
עדות לכך הייתה בימים האחרונים, כאשר הייתה האינדיקציה הראשונית לגבי המנהרה החודרת - ואז נקט פיקוד דרום אמצעי זהירות והפסיק את העבודות החקלאיות בשדות הסמוכים לאזור המשוער שבו חדרה המנהרה.
ברגע שהושגה ודאות ומכולות הקידוח לאיתור המנהרה נכנסו לשטח, שגרת חזרה החיים למסלולה הרגיל, וזה הודות לסוללות העפר משני עברי הגדר המונעות הפרעה לעבודת איתור המנהרה כמו גם עבודת החקלאים הישראלים בשדות.

"המעבדה המודיעינית"

לבסוף, צריך לזכור שהמכשול האינדיקטיבי שנמתח לאורך 64 קילומטרים ועלותו 3.34 מיליארד שקל אינו האמצעי היחיד שיש לצה"ל כדי להתריע על מנהרות החודרות לשטח ישראל, בין אם זה בעוטף עזה או בגבול לבנון.
"המעבדה המודיעינית" היא אמצעי הגנה נוסף שפועל ללא תלות במכשול האינדיקטיבי והוא מהווה חגורת הגנה נוספת כך שלפחות במה שנוגע להגנה מפני חדירה תת-קרקעית תושבי עוטף עזה יכולים להיות יותר רגועים מבעבר.
בהזדמנות זאת ראוי לשבח את מנהלת "קו התפר" שהקימה את המכשול וכנראה תשלים אותו סופית עד סוף השנה הזאת. בראשות המנהלת עומד תת-אלוף ערן אופיר, שהוא ואנשיו עשו עבודת תכנון וביצוע שלא פסקה כמעט אף לרגע למרות משבר הקורונה, והשיגה תוצאות שמאפשרות לעשרות אלפי ישראלים לחיות בביטחון יחסי סמוך ללועו של הר הגעש העזתי.