מדינת ישראל עומדת בצומת דרכים היסטורי, עם שאלות גדולות על עתיד החברה ושיקום המדינה ממשבר הקורונה. תחומים רבים מלווים באי-וודאות לגבי שיקומם העתידי והאמצעים שיידרשו לכך.
בתקופה שבה הממשלה מוסיפה שלא להיות יציבה, חותכת תקציבים, עסקים רבים נסגרים או נמצאים בסכנת קריסה, ישנו תחום אחד – המזון - שהמציאות בו איננה מתקבלת על הדעת וחורגת מהתנהלות כלל המדינות המערביות המובילות בעולם. המדינה לא מאפשרת כרגע שקיפות לאזרחים הישראלים. רשתות המזון מחליטות עבורנו מה לרכוש מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא יכולים לזהות ולהבדיל בין עגבניה טורקית לעגבניה ישראלית.
רוצים לדעת אם זו עגבניה ישראליתרוצים לדעת אם זו עגבניה ישראלית
רוצים לדעת אם זו עגבניה ישראלית
(צילום: מוטי קמחי)
לא מדובר במהלך המבטל תחרות מקומית או מניעת ייבוא, אלא על מצב שלא מאפשר לצרכן הישראלי להעדיף תוצרת חקלאית ישראלית על פני תוצרת ממדינות אחרות.
טבעי והגיוני שבעת הזאת החברה בישראל תבחר לחזק את הייצור המקומי על פני תוצרת חקלאית המגיעה מעבר לים, לעתים אף במחיר גבוה יותר.
בסקר הגדול ביותר שנעשה בתחום על ידי ארגון 'השומר החדש' בקרב יותר מ-1,400 משתתפים התקבלו תוצאות שצריכות להדהד בקרב מקבלי ההחלטות והמחוקק במדינת ישראל. יותר מ-80% מהמשתתפים מעדיפים לקנות מתוצרת ישראלית כאשר אין הבדל באיכות הגידולים. רק 8% מהנשאלים טענו כי הם מצליחים להבחין בין תוצרת ישראלית לתוצרת מיובאת.
יש לאפשר לצרכן להפעיל שיקול דעת ערכי לצד שיקול הדעת התועלתני. את הלקח הזה מיישמים מזמן במדינות אירופה, קנדה ועוד: סימון פשוט על גבי התוצרת המקומית כדי שהצרכן יפעיל שיקול דעת וייתן מקום לרגשות הפטריוטים ולחיזוק הכלכלה המקומית על פני תוצרת מעבר לים.
ארדואן צוחק מהמקפצה.
קידוש כלכלת השוק החופשי ראויה לבחינה מתמדת, אבל בכל מקרה אין סתירה בינה לבין אמצעים שיתנו עדיפות תדמיתית למוצרים שגודלו, פותחו ויוצרו בעמל רב במדינת ישראל. זה לא סוד שבמקרים רבים צה"ל האכיל את החיילים במלפפונים תוצרת טורקיה בשעה שבמושב אחיטוב השמידו עשרות טונות של מלפפונים.
רק אתמול פורסם שיבול האגסים השנה צפוי להגיע ל-35 אלף טונות. יhבוא אגסים כעת (מספרד, יוון וארגנטינה) עשוי להיות מכה קשה לחקלאים מכיוון שיש שפע של אגסים ישראליים, אבל יותר מהכול - מכיוון שהם לא קובעים את מחיר התוצרת שלהם, ולציבור אין אפשרות לתעדף ממי יקנו את הפרי.
על אף המצב הכלכלי תוצאות הסקר משקפות נתון מדהים: יותר מ-60% מאזרחי המדינה מוכנים לשלם באחוזים ניכרים יותר עבור תוצרת ישראלית, מתוך רצון לחזק את הכלכלה ולשמור על החקלאים. מה גם ש-67% מהישראלים חושבים שהפירות והירקות בישראל הם לפחות באיכות הפירות והירקות המיובאים, ואף באיכות גבוה יותר.
המוטיבציה של הישראלים לדעת את ארץ המוצא של הפירות והירקות היא מובהקת - 76%.
אז נשאלת השאלה - מה המדינה צריכה לעשות כדי לחזק את הכלכלה הישראלית?
התשובה פשוטה: לסמן בכל סופר ואצל כל ירקן את האזורים של התוצרת הישראלית בצבעי כחול לבן. לעודד את הצרכן הישראלי לאכול מפרי אדמתו ממש, ובכך לחזק את החקלאים, לאפשר הרחבת מעגלי פיתוח וחדשנות חקלאיים ישראליים שכבר שינו את חייהם של חקלאים וצרכנים ברחבי העולם.
לחקלאים הישראלים אחריות גדולה לעבוד את האדמה ולהפיק לנו מזון ומרחבים ירוקים. לנו האחריות לשומרם.
יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל ארגון "השומר החדש"