(צילום: משה מזרחי)
עדותה של בריטני ספירס בשבוע שעבר, שבה אמרה כי אביה - המשמש כאפוטרופוס החוקי שלה מזה 13 שנה - שולט בכל היבטי חייה, עוררה סערה ושיח ער סביב מוסד האפוטרופסות. גלי גרוס, המשנה לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, הבהירה היום (ראשון) באולפן ynet כי המקרה של בריטני "קיצוני מאוד, ולא היה עובר בדין הישראלי".
"מוסד האפוטרופסות קיים גם בדין הישראלי", מסבירה גרוס. "זה בעצם מינוי בצו של בית משפט, שבוחר אפוטרופוס לאדם שלא מסוגל לנהל את ענייניו או לא מסוגל לקבל החלטות בקשר לחייו. בתיקון מ-2016 לחוק הישראלי, חידדו את התפיסה הערכית שהאפוטרופוס הוא מוצא אחרון. כלומר, הוא נדרש להרבה אנשים כדי להבטיח את טובתם ולהגן עליהם, אבל הוא מוצא אחרון ובית המשפט מחויב לשקול בשלב המינוי חלופות פוגעניות פחות, ונכנסו כמה כלים משמעותיים כאלה באותו התיקון".
עדותה של בריטני ספירס
למשל, הסבירה גרוס, "בית המשפט מחויב לשמוע את האדם בשלב מינוי האפוטרופוס ויש גם חוות דעת של עובדת סוציאלית מרשויות הרווחה ועמדה של היועמ"ש שבא כוחו יושב במשרדי הרווחה בעניינים האלה. במקרים המתאימים, ניתן כמובן למנות אפוטרופוס לאדם. ב-2020 מונו כ-10 אלף אפוטרופוסים בישראל".
מהו הסף, הנקודה שמעבר אליה אדם אינו אחראי למעשיו או שהוא לא יכול לקבל החלטות לגבי נכסיו וכדומה?
"זו שאלה מורכבת. הרבה פעם מדובר בחוות דעת רפואית וחוות דעת של עובדת סוציאלית. אבל כן צריך לומר שלפחות בישראל גם אדם שהוא תחת אפוטרופסות, עדיין צריך לכבד את רצונו. האפוטרופוס צריך לשתף אותו בהחלטות שנוגעות אליו, צריך לשמוע מה הוא אומר ולכבד את רצונו ככל האפשר, אלא אם כן הרצון שלו גורם לו נזק של ממש. וגם אז, בצמתים משמעותיים, בעניינים אישיים שנוגעים לחייו או בהחלטות רפואיות מהותיות, האפוטרופוס לא יכול לפעול בניגוד לרצונו של האדם, אלא באישור בית המשפט".
"ממה שקראתי, המקרה של בריטני ספירס - שאני לא מכירה את הנסיבות כמובן ואת הדין בארה"ב - הוא מקרה מאוד מאוד קיצוני וחריג ואני לא חושבת שהוא היה עובר בדין הישראלי. צריך גם להבין, בדין הישראלי נכנסו ב-2017 וב-2018 שתי חלופות משמעותיות לאפוטרופוס. בית המשפט מחויב לשקול בשלב המינוי האם אפשר להסתפק במינוי של 'תומך בקבלת החלטות', שזה אדם שפועל לצד אותו אדם שמתקשה בניהול ענייניו ומנגיש לו החלטות ומסייע לו לקבל החלטות ומתווך לו מידע רלוונטי כדי שיקבל החלטה מושכלת, אבל ההחלטה עצמה נשארת בסופו של יום בידי האדם עצמו.
"יש גם אפשרות לתכנון עתידי, על-ידי אדם שהיום הוא כשיר וחושש שאולי בהמשך הוא לא יהיה. הוא מפקיד מסמך משפטי שנקרא 'ייפוי כוח מתמשך' אצל האפוטרופוס הכללי. וביום שהוא לא כשיר לנהל את ענייניו, המסמך הזה נכנס לתוקף בהודעה של מיופה הכוח לאפוטרופוס הכללי. שם הוא מפרט מי הוא רוצה שיפעל ובאיזה אופן. בית המשפט מחויב לפגוע במינימום ההכרחי באדם בזמן שהוא ממנה לו אפוטרופוס. הוא גם מחויב לשקול את משך זמן האפוטרופסות ואולי לקבוע אפוטרופסות לתקופה מוגבלת כדי שיהיה אפשר לבחון בהמשך האם הוא כבר כשיר".
הכול על קונספירציית בריטני ספירס, שהתאמתה בסופו של דבר בביהמ"ש
האם ניתן למנוע מצבים שבהם אדם מגיע למצבי קיצון כמו זה של בריטני ספירט, שזועקת את חוסר השליטה שלה בחייה?
"בוודאי. קודם כל, שלב המינוי של האפוטרופוס הוא במעורבות של משרד הרווחה. אבל אחרי שהאפוטרופוס מתמנה, יש עליו פיקוח של האפוטרופוס הכללי. יש לא מעט תלונות שמוגשות לגבי התנהלות של אפוטרופוס, וכמובן שהוא צריך לפעול בהלימה להוראות הדין. יש מקרים שאותו אדם יכול לבקש ביטול של אפוטרופסות או צמצום האפוטרופסות או החלפה של האפוטרופוס בהליך של בית המשפט".
האם יש סיכוי לאדם שמצבו השתפר לקבל בחזרה שליטה מלאה על חייו?
"זה מאוד תלוי בנסיבות העניין. יש מקרים, ובריאות הנפש הוא מקרה מובהק, שמצב האדם יכול להשתפר. יש מקרים אחרים, של מחלות זקנה או מוגבלות קוגניטיבית קשה, שכנראה שלא יהיה שיפור ואולי אפילו תהיה החמרה. גם במקרים האלה צריך להתאים את האפוטרופסות ואת המגבלות שלה לאדם עצמו, לבחון האם יש חלופה פוגענית פחות או אפוטרופסות רק לעניינים מסוימים. תומך בקבלת החלטות יכול להיות מאוד רלוונטי לאדם שמתקשה בניהול ענייניו, אבל עדיין יכול לקבל החלטות. וגם בתוך עולם האפוטרופסות החובה בדין הישראלי היא לאפשר כמה שיותר אוטונומיה לאדם, להשאיר לו כמה שיותר עצמאות ולהקשיב לרצונו".
