ד"ר אדם חמאווי, מנתח פלסטי בן 56 מפרינסטון, מוסלמי יליד מצרים ואב לארבעה, עשה הלילה (בין שלישי לרביעי) את מה שבממסד הדמוקרטי חששו ממנו במשך שבועות: הוא ניצח בפריימריז הדמוקרטיים על המושב בבית הנבחרים מטעם המחוז ה-12 של ניו ג'רזי, מחוז כחול מובהק שבו הדמוקרטים נהנים מיתרון של יותר משניים לאחד במספר המצביעים הרשומים – והפך בכך למועמד המוביל לרשת בבחירות בנובמבר את חברת הקונגרס הוותיקה בוני ווטסון קולמן, שהחזיקה במושב הזה במשך עשור.
שעה קלה אחרי סגירת הקלפיות כבר היה ברור כי חמאווי גבר על יריבו בראד כהן, ראש עיריית איסט ברנזוויק היהודי, ותומך מובהק בישראל. אם לא תהיה הפתעה גדולה בבחירות הכלליות בנובמבר, ד"ר חמאווי יהיה לא רק חבר קונגרס חדש מניו ג'רזי, אלא גם אחת הדמויות האנטי-ישראליות ביותר בבית הנבחרים האמריקני, והחוליה החדשה של האגף הפרוגרסיבי שמכונה "הסקווד" ("החוליה"), וכולל חברות קונגרס מוסלמיות נוספות כמו אילהאן עומאר וראשידה טליב.
חמאווי נולד במצרים, עבר עם הוריו לניו ג'רזי כשהיה בן שבעה חודשים, וגדל בפליינפילד ובאולד ברידג'. הוא למד באוניברסיטת ראטגרס, שירת כרופא קרבי בצבא ארצות הברית במלחמת עיראק, ובהמשך הקים קליניקה לכירורגיה פלסטית בפרינסטון. הוא היה חלק מהצוות הרפואי שהציל בעיראק את חייה של טייסת המסוקים תמי דאקוורת', כיום סנאטורית דמוקרטית מאילינוי, אחרי שהמסוק שלה נפגע מרקטה ב-2004. זמן קצר אחרי פיגועי התאומים בספטמבר 2001, הוא הגיע עם מתמחים אחרים מבית החולים שבו עבד לאזור ה"גראונד זירו" בניו יורק כדי לטפל בפצועים.
אבל סיפור הכניסה שלו לפוליטיקה נבנה, לדבריו, סביב עזה. חמאווי התנדב במשימות רפואיות באזורי מלחמה, בהם בוסניה, עיראק, עזה, הגדה המערבית, האיטי וסודן. במאי 2024 הוא הצטרך למשלחת בינלאומית של רופאים שהגיעה לבית החולים האירופי בחאן יונס, ובשל סגירת מעבר רפיח נתקע ברצועה כמעט שלושה שבועות. לאחר שחזר לארה"ב נסע לוושינגטון כדי לספר למחוקקים על שראו עיניו. "ביקשתי לדבר עם הנציגים שלנו, לא רק כרופא, אלא כעד, כי כל כך מעט אנשים היו שם וראו שישראל הפכה את עזה למקום גרוע יותר מגיהינום", אמר. לדבריו, כשנתקל ב"יותר מדי דלתות סגורות שלא רצו אפילו להקשיב למה שאמרתי" – הוא החליט שלציבור האמריקני מגיע יותר.
בציוץ ברשת X בחודש שעבר הוא שחזר את חווייותיו ברצועה גם בניסיון ללכד מאחוריו תמיכה בקמפיין: "כשהייתי לכוד בעזה, הייתה לי האפשרות להתפנות. המלכוד? הייתי צריך להשאיר מאחור כמה מחבריי לצוות. סירבתי. כחבר הקונגרס שלכם, אני אלחם כדי להבטיח שכל תושב בניו ג'רזי יוכל לשגשג, בגלל שהסירוב להשאיר אף אחד מאחור נמצא בלב ליבי". הוא זכה לתמיכה מצד המנטורים של האגף הפרוגרסיבי של המפלגה ובהם ברני סנדרס ואלכסנדרייה אוקסיו קורטז, ומצד ארגונים המתנגדים לשדולה הפרו-ישראלית איפא"ק כמו PAL PAC ו-Track AIPAC. גם "הקול היהודי לשלום", ארגון יהודי אנטי-ציוני שאחראי לרבות מההפגנות נגד ישראל מאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, תמך בו רשמית. ארגון פרו-פלסטיני חדש בשם American Priorities השקיע יותר מ-1.5 מיליון דולר בקידומו, לאחר שהבטיח להשקיע מיליונים בבחירת מועמדים פרו-פלסטיניים לקונגרס. התמיכה הזאת הפכה אותו בתוך חודשים ממועמד אנונימי למועמד המוביל.
כצפוי, ישראל אכן עמדה בלב הקמפיין שלו. חמאווי קורא למלחמה בעזה "רצח עם", תומך בהפסקת הסיוע הצבאי האמריקני לישראל, באמברגו נשק מלא ובזכות השיבה לפליטים הפלסטינים. "ראיתי מלחמה בעבר, הייתי בעיראק. אני מכיר את זוועות המלחמה, אבל מה שראיתי בעזה היה רצח עם", אמר. "כי ראיתי את הגופות שנכנסו. וזו לא הייתה תאונה. אי אפשר שתהיה תאונה, כל יום, במשך שלוש שנים. ראיתי יותר ילדים ואזרחים מופצצים מאשר בכל חיי. אלה פצצות אמריקניות שנופלות. אלה כספי המיסים שלנו שמשמשים לזה". כאשר ישראל תקפה ב-2025 את מתחם בית החולים שבו התנדב וחשפה כי מתחתיו פעל מרכז פיקוד תת-קרקעי של חמאס, חמאווי דחה את הטענה וטען כי מדובר ב"בית חולים אזרחי תמים לחלוטין, בלי מנהרות מתחתיו".
בריאיון לסטימר הקונספירטור חסן פייקר הוא אמר כי ארה"ב לא אמורה למכור נשק "לכל מדינה שמפרה את המשפט ההומניטרי הבינלאומי, שמבצעת רצח עם או זוועות". את הסיוע האמריקני ב"כיפת ברזל" הוא השווה ל"לתת לבריון אפוד מגן כדי שיוכל להמשיך להציק לאנשים עוד יותר". לדבריו, "אנחנו צריכים שישראלים ירגישו את השפעות המלחמה ואז הם יפסיקו, ואז הם באמת ינהלו שיחה". יריביו נדהמו ואמרו כי הוא למעשה מייחל למותם של ילדים ישראלים, אך חמאווי ניסה להציג את עמדותיו כמדיניות למען "זכויות אדם" ולא כשנאה לישראל או ליהודים.
ימים לפני הפריימריז מסר בהצהרה כי הוא מגנה אנטישמיות ורואה בביטחון היהודים והמוסלמים עניין משותף. "כמוסלמי, אני מבין איך זה מרגיש להתמודד עם דעות קדומות, להרגיש לא בטוח בקהילה שלך ושנאמנותך למדינה הזאת מוטלת בספק. ראינו התקפות גם על בתי כנסת וגם על מסגדים. אני רואה את הביטחון שלנו כמשותף". הוא הוסיף כי אנטישמיות היא "מתועבת" וכי הוא "מודאג מאוד מהמשך העלייה שלה".
אבל הדברים לא הסירו דאגה בקרב הקהילה היהודית וגורמים מתונים במפלגה הדמוקרטית. יריביו של חמאווי מזכירים את הקשר שלו לשייח עומאר עבד אל רחמן, "השייח העיוור", איש הדת המצרי שהורשע ב-1995 בעידוד מזימת טרור בניו יורק, על רקע הפיגוע הראשון במגדלי התאומים ב-1993, שבו נרצחו שישה בני אדם. חמאווי היה אז סטודנט לרפואה בן 26 והעיד מטעם ההגנה במשפטו. הוא הכיר את השייח' בניו ג'רזי, ביקר בביתו, התלווה אליו בנסיעות ארוכות לכנסים, סייע לו בתרגום פקסים ממצרים ושמע אותו מדבר במסגדים מקומיים. בעדותו אמר כי שמע את השייח תוקף את ישראל וארה"ב כ"אויבות של האיסלאם". כאשר נשאל אם הוא זוכר שהשייח אמר כי "מוסלמים צריכים לעשות ג'יהאד נגד אויבי האיסלאם", השיב: "כמובן, זה מה שהוא תמיד דיבר עליו. הוא דיבר על ג'יהאד".
במהלך הקמפיין חמאווי ניסה להרחיק את עצמו מהפרשה. "אני מגנה את הרטוריקה והמעשים האלימים שלו", אמר על עבד אל רחמן. הוא תיאר אותו כ"זקן עיוור" שהיה תלוי במתנדבים בקהילה המוסלמית הקטנה של ניו ג'רזי, והוסיף: "הוא לא הטיף למוות והרס כל הזמן. היו לו דעות מסוימות שהוא השמיע בפורומים מסוימים, אבל זה לא מה שהוא עשה כל יום". המבקרים לא התרשמו, ובראד כהן אמר: "כל העניין מעורר דאגה. זה קשר עם טרוריסט".
חמאווי דוחה את הביקורת כלפיו ומאשים את מבקריו באיסלאמופוביה. "כמוסלמי, הם תמיד ימצאו משהו לתקוף", אמר. "אני רגיל לזה כל חיי". דוברו אמר כי עבד אל רחמן היה אז "אחד מאנשי הדת המעטים" בקהילה המוסלמית הקטנה בניו ג'רזי, וכי לחמאווי לא היה עמו קשר אחרי מעצרו. הוא עצמו אמר על חייו: "ביליתי את חיי, באמת, בהצלת חיים ולא בלקיחתם. הפוליטיקה שלי מבוססת על העבודה שלי".
העבודה הזאת מתורגמת כעת לאג'נדה פרוגרסיבית רחבה: ביטוח בריאות לכולם, ביטול ICE (סוכנות ההגירה האמריקנית שמופקדת על מבצע הגירוש ההמוני של טראמפ), ביטול חובות רפואיים וחובות סטודנטים, פירוק המחלקה לביטחון המולדת, עיגון הזכות להפלה בחוק פדרלי, התנגדות למלחמות "שינוי משטר", וביקורת גלויה גם על מנהיגי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס צ'אק שומר והאקים ג'פריס, בגלל מה שהוא רואה כ"גיבוי למדיניות ישראל".
כמו מועמדים פרוגרסיביים אחרים שעלו בשנתיים האחרונות, חמאווי נהנה משילוב של ביוגרפיה כל-אמריקנית חזקה, שירות צבאי, שפה רפואית של חמלה ותפיסה אנטי-ישראלית שהפכה במעגלים מסוימים במפלגה הדמוקרטית למטבע פוליטי. הוא מצייר, ובחשבון האמנות הקטן שלו באינסטגרם, שלו קצת מעל 100 עוקבים, פרסם ציור של מסגד אל-אקצא וקרא לו "Sanctuary Under Occupation" (מקום מקלט תחת כיבוש)".
חמאווי צפוי לנצח בנובמבר את הרפובליקני גרג מילה, מועמד שנחשב בעל סיכויים נמוכים במחוז דמוקרטי בטוח יחסית. הוא יגיע לוושינגטון כחבר קונגרס חדש שמחויב להיאבק בסיוע האמריקני לישראל, להתייצב לצד טאליב, עומאר ואוקסיו קורטז, ולדחוף עוד יותר שמאלה את העמדה הדמוקרטית על ישראל, עזה ואיפא"ק.
גם בקליפורניה מיליונים יצאו אמש לקלפיות והתבקשו לבחור בין מספר חריג של יותר מ-60 מועמדים בקרב על ירושתו של המושל הדמוקרטי גאווין ניוסם, שמשלים שתי כהונות ולא יכול להתמודד לכהונה נוספת. לפי הספירה המוקדמת, הדמוקרט חאבייר בסרה, לשעבר התובע הכללי של קליפורניה ושר הבריאות בממשל ביידן, והרפובליקני סטיב הילטון, פרשן שמרני לשעבר ב"פוקס ניוז" שנתמך על ידי הנשיא דונלד טראמפ, הגיעו לשני המקומות הראשונים. המיליארדר ואיש האקלים טום סטייר, שהשקיע יותר מ-20 מיליון דולר מכספו שלו על הקמפיין, נותר במקום השלישי ונופה מהמרוץ.
7 צפייה בגלריה
במרוץ למושל הבא של קליפורניה מובילים שניים: חאבייר בסרה הדמוקרטי (שמאל) וסטיב הילטון הרפובליקני
(צילום: Patrick T. Fallon / AFP, REUTERS/Mike Blake)
בשיטת הפריימריז החריגה של קליפורניה המועמדים מכל המפלגות המתמודדים יחד, והשניים שמגיעים למקום הראשון – בלי קשר לשיוך המפלגתי שלהם – ממשיכים לבחירות הכלליות בנובמבר. השיטה הזו הפכה את המרוץ השנה למבחן נוסף לחולשת הממסד הדמוקרטי במדינה שנחשבת למעוז דמוקרטי מובהק. הנושא המרכזי במרוץ היה יוקר המחיה, ממחירי הדלק והחשמל ועד מחירי הדיור, והפער בין מועמדים שהבטיחו המשך מדיניות דמוקרטית זהירה לבין מועמדים שניסו לרכוב על תחושת מיאוס מהשלטון הדמוקרטי בקליפורניה – שנמשך ברצף מאז סיום כהונתו של ארנולד שוורצנגר הרפובליקני ב-2011.
בינתיים, בלוס אנג'לס הבטיחה ראש העיר המכהנת, הדמוקרטית קארן באס, את מקומה בסיבוב השני בבחירות לראשות העיר שייערכו גם הם בנובמבר. לפי ספירת הקולות החלקיות, באס גרפה כ-37% מהקולות, בעוד שזהות היריב מולה טרם נקבעה – עם מאבק על המקום השני בין כוכב הריאליטי הרפובליקני ספנסר פראט שנתמך על ידי טראמפ, לבין חברת מועצת העיר הפרוגרסיבית ניתיה ראמאן, שזכתה לכינוי "ממדאני של LA", לאחר שהאשימה את ישראל ברצח עם. באס נחשבת למועמדת המתונה מבין השלושה.
מערכת הבחירות בעיר הושפעה רבות מקולותיהם של 560 אלף היהודים המתגוררים באזור המטרופולין, ובקמפיין בלטו סוגיות האנטישמיות והיחס לישראל, כאשר ראמאן האשימה את ישראל ב"רצח עם" ופראט ניסה למשוך את קולות המצביעים היהודים על רקע התגברות התקריות האנטישמיות. תושבי עיר מתוסכלים הרגישו שנותרו "בין בחירה גרועה לבין בחירה בינונית". התורם הדמוקרטי הפרו-ישראלי הווארד ולינסקי הסביר את התמיכה בבאס ואמר כי "מדובר בבחירה בין מועמדת עוינת לישראל לבין תומך של טראמפ, אל מול ראשת עיר מכהנת שעשתה בסך הכול עבודה אמינה".
