פחות מיממה אחרי שאושר, בג"ץ הקפיא בצהריים (רביעי) את כניסתו לתוקף של החוק למניעת מעצרי עריקים. "בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים בעתירות השונות נגד תוקפו - ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק שירות ביטחון", נכתב בהחלטת בג"ץ.
ההצבעה על חוק הפטור ממעצרים למשתמטים, אתמול
(צילום: ערוץ כנסת )
השופט עופר גרוסקופף ציין כי דיון בעתירות יתקיים בהקדם האפשרי בפני הרכב מורחב שייקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון, והוסיף כי מהטעמים שפורטו "ניתן בזאת צו ארעי המשהה את כניסתו לתוקף של חוק שירות ביטחון עד למתן החלטה אחרת". בין העותרים נגד החוק גם סיעות יש עתיד וישראל ביתנו.
ח"כ מאיר פרוש האשים כי "החלטת בג"ץ להמשיך את מעצר לומדי התורה אינה חוקית". לדבריו, "כל שוטר או חייל העוצר ומשתף פעולה עם מעצר לומדי תורה - עובר על החוק". באגודת ישראל תקפו: "אריה דרעי דחף לחוק שהיה ברור שייפסל בבג"ץ, לא סתם גולדקנופף לא הוציא הודעת ברכה אתמול. ידענו בדיוק איך זה ייגמר".
"התנועה לאיכות השלטון", שעתרה לבג"ץ גם כן, מסרה כי מדובר ב"הישג משמעותי וחשוב - בית המשפט עצר את החרפה. משמעות החלטת בית המשפט ברורה: החסינות שהקואליציה ניסתה להעניק למשתמטים על בסיס הצהרה בלבד - לא נכנסת לתוקף, ואכיפת חובת הגיוס נמשכת". בתנועה הדגישו כי "זה צו ארעי ולא סוף הדרך", והוסיפו: "נמשיך את המאבק המשפטי עד לביטול מלא של חוק העריקים ושל חוק יסוד לימוד תורה, כי דין אחד חייב לחול על כולם. בזמן שהלוחמים והמילואימניקים נושאים בנטל, לא ייתכן שמי שמשתמט יזכה להגנת החוק".
מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית", אורי קידר, שעתרה לבג"ץ גם היא, בירכה על ההחלטה "לעצור את כניסתו לתוקף של חוק החסינות למשתמטים חרדים. החוק הישראלי חל על הצעירים החרדים שהם אזרחים ישראלים כמו כולנו. לא פחות ולא יותר. למי שזה עוד לא ברור- הגיע זמן שוויון".
משמעות החוק - והמהומה בכנסת
מליאת הכנסת אישרה אתמול את החוק בקריאה שנייה ושלישית, במסגרת הרצון של הקואליציה להבטיח שעד יציאת הכנסת לפגרת הבחירות ב-17 ביולי יעברו כל חוקי הדיל עם החרדים, לצד הצעות חוק אחרות שחשובות לה. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוב נעדר מהצבעה על חוק שנוי במחלוקת, אחרי שנעדר גם מאישור חוק יסוד לימוד תורה ומההצבעה בקריאה ראשונה על חוק ועדת החקירה הפוליטית לטבח 7 באוקטובר.
הצעת חוק הקפאת המעצרים נועדה למנוע במשך כמה חודשים מעצר, חקירה והליכי אכיפה נגד עריקים חרדים שיוכרו כתלמידי ישיבות. בנוסח המעודכן נקבע כי החוק יהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, במקום 90 ימים בלבד כפי שנקבע בתחילה. בשל הוראות חוק יסוד: הכנסת והבחירות המתקרבות, תוקפו עשוי להתארך גם אל תוך כהונת הכנסת הבאה.
שרן השכל הודיעה: מתפטרת מהממשלה עקב אישור החוק
הנוסח כולל מנגנון של הצהרות ובדיקות, וכן רשימת ישיבות שתיקבע בידי שר הביטחון תוך התחשבות בהמלצות ועד הישיבות ובמנגנוני הפיקוח של משרד החינוך. לצד זאת, הוסרו מהנוסח כמה מהסנקציות שהוצעו בתחילה נגד ישיבות שבהן יתגלו הפרות. גם היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מתחה ביקורת חריפה על ההצעה, והגדירה אותה "פטור מגזרי" שאינו כולל מנגנון מאזן לצמצום אי-השוויון. בחוות דעתה הזהירה כי הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מהחובה לעמוד בהוראות חוק שירות ביטחון, ללא פיקוח אפקטיבי או סנקציות משלימות, מעצים את הקושי החוקתי שבהצעה.
בעקבות אישור החוק, סגנית שר החוץ שרן השכל הודיעה כי היא מתפטרת מהממשלה אחרי שהצביעה נגדו. "אני עומדת בפניכם בכאב לב בגלל שחוק הפטור לעריקים עבר במליאת הכנסת", אמרה לכתבים. "הוא חוק שפוגע במשרתים ובביטחון המדינה, הוא פוגע במי שבמשך שלוש שנים משרתים את המדינה ושילמו מחירים קשים. חוק הפטור עבר ולכן החלטתי להתפטר מתפקידי בממשלה - אינני יכולה יותר לעמוד מהצד".
במהלך ההצבעה על אישור החוק פרצה מהומה שנמשכה לאורך ההצבעה השמית. חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד הצביעו נגד החוק, כמו גם ח"כ שרן השכל ומשה סולומון. מיכל וולדיגר ואופיר סופר מהציונות הדתית נעדרו מההצבעה. נתניהו לא נכח במליאה כשקראו בשמו ולא השתתף בהצבעה. 58 ח"כים הצביעו בעד החוק, מול 54 ח"כים שהתנגדו. מיד לאחר אישור החוק הוגשו נגדו עתירות לבג"ץ מטעם יש עתיד, ישראל ביתנו, התנועה לאיכות השלטון ותנועת "ישראל חופשית".
מליאת הכנסת אחרי אישור החוק
(צילום: אלכס קולומויסקי )
במהלך הדיון על החוק, הח"כים החרדים הונחו על-ידי יועמ"שית הכנסת להצהיר על גילוי נאות אם יש להם בני משפחה עריקים שהחוק ייטיב איתם. ח"כ אלעזר שטרן קרא לפני ההצבעה כי "בהמשך להנחיית היועמ"שית, אז לדרעי יש נכדים עריקים" - וסגנית יו"ר הכנסת, ח"כ לימור סון הר מלך דרשה לנתק לו את המיקרופון.
בהמשך היא הקריאה גילוי נאות מצד כמעט כל הח"כים של ש"ס ויהדות התורה - שבה לא אמרו מפורשות כי יש להם קרובי משפחה עריקים. בהצהרה נכתב כי "מתוך עשרות אלפי לומדי התורה, גם לנו יש ילדים ונכדים מעל גיל 18, המשמשים כשבט לוי ואנחנו גאים בהם, אשר ייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם". באופוזיציה טענו מנגד כי אין זה גילוי נאות.
אחרי אישור החוק, מסר חילי טרופר "גילוי נאות" משלו על בני משפחתו. "חברי הכנסת החרדים הציגו את הגילוי הנאות שלהם – מי מהמשפחות שלהם ייהנה מהחוקים שהם מקדמים למען משתמטים ועריקים. אז הנה הגילוי הנאות שלי: בני ובנות המשפחה שלי, שאני כל כך גאה שהם משרתים את המדינה, אבל כתוצאה מהחוקים האלה ישרתו הרבה יותר.
"שתי הבנות שלי - אחת ביחידה מיוחדת ואחת משרתת כלוחמת. שני בני הזוג שלהם - שניהם ביחידות מיוחדות, אחד עכשיו בתוך לבנון. האחים שלי – אחד מהם מג"ד, האחר אבא וסבא שממשיך לשרת. הגיסים שלי, ועוד למעלה מ-20 אחיינים ובני דודים שלי, שכולם כבר שנתיים ושמונה חודשים כמעט לא בבית. כל האנשים האלה ישרתו ויסתכנו הרבה יותר בגלל הפטור שמעניקה למשתמטים ממשלת ישראל".
