יומיים לאחר שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה ביקשה מהשופטים להפוך את צו הביניים לקבוע ולמעשה לבטל את חוק הקפאת מעצרי משתמטים חרדים, יוצאת היום (ראשון) גם יועמ"שית הכנסת נגד החוק וקובעת כי "נפלו פגמים מהותיים" בהליך החקיקה.
בתגובה שהגישה לבג"ץ יועמ"שית הכנסת שגית אפיק נכתב כי "בהליך החקיקה של החוק נפל פגם בשל שני רכיבים: הראשון הוא שהחוק חוקק בהליך שאינו תואם את הוראות תקנון הכנסת וחוק-יסוד: הכנסת, שכן תוכנו חורג מגדר הנושא של הצעת החוק המקורית, ומהווה 'נושא חדש'. השני הוא שהליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין".
"תוכן החוק חורג מגדר הנושא של ההצעה המקורית". עו"ד שגית אפיק
(צילום: יואב דודקביץ)
בייעוץ המשפטי של הכנסת הסבירו כי "נסיבות אלה כוללות את שינוי הנסיבות המשמעותי שחל לאחר 7 באוקטובר, החלת דין הרציפות על הצעת החוק המקורית שדרשה התכתבות של ההסדר הסופי עם הנתונים והצרכים המעודכנים של הצבא ומערכת הביטחון, וכן גם הקשיים החוקתיים המשמעותיים הקיימים בהצעת החוק, כפי שפירטה היועצת המשפטית לוועדה בהליך החקיקה".
לפי עו"ד אפיק, "השילוב של שני הרכיבים יחד מוביל למסקנה שהליך החקיקה של החוק לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות הענין ונפל בו פגם, בניגוד להוראות חוק יסוד: הכנסת ותקנון הכנסת".
הצעת חוק הקפאת המעצרים, שאושרה בכנסת לפני עשרה ימים, נועדה למנוע במשך כמה חודשים מעצר, חקירה והליכי אכיפה נגד עריקים חרדים שיוכרו כתלמידי ישיבות. נקבע כי החוק יהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, במקום 90 ימים כפי שנקבע בתחילה. בשל הוראות "חוק יסוד: הכנסת" והבחירות, תוקפו אמור היה להתארך גם אל תוך כהונת הכנסת הבאה. למחרת העברת החוק הוציא בג"ץ צו להקפאתו.
בתגובתה לבג"ץ ביום שישי ביקשה היועמ"שית בהרב-מיארה לבטל את החוק וכתבה: "תיקון 28 מייצג מקרה קיצוני ומובהק של הסדר חקיקתי פגום ופוגעני שאינו עומד בכל מבחני פסקת ההגבלה, ודינו אחד - בטלות. בראי הפגמים שנפלו, עמדת המשיבים היא כי יש להפוך את הצו על תנאי שניתן לצו מוחלט, ולהורות על בטלותו של תיקון 28".
היא הוסיפה כי "החוק העומד בפני ביקורת שיפוטית בעתירות אלו הוא כה מפלה, מנוגד לצורכי הביטחון של מדינת ישראל ולאינטרס הציבורי, פוגע בערכים יסודיים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק ונחקק בהליך חקיקה כה פגום, שנדמה כי אי-החוקתיות הגלומה בו מדברת בעד עצמה. החוק מהווה רכיב נוסף בשורה של צעדים שנועדו לפטור את תלמידי השירות מחובת השירות הצבאי המוטלת עליהם באופן שוויוני מאז פקיעתו של פרק ג'1, אך ורק משום השתייכותם לקבוצה זו, בניגוד בוטה לדרישתו של בית המשפט הנכבד מהממשלה".
