צפון קוריאה שינתה את חוקתה כך שהצבא שלה יידרש לפתוח במתקפת תגמול גרעינית במקרה ששליט המדינה, קים ג'ונג און, יחוסל בידי מדינה זרה. כך דווח ב"טלגרף" הבריטי. לפי תדרוך של שירות המודיעין הלאומי של דרום קוריאה, NIS, התיקון נועד לעגן באופן רשמי את הנהלים להפעלת הנשק הגרעיני של פיונגיאנג במקרה שבו קים ייהרג או יאבד את יכולתו לתפקד.
השינוי נעשה לאחר חיסולו של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, ושל רבים מיועציו הקרובים, בתחילת מבצע "שאגת הארי". לפי הדיווח, ההערכה היא שבפיונגיאנג ראו בתקיפות הללו תרחיש אזהרה ישיר: ניסיון "עריפת ראשים" מהיר ומדויק, שמטרתו לשתק את הנהגת האויב כבר בשלב הראשון של המערכה.
התיקון אומץ במושב הראשון של האספה העממית העליונה ה-15, שנפתח ב-22 במרץ בפיונגיאנג, אך נחשף רק ביום חמישי האחרון בתדרוך לבכירים בממשלת דרום קוריאה. לפי שירות המודיעין הדרום-קוריאני, קים ממשיך להחזיק בפיקוד העליון על הכוחות הגרעיניים של ארצו, אך הנוסח החדש נועד לוודא שגם במקרה של פגיעה בו - מנגנון התגובה יפעל.
בסעיף 3 המתוקן של חוק המדיניות הגרעינית נקבע כי "אם מערכת הפיקוד והשליטה על הכוחות הגרעיניים של המדינה תיקלע לסכנה בעקבות מתקפות של כוחות עוינים - תיפתח מתקפה גרעינית באופן אוטומטי ומיידי". המשמעות היא ניסיון של פיונגיאנג לשדר הרתעה כפולה: לא רק שתקיפה גרעינית או קונבנציונלית נגד צפון קוריאה תיענה בעוצמה, אלא שגם ניסיון לחסל את ההנהגה לא ימנע תגובה - אלא להפך.
פרופ' אנדריי לנקוב, מומחה לצפון קוריאה ופרופסור להיסטוריה וליחסים בינלאומיים באוניברסיטת קוקמין בסיאול, אמר ל"טלגרף" כי ייתכן שמדיניות כזו הייתה קיימת גם קודם, אך כעת היא קיבלה משקל אחר לחלוטין. "יכול להיות שזו הייתה המדיניות גם לפני כן, אבל עכשיו ניתן לה דגש נוסף משום שהיא עוגנה בחוקה", הסביר.
לדבריו, "איראן הייתה קריאת ההשכמה. צפון קוריאה ראתה את היעילות יוצאת הדופן של מתקפות 'עריפת הראשים' האמריקניות-ישראליות, שחיסלו מיד את רוב ההנהגה האיראנית - והם ודאי מבועתים עכשיו".
עם זאת, בעיתון הבריטי הסבירו כי מתקפה דומה נגד קים ומעגלו הקרוב תהיה קשה בהרבה לביצוע. גבולותיה של צפון קוריאה סגורים כמעט לחלוטין, והדיפלומטים הזרים, עובדי הסיוע ואנשי העסקים המעטים ממדינות "ידידותיות" שמורשים להיכנס למדינה נמצאים תחת מעקב הדוק. המשמעות היא שמודיעין אנושי מהסוג שלפי הערכות סייע להצלחת התקיפות באיראן כמעט בלתי אפשרי להשגה בפיונגיאנג.
גם היכולת להשתמש באמצעים טכנולוגיים דומים מוגבלת יותר. לפי דיווחים, המודיעין הישראלי הצליח לאתר את מיקומם של בכירים איראנים לאחר פריצה למצלמות תנועה בטהרן. בצפון קוריאה, לעומת זאת, מספר מצלמות האבטחה מוגבל יותר, והגישה לרשתות מידע נשלטת בקפדנות באמצעות רשת פנימית סגורה ומפוקחת.
קים עצמו ידוע כמי שמקפיד באופן קיצוני על ביטחונו האישי. הוא מלווה דרך קבע במאבטחים, נמנע לרוב מטיסות ובמסעותיו משתמש פעמים רבות ברכבת ממוגנת בכבדות. לפי פרופ' לנקוב, החשש המרכזי של פיונגיאנג כיום אינו דווקא מסוכנים בשטח, אלא מטכנולוגיות לוויין וממודיעין מרחוק. "הפחד הגדול ביותר שלהם יהיה ממידע שמגיע מטכנולוגיית לוויינים, וובסופו של דבר החששות שלהם אינם חסרי בסיס, משום שחיסול ההנהגה בתחילת כל עימות עשוי להיות מכריע", אמר.
הבונקר התת-קרקעי שבו שהה חמינאי - והושמד בתחילת המלחמה באיראן
(צילום: דובר צה"ל )
לנקוב העריך כי במקרה של פגיעה בהנהגה הצפון-קוריאנית, הצבא יפעל בהתאם להנחיות ויוציא לפועל מתקפת תגמול גרעינית. לדבריו, נאמנות הצבא למשטר עמוקה, וכל מתקפה על המדינה נתפסת שם כאיום קיומי. "אני לא רואה שום סבירות שמתקפה תגיע מדרום קוריאה", הוסיף, "ולכן כל תגובה תהיה מכוונת נגד ארצות הברית".
המתיחות הגוברת מול דרום קוריאה
במקביל לשינוי החוקתי, צפון קוריאה ממשיכה להעמיק את האיום הצבאי הישיר על שכנתה מדרום. התקשורת הממלכתית בפיונגיאנג דיווחה ביום שישי כי המדינה מתכננת להציב סוג חדש של ארטילריה לאורך גבולה הדרומי - מהלך שעשוי להכניס גם את בירת דרום קוריאה, סיאול, לטווח פגיעה.
צפון ודרום קוריאה, נזכיר, נותרו מבחינה טכנית במצב מלחמה עד היום: מלחמת קוריאה, שהתנהלה בשנים 1950–1953, הסתיימה בהסכם שביתת נשק בלבד - ולא בהסכם שלום. למרות מחוות שלום מצד ממשלת דרום קוריאה, הצפון ממשיך להציג את סיאול כאויבת המרכזית שלו, ובתקופה האחרונה אף הסיר מהחוקה אזכורים ותיקים לאיחוד קוריאה - צעד סמלי אך משמעותי שמבטא התרחקות נוספת מרעיון הפיוס ההיסטורי בין שתי המדינות.
התיקון החדש משתלב בשורת צעדים שבהם פיונגיאנג מחדדת את תפיסתה שדרום קוריאה היא מדינת אויב, ולא שותפה אפשרית לאיחוד עתידי. צפון קוריאה תיקנה את חוקתה כך שתגדיר את שטחה כגובל בדרום קוריאה ותסיר ממנה כאמור אזכורים לאיחוד קוריאה - לראשונה תוך הכללת סעיף טריטוריאלי מפורש בחוקה.
צפון קוריאה מפוצצת כבישים שמובילים לדרום ב-2024
(צילום: רויטרס)
לפי סוכנות הידיעות הרשמית של צפון קוריאה, KCNA, קים ביקר השבוע במפעל תחמושת כדי לבחון את ייצורו של "תותח הוביצר מתנייע חדש בקוטר 155 מ"מ". בדיווח נמסר כי טווח הירי של הכלי החדש עולה על כ-60 קילומטרים, והוא יוצב כבר השנה ביחידת ארטילריה ארוכת-טווח לאורך הגבול עם דרום קוריאה.
מרכז סיאול נמצא במרחק של כ-56 קילומטרים בלבד מהגבול, וגם חלקים נרחבים ממחוז קיונגי - המחוז המאוכלס ביותר בדרום קוריאה, שבו נמצאים מוקדי תעשייה מרכזיים - יהיו בטווח הארטילריה החדשה. קים צוטט ב-KCNA אומר כי ההוביצר החדש "יספק שינויים ויתרונות משמעותיים לפעולות הקרקעיות של צבאנו".
בחודש שעבר התחייב קים לחזק עוד יותר את יכולותיה הגרעיניות של ארצו, והמשיך לתאר את סיאול כ"מדינה העוינת ביותר". במקביל, הוא האשים את ארה"ב ב"טרור מדינתי ותוקפנות", ואותת כי פיונגיאנג עשויה להעמיק את מעורבותה בהתנגדות לוושינגטון בצל המתיחות העולמית הגוברת.
