דאעש זה כאן? היעדר המשילות בנגב מחריף
(צילום: משי בן עמי)
ראשי המועצות המקומיות בנגב שיתפו היום (שני) באולפן ynet בתחושותיהם על היעדר המשילות בנגב. זאת, לאור התיעודים החדשים שפרסמו תושבים בדואים באזור ובהם מוצגים לראווה כלי הנשק שלהם. לצד זאת, בחודשים האחרונים חווים תושבי האזור הידרדרות בתחושת הביטחון, לאחר שמעת לעת נשמעים מטחי ירי מהשטחים הסמוכים. לעתים, הם אף פוגעים בבתי היישובים.
לדברי ראש מועצת עומר פיני בדש, התושבים בדרום מפחדים להסתובב ברחובות. ראש מועצת להבים, יוסי ניסן, אמר כי חלק מהפתרון טמון בהסדרת מקומות תעסוקה ופנאי לעדה הבדואית. לפי ראש העיר רהט פאיז אבו צהיבאן, שורש הבעיה הוא אי-השוויון בין האוכלוסיות.
פיני, התמונות האלה שראית עכשיו, הן לא מפתיעות אותך בכלל.
"אני כבר 30 שנה מדבר על אי המשילות בנגב, על שתי המדינות, על כל מה שקורה במגזר, ואני לא רק צועק על אכיפה, אלא גם על השקעה בחינוך, השקעה בתשתיות. הבעיה המרכזית שלנו בנגב זה שהידרדרנו לאן שהידרדרנו. אין ענישה. כשאין ענישה אין הרתעה. אין הרתעה – אין משילות".
היום כשתושבי עומר צריכים להגיע לאיזשהו מקום אחר ולנסוע מהיישוב שלהם, הם מרגישים בטוחים על הכביש?
"תראי, היום כן. במבצע שומר החומות לא. בשומר החומות נמנעו מלנסוע בלילות בכבישים, וחלק הוציאו את הנשקים שלהם, את האקדחים שלהם, והתחילו לנסוע. היום המצב שונה, אתמול נפגשתי עם מפקד המרחב, היו אצלי כל הקצינים ודיברנו על פעילות שצריכה להתבצע. אני חושב שהיום מקור הבעיות, אולי פאיז יסכים איתי, זו בעיקר זה תל שבע. לדעתי 80%-70% אחוז ממה שקורה בגזרה יוצא מתל שבע, ולכן צריך לרכז מאמץ גדול, לשלוף את כל אלפי הנשקים שנמצאים במקום ולהתחיל. לקחת יישוב אחד ולטפל בו בצורה נקודתית ולעבור הלאה. אי אפשר להמשיך היום במצב שאנשים בדרום מרגישים חוסר ביטחון מוחלט".
יוסי ניסן, עוד מעט תושבים בלהבים לא ירצו לשבת במרפסת או בגינה מחשש לירי תועה?
"זו בהחלט מציאות שאי אפשר להסכים איתה. כל הנגב אומר די, מספיק, אי אפשר להמשיך ככה, אסור לנו להמשיך ככה וזה הזמן גם לעשות מעשה. אני יזמתי עצומה שעליה חתמו כבר עשרות ראשי ראשויות, שבה כולנו מבקשים להחיל עונשי מינימום על עבירות שקשורות בביטחון האישי ומעצר עד תום ההליכים ללא חלופות – ובזה להתחיל. זה הפתרון בטווח הקצר. בטווח ארוך, כמובן, אסור להכליל אוכלוסיות שלמות, צריך לטפל באלה הפורעים ביד קשה, בלי לוותר לאף אחד. המסר הזה יחלחל ויעבור, אין לי ספק בכלל. בטווח הארוך כן צריך הסדרה – מקומות תעסוקה, בהחלט, זה נכון. הממשלה צריכה להתעסק בזה. צריך לבנות גם להם מגרשי משחקים. ברגע שאין להם, הם באים אלינו. החיכוך מתחיל פה. תראו את כמות הנשקים, זה דבר שאי אפשר לראות אותו, זו פשוט מציאות בלתי אפשרית".
ניסיתם לפנות לשר האמון?
"בוודאי. אני איחדתי את השר לבטחון הפנים עמר בר-לב בשבוע שעבר יחד עם ראשי רשויות. הוא שמע את הדברים מדם ליבם של התושבים שלהם. כולנו חשים את אותה תחושה קשה, יש לומר. אנחנו יישוב משגשג, אנשים פה נורמטיביים, רוצים לצאת לעבודה, לא רוצים לחשוב אם להשאיר את הילדים בבית או לקחת את המחשב איתם לעבודה או איזה רכב לרכוש, האם הוא גניב או לא גניב. תראו עם איזה דילמות מתמודדים בישראל בשנת 2021. אי אפשר להשלים עם המציאות הזאת, נקודה. צריך לעשות מעשה וזאת שעת הכושר שלנו".
ראש עיריית רהט, אנחנו לא מדברים איתך על תקן זה שאחראי על הפשיעה – אלא גם על תקן אחד מראשי העיריות שגם סובלים מהפשיעה הזאת.
"כן, אני מגדיר את הנגב כספינה אחת שיש בה יהודים וערבים כאחד. מי שפוגע בספינה הזאת פוגע בכולם. צריך להסתכל על הבעיה מהשורש – ברגע שהילד הבדואי לא מרגיש שהוא שווה לילד של עומר, הדבר הזה יהיה, וימשיך. המדינה צריכה להשקיע הרבה כספים ביישובים הבדואים. כל היישובים הבדואים נמצאים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. מי אשם בקטע הזה שאנחנו נמצאים בסולם התחתון? אם אנחנו כאזרחי מדינת ישראל, או המדינה עצמה שלא נתנה משאבים לצעירים האלה?"
"60% מהבדואים הם מתחת לגיל 18, נתון מאוד מדאיג – כי צריכים הרבה משאבים לילדים האלה. ממוצע הגילים בנגב אצל הבדואים הוא 15 שנים. זו אוכלוסייה צעירה מאוד שצריכה הרבה משאבים, צריכה הרבה חינוך בלתי פורמלי אחר הצהריים. כשהם שעוזבים את בית הספר ב-14:00 אין להם מה לעשות בבית. הם מסתובבים ברחובות, יוצאים משכונה לשכונה. חלק מהם מגיע גם למיתר, לעומר וגם ללהבים. לכן בניתי ארבע גינות ציבוריות ברהט, והדבר הזה הוא חיובי. אבל גינה ציבורית לא יכולה לפתור הכל.
אתה אומר שלא מספיק לאסוף נשקים, צריך לתת איזושהי אלטרנטיבה לאותם צעירים.
"בדיוק. הצעירים האלה הם חסרי מתקנים, וגם הרבה דברים אחרים. אז אני אגיד לך, אנחנו חיים פה בחיים משותפים עם להבים, יש לנו אזור תעשיה משותף. אנחנו חייבים פשוט מאוד לתת מענה לילדים האלה, אחרת אנחנו כולנו נהיה בבעיה".
השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עודד פורר שנכח גם הוא באולפן התייחס לדברים. לדבריו, שנים של הזנחה ממשלתית הובילו למצב הנוכחי בדרום.
נכון שהשר לביטחון הפנים אמון על הנושא הביטחוני, אבל אחת השאיפות המרכזיות שלכם, וגם שלך באופן אישי, הייתה לשנות משהו בנגב. בינתיים אנחנו לא רואים את הניצנים האלה.
"שנים של הזנחה הובילו למצב שבו משתלם היום לבצע פשיעה במדינת ישראל, משתלם היום לעשות פשיעה חקלאית. אתמול נפגשתי עם השר לביטחון הפנים. הקמנו צוות משימה מיוחד של שלושה מנכ"לים – מנכ"לית משרד החקלאות, מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. צירפנו פנימה לשולחן העגול את רשות המסים. צריך להבין שמלחמה בפשיעה החקלאית, ובכלל בפשיעה, צריכה לבוא בכל החזיתות. יש המון אגפי אכיפה, יש יחידת פיצוח שעוסקת בצער בעלי חיים, יש איכות הסביבה, יש משטרה, יש רשות מסים. כשאנחנו רואים בחור בן 18 מסתובב עם ג'יפ של מיליון שקל, לא יכול להיות שלא פותחים ובודקים מאיפה יש לו מיליון שקל כדי לקנות את הג'יפ הזה. ברגע שאתה לוקח אזור אחד ואתה מרכז שם מאמץ, נראה את הפשיעה יורדת. זה מה שיקרה בחודשים הקרובים".
אתה יכול לתת להם איזושהי הבטחה אמיתית? כי גם השר לשעבר אוחנה הבטיח שתוך כמה חודשים נראה שינוי.
"ההבדל המשמעותי שיקרה עכשיו שלא קרה קודם זה שבתוך שלושה שבועות בערך יעבור תקציב מדינה. הרי בסוף, אני כשר, כדי להוציא תקציבים כדי להשקיע בנגב, בגליל, כדי לפתח אזורי תעסוקה, כדי לפתח פארקים, כדי לפתח או להשקיע גם באכיפה של פשיעה כלכלית או חקלאית – אני צריך תקציב. תקציב המדינה שיעבור בנובמבר הוא קריטי".
