הבליץ החות'י מעסיק רבות את מערכת הביטחון בפתח השנה החדשה - ושם מביטים בחשש על ההתפתחויות האחרונות באזור. בימים האחרונים המשיכו החות'ים בכיבושי עיירות לאורך דרום הים האדום - והשיגו שליטה במצר באב אל-מנדב, אחד מנתיבי השיט הכלכליים החשובים בעולם.
המהלך הדרמטי התאפשר לאחר שכוחות הממשלה התימנית הלגיטימית נסוגו מהאי האסטרטגי פרים, השוכן במרכז הכניסה למצר. בכך הוענק לחות'ים המפתח לשליטה מוחלטת בנתיב השיט העולמי. בירושלים אומנם הגדירו את המהלך כהתפתחות מדאיגה, אך מערכת הביטחון לא צפויה להתערב – אלא אם ישראל תותקף ישירות.
ההשתלטות החות'ית וכרסום השטח ההדרגתי בכל המרחב הימי אינם אירוע נקודתי בלבד. מדובר באירוע מאוד מסוכן ובעייתי לא רק למדינת ישראל, אלא לכל העולם החופשי שמשתמש במעבר הזה. רוחב הים באזור הזה, סמוך לעיר הנמל הגדולה חודיידה, הוא גדול יחסית - בין 160 ל-260 ק"מ.
אבל ככל שמדרימים למצר עצמו, הרוחב מצטמצם - עד ל-18 ק"מ בלבד. יש לזה משמעות אדירה. אם במצר הורמוז, שרוחבו כ-55 ק"מ, האיראנים מצליחים לחנוק את האזור, ניתן להעריך עד כמה פעולת החנק "פשוטה" יותר כאשר הרוחב הוא קטן פי שלושה. המשמעות היא ששימוש באמצעים ייעודיים ונשלטים, ללא צורך במכ"מים או מקורות מורכבים, משיג חסימה אפקטיבית.
במצר צר כל־כך ניתן לראות כלי שיט בעין, ובאמצעות טילים פשוטים, כמו קורנט, אפשר לירות עליהם ואף לשלוח נגדם סירות תופת. ההערכה היא שהשליטה בבאב אל-מנדב תאפשר לחות'ים לבחור את מטרותיהם באופן מדויק – ובכך לשלוט במעבר שהכרחי לכלכלה העולמית כולה.
בחדרי חדרים, יש בישראל מי שמותח ביקורת חריפה על קריסת ההרתעה בשטח – ותוהה איך אין תגובה לאירוע הזה מצד הסעודים, הממשלה התימנית וגורמים אחרים שפועלים באזור. כך למעשה מוצאים עצמם החות'ים עם ידם על העליונה, כמעט ללא התנגדות, שכן האירוע גם גילה חוסר גמישות ומיומנות צבאית ברמה הגבוהה ביותר מצד אלה שאמורים להשיב מלחמה למורדים בתימן.
לכך מצטרפת גם נחישות החות'ים, שלא בוחלים בשום אמצעי - אל מול בריחה של הצד השני. החשש במערכת הביטחון הוא שאם המורדים ינצלו היטב את השליטה בבאב אל-מנדב, יכול להיות שתתהווה קואליציה אמיתית ורצינית בהובלת איראן, שמישהו בסופו של דבר יצטרך לפרק.
החות'ים נכנסים לעיר אל-מוחא בקריאות "מוות לאמריקה, מוות לישראל"
בינתיים, מי שנמנע מלהתערב הוא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהתייחס אתמול למתיחות ואמר כי "החות'ים לא רוצים להילחם בנו". לפי דיווח ב"אקסיוס", יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן התקשר פעמיים לטראמפ בשבוע שעבר וביקש ממנו לתקוף את החות'ים, אך בקשתו נדחתה לעת עתה.
על רקע ההתפתחויות האחרונות, בצה"ל עדכנו את ההיערכות – ויחד עם הגנת הגבולות היבשתיים, ישראל פועלת להגנה על הנכסים בים, יחד עם שמירה על חופש השיט הישראלי. מפקד חיל הים האלוף אייל הראל אף הורה לדרוך את כל המערכת, גם במוצבי הפיקוד והשליטה, כאשר הקצינים הבכירים בשטח דאגו לעבות את הכוחות בים, במטרה למנוע הפתעות בתווך הימי.
בתפיסה הצה"לית, האירועים בים האדום מייצגים שינוי עומק נרחב המאיים להגיע עד לים התיכון. ככלל, הזירה הימית עוברת שינויים דרמטיים, החל מהשליטה האיראנית במצר הורמוז ועד לאירועים האחרונים בבאב אל-מנדב. ארגוני הטרור באזור ראו את הצעדים האיראניים, ואלה "עוררו תיאבון" גם לשלוחיה להשתמש במרחב הימי כדי לעשות פרובוקציות, עד כדי הפרה בוטה של חופש השיט ולשליטה ימית במרחבים מסוימים.
במדינה כמו ישראל, שמשולה לאי, 98% מהייבוא מתבצע מהים, ולכן מתייחסים במערכת הביטחון לאיום הזה כמשמעותי ביותר. הים הפך לזירה מרכזית במציאות העכשווית, כשחופש פעולה בים או הבטחה של תנועה אל וממדינת ישראל אינם רק בגדר סלוגן, אלא אמירה שיש ליצוק לתוכה תוכן. ובמערכת הביטחון אומרים כי התוכן הוא שחיל הים חייב להתעצם ולגדול בשנים הקרובות כדי להצליח להתמודד עם האתגר הזה.








