יו"ר ישראל ביתנו ויו"ר ועדת החוץ והביטחון אביגדור ליברמן הודיע הבוקר (שני) כי זימן לדיון בוועדה את בכירי מערכת הביטחון, כדי לעסוק בין השאר בפרשת "קטאר-גייט". אלא של-ynet נודע כי ליברמן הצהיר בעבר במסגרת הסכם ניגוד עניינים כי הוא חבר קרוב של אלוף במיל' יואב פולי מרדכי, חשוד מרכזי בפרשה. כך שלפי הצהרת ליברמן, כלל אסור לו לעסוק ב"קטאר-גייט" במסגרת תפקיד ציבורי כמו יו"ר הוועדה. ליברמן בחר שלא להגיב לידיעה.
בתקופת כהונתו של ליברמן כשר האוצר הוא מילא הסדר ניגוד עניינים, שעליו חתם מול הייעוץ המשפטי של המשרד בשנת 2022. תפקידו של ההסדר הוא לאפשר לחתום עליו להצהיר על אזרחים או גופים אחרים שהוא מנוע מלעסוק בעניינים בתפקידו הציבורי מסיבות שונות.
ועדת החוץ והביטחון
ועדת החוץ והביטחון
ליברמן בוועדה, היום
(צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ)
ליברמן הצהיר על רשימה של "חברים קרובים" שבשל אותה החברות הוא מנוע מלעסוק בענייניהם. אחד האזרחים שעליו דיווח ליברמן כי הוא מנוע לעסוק בעניינו בשל חברות קרובה הוא פולי מרדכי. באותו הסדר חתם ליברמן כי בנוגע ל"חבריך הקרובים ויועציך: במסגרת תפקידך כשר אוצר וכחבר ממשלה, יהיה עליך להימנע מלטפל בכל עניין הנוגע במישרין לחבריך ולמקורביך שצוינו לעיל, וכן לכל עניין שלמיטב ידיעתך נוגע במישרין לעסקיהם".
למרות זאת ליברמן הצהיר כי יזמן את בכירי מערכת הביטחון לדיון על הפרשה, שבה כאמור חשוד מרכזי הוא פולי מרדכי. הצהרתו מונעת ממנו גם לעסוק בכל עניין הנוגע לעסקיהם של חבריו עליהם הצהיר, והרי ב"קטאר-גייט" לא נחקר רק עניינו של פולי מרדכי, אלא גם פעילות חברת נובארד שבבעלותו. החקירה בנוגע לנובארד עסקה בפעילותה מול קטאר, ובמסגרתה נעצרו ונחקרו עובדי החברה, לרבות מזכירה זוטרה בחברה, ואף נלקחה כל המדיה הדיגיטלית של החברה, כולל מחשבים.
ליברמן עסק לאורך השנתיים האחרונות בפרשה, אך בחר להתבטא רק בנוגע לחשדות לקשרים בין גורמים בלשכת ראש הממשלה לבין קטאר, והתעלם ממעורבותו של פולי מרדכי ונובארד בפרשה. ב-20 במרץ 2025 טען בריאיון ל-ynet כי ניסיונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את ראש השב"כ רונן בר ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נועדו להסיח את דעת הציבור מהפרשה. "ראש הממשלה לא רק מוטרד, הוא היסטרי", אמר, וקרא לחקירה מהירה וממצה ולהשעיית המעורבים.
אלוף יואב פולי מרדכי
אלוף יואב פולי מרדכי
פולי מרדכי
(צילום: מתפ"ש)
ב-31 במרץ 2025, בישיבת סיעת ישראל ביתנו, תיאר את הסערה התקשורתית והספינים סביב "קטאר-גייט" ומינוי ראש שב"כ חדש כ"רעידת אדמה בדרגה 9 בסולם ריכטר", וטען כי גל הספינים מסיט את הדיון מהאתגרים המרכזיים של המדינה. בריאיון אחר שפורסם ב-4 באפריל 2025 אמר ליברמן כי גם ההתמקדות בחשדות נגד יועצי נתניהו מסיחה את הדעת מהעיקר: "כולם רצים אחרי הסיפור של אוריך ופלדשטיין, אבל הם דגי רקק". לדבריו, השאלה המרכזית היא מי החליט על העברת הכספים הקטאריים לחמאס, והפנה את האחריות לנתניהו.
גם בהמשך שב ליברמן לעסוק בפרשה בפומבי. ב-23 בדצמבר 2025 כתב ברשת החברתית X כי "'פלדשטיין-גייט', 'קטאר-גייט' - הכול זה חלק מ'7 באוקטובר-גייט'", ודרש להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הפרשות והמחדלים. יומיים לאחר מכן, ב-25 בדצמבר 2025, טען בוועידת "עוגן" בשיתוף "ידיעות אחרונות" כי בפגישה שהתקיימה בניו יורק בין ראש המוסד דדי ברנע לנציגי קטאר, בהשתתפות השליח האמריקני סטיב וויטקוף, סוכם על הקמת ארבע קבוצות עבודה משותפות, ובהן קבוצת תקשורת שתעסוק בשיפור תדמיתה של קטאר. ליברמן טען כי למיטב ידיעתו הקבינט וועדת המשנה למודיעין לא עודכנו בכך, והזהיר: "חזרנו ל-6 באוקטובר".
המוסד הכחיש בחריפות את הדברים והגדיר את הטענה בדבר הקמת צוות התקשורת "מופרכת, שקרית ומשוללת כל יסוד". לפי המוסד, הסוגיה התקשורתית היחידה שעלתה בפגישה הייתה דרישה מקטאר להפסיק את ההסתה נגד ישראל. ליברמן לא חזר בו והודיע כי הוא עומד מאחורי כל פרטי טענתו. ב-13 באוקטובר 2026 שב ליברמן לתקוף את הפרשה, ואמר בריאיון כי בספטמבר 2024, בעיצומה של המלחמה, כשחיילים נהרגו וחטופים הוחזקו ברצועת עזה, בכיר בלשכת ראש הממשלה עסק ביחסי ציבור עבור קטאר ובניסיון לשפר את תדמיתה. "זה פשוט מדהים. גם בליכוד רותחים על זה", אמר.