ישראל מציינת היום (חמישי) את התאריך העברי שנקבע כיום זיכרון לטבח 7 באוקטובר, כ"ד בתשרי. בהר הרצל שבירושלים התקיים הבוקר טקס לזכר חללי המלחמה, ואחריו טקס אזכרה ממלכתי לנרצחי הטבח והמלחמה. ynet העביר בשידור ישיר את הטקסים, שבהם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר - חרף ההכרזות על סיום המלחמה - שישראל עדיין צריכה להשיג את "כל המטרות", אחרי שחמאס הרים ראשו ברצועת עזה, ו-19 חטופים חללים עדיין לא הושבו.
"האתגרים הגדולים עוד לפנינו"
(צילום: גיל יוחנן)
"נעמה הבינה שזה מקום של מוות"
(צילום: גיל יוחנן)
7 צפייה בגלריה
"בלעדיו הייתי קופסת שימורים". עידו הרוש ונעמה בוני, שנפלו במוצב יפתח
(צילום: דובר צה"ל)
7 צפייה בגלריה
"הצליחו להרוג עשרות מחבלים". יעל, אמא של נעמה בוני, עם ראש הממשלה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
המלחמה הסתיימה? לא לפי נתניהו
ראש הממשלה הזכיר בשני הטקסים את 19 החטופים החללים שעוד נותרו ברצועה, והבהיר: "אנחנו מחויבים להשיב את כולם, עד האחרון שבהם". נתניהו הדגיש, כשברקע המאבק על עיצוב פניה של רצועת עזה: "אנחנו נחושים להשלים את הניצחון שישפיע על חיינו לשנים רבות. אנחנו נשיג את כל מטרות המלחמה (ובהן מיטוט חמאס והשבת כל החטופים; ע"ב)".
יממה אחרי שחרף המחלוקות שרי הליכוד יצאו במפגן תמיכה בביטול משפטו הפלילי ובחוק שיבטל דיונים בו, אמר נתניהו: "נשיג את כל יעדינו רק בלכידות פנימית, בערבות הדדית ובחיזוק המשותף על המפריד". לדבריו, "אתגרים גדולים עוד לפנינו מצד אויבינו שמבקשים להתחמש מחדש. אתגרים גדולים לצד הזדמנויות גדולות ודרמטיות להרחיב את מעגל השלום. אנחנו פועלים בשני המישורים יחד, ומה שנדרש בשניהם הוא אחדות. אחדות במלחמה - ואחדות בשלום".
לדברי נתניהו, "לפני שנתיים קיבלנו המחשה מזעזעת לביטוי 'רצח עם'. אני לא מדבר על רצח עם פיקטיבי כמו העלילות האנטישמיות שמטיחים בנו. טבח 7/10 היה רצח מפלצתי במלוא מובן המילה, קטל חסר רחמים של תינוקות, ילדים, מבוגרים וזקנים. אם הרוצחים הללו היו יכולים לעשות זאת - הם היו שוחטים כל אחד ואחד מאיתנו. זהו רצח העם האמיתי, והמפגש איתו הימם אותנו וליכד אותנו מיד באגרוף ברזל. לוחמי ישראל הם חומת המגן בפני החורבן של האיסלאם הקיצוני".
ראש הממשלה שיבח את הלוחמים על קרבות הגבורה ועל שיטות הלחימה המתוחכמות, והזכיר גם את לוחם הנח"ל עידו שמיח - שנפל בבית חאנון בינואר האחרון - ואת דבריה של אימו עופרה: "הבן שלי הוא לא סתם חלל ריק, הבן שלי הוא היסוד שעליו בונים את המדינה. זה כל כך נכון".
לדבריו, "ישראל נמצאת בקו החזית של ההתנגשות בין הברבריות והנאורות, בין האכזריות שאינה יודעת קץ לבין האנושיות. המאבק הזה חובק עולם ונסוב על שאלה אחת - האם נחזור אחורה לקנאות החשוכה של ימי הביניים, או שנצעד קדימה לעתיד של יציבות, שגשוג ושלום".
בטקס הזיכרון לנרצחים נתניהו אמר כי "היה משהו חייתי ולא אנושי באכזריות משולחת הרסן" שבה טבחו מחבלי חמאס באזרחים, הזכיר את משה בן פורת שנרצח באופקים ב-7/10 בברית נכדו, אמר כי שיקום יישובי עוטף עזה הוא "משימה לאומית" - וחזר על הבטחתו מ-2019 להקים היכל זיכרון לחללי פעולות האיבה.
המסר של הרצוג
בטקס לזכר החללים, נשיא המדינה יצחק הרצוג הודה למשפחות השכולות על "הבנים שגידלתם, לוחמים מלאי גבורה שלא היססו כשיצאו להציל את ישראל, להכריע את האויב ולהשיב את החטופים. לוחמים שבכיסם תמונות החטופים ובליבם עוז ותעצומות". הוא הוסיף כי "אנחנו זוכרים היטב שהמשימה לא הושלמה. עלינו לפעול בכל דרך ובכל כלי העומדים לרשותנו, כדי שכל החללים החטופים - עד האחרון שבהם - יובאו למשפחותיהם, לנוף מולדתם, ולמנוחת עולמים".
בטקס הממלכתי לזכר הנרצחים שהתקיים לאחר מכן, הרצוג הזכיר את סיפורו של יפתח טוויג, שהגן בגופו על שתי צעירות במסיבת הנובה ונרצח, ואמר כי "גבורתו ואצילות נפשו ראויות להילמד בבתי הספר". הרצוג הוסיף: "לא אשכח לעולם את הרגעים בהם פסעתי ביישובי מערב הנגב - בקיבוצים, בערים, במושבים – מיד לאחר הטבח הנורא. לא אשכח את שלוליות הדם, את החרבות העשנות של הבתים והשכונות המפוייחות, את ריחות הזוועה, את קרעי הזיכרונות והחיים שהיו ואינם".
בשני הטקסים, הנשיא התייחס לקרע בעם. "קשה לחלוק על כך שבחלוף שנתיים של מלחמה, אנחנו צריכים ליצור לנו אופק של עתיד, של 'יום שאחרי' – הן כלפי חוץ והן כלפי בית", אמר. "בשנתיים האחרונות למדנו כי אחיות ואחים אנחנו. למדנו שהאחווה הזאת - היא רוח החיים המפעמת בנו. למדנו שבלעדיה, אנחנו עלולים להיות בסכנה קיומית של ממש".
"מזעזע אותי לראות ולשמוע כיצד גם עכשיו, בעודנו ממשיכים לקבור את מתינו, רוח הפלגנות, הקיטוב והשנאה שבה ומרימה את ראשה המכוער", הוסיף. "אנחנו חייבים לזכור: הסיפור שלנו – בן אלפי השנים, הוא סיפור שגדול מכל אחת ואחד מאיתנו. הסיפור שלנו הוא סיפור של עם שקם כעוף החול מהגרועים שבאסונות שידעה האנושות, והצליח לקום ולהתרומם בזכות הדבקות בציוויים העתיקים: נצח ישראל לא ישקר, וכל ישראל ערבים זה בזה. וכשאיננו נכנעים לקיצוניים ולמחרחרי המדון בינינו, כשאנחנו בוחרים להתאחד סביב דגל ומשימה משותפת, אין משימה שלא נוכל לה".
"ירי - ונעמה לא ענתה יותר"
את הטקס לזכר החללים בבוקר פתחה יעל, אמה של רב"ט נעמה בוני שהייתה מש"קית ת"ש ונפלה בקרב על מוצב יפתח ב-7/10. כשהחלה המתקפה, נעמה שהייתה בש.ג התריעה לחבריה בבסיס שיעזבו את המיגונית וייכנסו לחמ"ל המבוטן, ובכך הצילה חיים של רבים. האם סיפרה על ההודעות שכתבה בתה בוואטסאפ בזמן התופת, וכיצד אמרה לה שללא עידו הרוש - שהבין שהיא נמצאת לבד, רץ אליה בבגדי ספורט, לחם במחבלים שהתקיפו את המוצב ובהמשך נהרג - היא כבר הייתה "קופסת שימורים".
הוריה של שני לוק בטקס הנרצחים
(צילום: גיל יוחנן)
האם אמרה: "לא נשמתי. לוחמים נוספים הצטרפו ללחימה, התנהל קרב בלימה על המוצב ונעמה מאחורה סיפקה תחמושת ותיעדה. היא המשיכה לעדכן את יואב, אבא שלה, שהמחבלים עדיין פה, שיש פצועים, שהרוש מת. ההודעה האחרונה הייתה שהוא נפצע בראש והיריות ממשיכות".
נעמה התקשרה למד"א, סיפרה האם. "היא הבינה שזה מקום של מוות, אז כתבה לנו - אני אוהבת אתכם", אמרה יעל. "יואב התקשר אליה והיא אמרה שהיא לא יכולה לדבר. ירי נשמע ברקע, ואחריו דממה. ניסינו להתקשר אליה והיא לא ענתה יותר. אף אחד לא יצא מהש.ג בחיים, בקרב נהרגו תשעה גיבורים שהצליחו להרוג עשרות מחבלים".
"כל מי שהיה בחמ"ל ניצל", הדגישה האם. "מה עבר לה בראש? מה היא חשבה? מה הרגישה? זו מחשבה שמטלטלת אותי שוב ושוב כבר שנתיים, רגשות האשמה שלא לחלוטין הבנתי. אם הייתי יודעת שהיא בזירת מוות, הולכת למות, הייתי אומרת לה שאני אוהבת אותה ושהיא גיבורה. הייתי רוצה שהיא תדע שהיא נותנת לי כוח היום, ושאני מתנדבת בהשראתה לשירות מילואים. עם ישראל חי, למרות שהבת שלי איננה. אוהבת אותך נעמונה".
בטקס לזכרם של נרצחי הטבח והמלחמה, שנערך אחר-כך, דיברו הוריה של שני לוק, שנרצחה בטבח 7/10 וגופתה הושבה מרצועת עזה, סיפרו על ילדותה בגרמניה, על הקשר שלה למדינת ישראל - ועל כך שדווקא בה היא נרצחה. אביה, ניסים, סיים בתפילה שהארץ תשקוט "לעוד שבעים שנה לפחות, ושנהיה מאוחדים". לאחר מכן, אלי שתיוי - אביו של עידן שתיוי שנרצח וגופתו הושבה גם כן - אמר תפילת קדיש.
אלי שרעבי, שאשתו ליאן ושתי בנותיהם נויה ויהל נרצחו בטבח, אמר בטקס: "איבדתי את הבית, אבל לא את היסודות, איבדתי את היקרים לי מכול, אבל לא את האמונה. זה מה שלימדו אותנו האנשים שאיבדנו - לא לוותר".
יום הזיכרון בצל המחלוקת
יום הזיכרון הממלכתי לטבח 7/10 ולחללי המלחמה, נזכיר, נקבע לפי התאריך העברי כ"ד בתשרי - מאחר שכ"ב בתשרי הוא חג שמחת תורה, וכ"ג בתשרי הוא יום אסרו חג סוכות. כך, בעוד משפחות רבות בחרו לציין את היום בתאריך הלועזי המזוהה עם האירועים, 7 באוקטובר, המדינה מציינת אותו באופן רשמי רק אחרי.
בינתיים, ובעוד הפצעים עדיין פתוחים, הממשלה ממשיכה להתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את מחדלי אותו בוקר נורא. אתמול הורה בג"ץ לממשלה לעדכן תוך 30 ימים בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית "בעלת סמכויות חקירה נרחבות" לאירועים, והסבירו כי "אין מחלוקת אמיתי על הצורך" להקים אחת כזו. בדיון האחרון אמר נציג הממשלה כי לא תוקם ועדה ממלכתית "כל עוד נמשכת המלחמה", שמאז - לפחות לפי ההצהרות - הסתיימה.
פורסם לראשונה: 11:02, 16.10.25
