הדיון בעתירות נגד מינויו של רומן גופמן לראש המוסד: ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש מבג"ץ, באמצעות עורך דינו ד"ר הראל ארנון, כי מי שימלא את דרישת השופטים לגבות עדות מתא"ל ג', ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן לשעבר, לא תהיה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כפי שהורו - אלא גורם אובייקטיבי שלא הביע התנגדות למינוי. בג"ץ דחה היום (רביעי) את הבקשה.
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה נתניהו, האלוף גופמן והיועמ"שית בהרב-מיארה
(צילום: שלו שלום, גיל נחושתן, עמית שאבי)
בתשובת בג"ץ לנתניהו נכתב כי "הגשת התצהיר מטעם תא"ל ג' נועדה להביא בפני בית המשפט את גרסתו העובדתית לאירועים – ותו לא. בהגשת התצהיר אין אפוא היבטים של ייצוג או חוות דעת משפטית, ולא ייכללו בו כל טענות משפטיות. על כן, דרך המלך היא הגשת התצהיר באמצעות הייעוץ המשפטי לממשלה כמקובל".
כפי שעלה מהערות השופטים בדיון אתמול, אין ראיות מספיקות לכך שגופמן שיקר בנוגע להפעלה של האוגדה בפיקודו את אורי אלמקייס כמבצע השפעה. האינדיקציה האפשרית והעיקרית היא שיחה שניהל עם תא"ל ג' ערב מעצרו של אלמקייס בנוגע לדליפת מידעים לטלגרם.
רח"ט ההפעלה סיפר על כך למפקד מחב"ם (מערך ביטחון המידע) אל"מ ג', וזה סיפר על כך לוועדה למינוי בכירים (ועדת גרוניס), בעדותו שנחשפה שלשום ב-ynet. לפי דבריו גופמן מסר הכחשה, אלא שאין מידע מה היא אותה שאלה שנשאל גופמן ולגביה מסר את ההכחשה. מפקד מחב"ם אף הוסיף כי השיחה "לא הייתה איכותית".
השופט עופר גרוסקופף כינה זאת "עדות שמועה", כלומר אדם שמספר על שיחה של אדם אחר, ולכן היא חסרת משמעות משפטית. בדיון מתחו השופטים ביקורת על יו"ר הוועדה, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, על שלא זימן את רח"ט ההפעלה למסור עדות באשר לשיחתו עם גופמן. זאת הסיבה שהם הורו בסוף הדיון לגבות תצהיר מהרח"ט לגבי אותה שיחה.
לו יאמר כי שאל את גופמן באופן ספציפי לגבי הפעלה של ערוץ טלגרם על ידי האוגדה, ועל כך הייתה הכחשתו של גופמן, אזי בג"ץ עלול לקבוע כי גופמן שיקר. אך אם יצהיר כי שאל רק לגבי דליפה של ידיעות מסווגות מהאוגדה, ועל כך הייתה הכחשתו, או אף כי אינו זוכר כיום לפרטים את השיחה, העתירות יידחו והמינוי של גופמן ייצא לדרך.
לפי אל"מ ג' - שחקר את פרשת הפעלת הנער - לפני ביצוע המעצרים פנו במחב"ם אל האוגדות במסגרת החקירה, ומגופמן התקבלה הכחשה. "מפקד האוגדה אמר שהוא לא מכיר שיש הפעלה כזאת", העיד אל"מ ג', אולם כפי שנכתב הסתייג מאוד מעדותו לגבי אותה שיחה ואמר שאינה איכותית, בין השאר כיוון שלא הוא עצמו ניהל אותה עם גופמן.
זאת הנקודה שבה השופט גרוניס הכריע כי נפל פגם בטוהר המידות, משום שבהמשך התברר כי כן התקיים קשר בין האוגדה לאלמקייס. אלא שהוועדה החליטה בסופו של דבר כן להכשיר את המינוי, כיוון שכפי שנחשף ב-ynet, היא איתרה מסמך סודי ולפיו גופמן נשאל לגבי דלף של מידעים מסווגים לערוץ טלגרם, ועל כך הייתה הכחשתו, ולא על עצם הפעלה של מנהל ערוץ כזה.
"רק מי שקורא בדקדקנות את מה שנאמר במסמכים יעמוד על מהות השאלה שנשאלה והתשובה שהתקבלה", כתבו חברי הוועדה בתגובתם לבג"ץ ביחס לאותו עניין.
במהלך הדיון אתמול הטיחו השופטים בנציג היועמ"שית ענר הלמן כי עמדת היועצת ולפיה נפל פגם בטוהר המידות של גופמן כיוון שלשיטתה שיקר בנוגע להפעלה של אלמקייס - אינה מתבססת על ראיות מספיקות. הלמן טען כי גופמן "הכחיש את ההפעלה", אך השופט גרוסקופף שאל אם ידוע לו איזו שאלה בדיוק נשאל גופמן במסגרת הבירור.
"אתה יודע איזו שאלה הוא בכלל נשאל? לא, אתה לא יודע", אמר גרוסקופף. "אולי הוא נשאל על משהו אחר, כמו הדלפה של ידיעות? אדוני לא יכול לדעת".
בדיון אף חשף הלמן כי בהרב-מיארה העבירה בחשאי חוות דעת וחומרים לשופט גרוניס, שנמסרו לו אישית ולא דרך מזכירות הוועדה - כך ששאר חברי הוועדה לא ידעו על קיומים עד לדיון בבג"ץ.
