אל תיתנו לסגנון הדיבור החופשי של דונלד טראמפ להטעות אתכם. נשיא ארצות הברית הפתיע הלילה לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתיחות, רצינות ובקיאות, והדגיש למעשה שיש לו תוכנית סדורה למזרח התיכון, בדרך לשלום המיוחל. עם כל החיבוק החם, גם לאיש שישב לצידו בבית הלבן הוא ביקש להבהיר: לא יוליכו אותי באף.
דברי טראמפ ונתניהו בפתח הפגישה
המרכיב הבולט הוא הכוונה הברורה לפינוי עזה מתושביה ובניין הרצועה מחדש. זו לא גחמה שמישהו לחש על אוזנו. ועדיין לא ברור אם טראמפ באמת מתכוון שהעזתים לא יחזרו כלל בהמשך - ומי כן ישב בשטח המשוקם. כשנשאל על התנחלויות ישראליות אמר שאינו רואה אותן קמות.
פרט מרשים הוא שיש לפי טראמפ עוד מדינות שמוכנות לקבל פליטים מלבד הכוונה לעשות זאת במצרים ובירדן, ושאלו אף פנו אליו. הנשיא רמז שמדינות המפרץ - סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות - יממנו את השיקום, והדגיש ש"לא אנחנו", כלומר לא האמריקנים, יישאו בעלות הגבוהה.
בניגוד לקדנציה הקודמת שלו, טראמפ נראה דווקא בקיא בפרטים ובניואנסים, הפגין ענייניות וניכר שהוא מאוד מוכן ויש לו משנה סדורה: הפתרון לעזה הוא חלק מתוכנית כוללת למזרח התיכון. מנקודת ראות ישראלית חשוב להדגיש שטראמפ ציין שהעסקה תושלם והחטופים יוחזרו. נתניהו מיהר להוסיף את יתר מטרות המלחמה - למעשה במסר לארה"ב - שיכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס יפורקו, ושהוא לא יוכל לאיים שוב על ישראל.
כשנשאל אם הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה, טראמפ השיב שאינו בטוח אם הם מסוגלים לכך. לשאלה אם יש דרישה סעודית למדינה פלסטינית ענה שהסעודים אינם דורשים זאת (מאוחר יותר בלילה הסעודים פרסמו הכחשה). הוא גם למעשה אישר את המטרה להוציא את חמאס משליטה בעזה - כשאמר ש"יש שם אנשים מורכבים". אם לסכם את הסיפור העזתי, הוא דוגל בעסקה להשבת כל החטופים ואחר כך פינוי עזה לטובת בניין מחדש של כל האזור.
התיעוד מאחורי הקלעים שפורסם
(צילום: דוברות הבית הלבן)
טראמפ לא מסתיר את מה שמניע אותו אולי יותר מכול: לבדל עצמו מביידן ולהוכיח שהנשיא הקודם היה חדל אישים - תוך הבלטת רצונו להצטייר כמשכין שלום (לא רק במזרח התיכון, גם בין אוקראינה לרוסיה). בהקשר הזה אפשר לראות גם את ההתייחסות לאיראן, ש"הייתה מרוששת וחלשה כשאני עזבתי" והתחזקה בגלל ביידן.
לא יהיה לאיראנים נשק גרעיני, טראמפ הדגיש, אך לא התייחס לאופציה הצבאית ואפילו לא אמר שכל האופציות על השולחן, בניגוד לדרישת ישראל. נתניהו רצה להראות כלפי הקואליציה בארץ שאיראן וסעודיה הן העיקר ועזה בשוליים - אך טראמפ לא ממש הלך איתו, אלא עם העיתונאים ששאלו בעיקר על עזה. לנורמליזציה לא התייחס במיוחד, ולא הציג זאת כהישג קרוב. אפשר להניח שהנושא אינו בשיא הבשלות.
הדברים מבהירים את הכוונות - ארה"ב אולי תסייע לישראל עם חימושים, אבל ממש לא רוצה מלחמה עם איראן אלא חותרת להסכם. גם אור ירוק או אישור כלשהו לתקיפה ישראלית לא ניתן. לפני הפגישה עם נתניהו טראמפ חתם על הצהרה להידוק הסנקציות כדי להראות שיהיה קשוח עם טהרן, בעיקר במטרה להראות לאיראנים שכדאי להם לבוא לקראתו.
נתניהו עצמו נראה פחות בנוח בחדר הסגלגל הפעם, לפחות לפי שפת הגוף - יושב מתוח על קצה הכורסה ומחייך די במבוכה. זה לא נתניהו שנתן הרצאה בהיסטוריה לאובמה. הוא ביקש להדגיש שפתרון יבוא בעבודה משותפת, הן בניסיון להחמיא לטראמפ והן כעקיצה לנשיא הקודם.
אבל אם נתניהו חשב על מניפולציה וגיוס טראמפ לטובתו, נראה שהמארח חושב על הכיוון ההפוך - רתימת ראש הממשלה הישראלי לטובת תוכנית השלום הגדולה שלו. לכן גם החיבוק החם והכבוד יוצא הדופן. פגישת ההכנה הארוכה אתמול, עם השליח וויטקוף והיועץ לביטחון לאומי וולץ, היא עוד חלק בתוכנית. והיא נראית רצינית.
