המשטרה לא מפסיקה לתפוס עבריינים עם נשק, לאתר אמל"ח בבתים, לעצור עסקאות נשק ולתפוס כלי נשק, ובהם גם רובים, רימונים ואפילו מאגים. הפרקליטות, מצידה, מגישה עוד ועוד כתבי אישום, והנשק ממשיך לזרום לתוך מדינת ישראל ואל הרחובות המדממים. ועדיין נדמה לפעמים כי הכול לשווא. שכל תפיסת נשק היא כמו לרוקן את האוקיינוס עם כפית. לרוב, הטענות יבואו כלפי בית המשפט והפרקליטות; אלא שבדיקה של תיקי הנשק של פרקליטות מחוז דרום מראה שמספר כתבי האישום עולה, וגם מגמת הענישה - בעלייה.
החל משנת 2020 חלה עלייה מתמדת בסיכול ותפיסה של כלי נשק מגבול מצרים וירדן. אם ב-2021 נתפסו רק עשרות בודדות של כלי נשק שהוברחו דרך הגבולות האלה, שנה לאחר מכן הוכפלה הכמות, וב-2023 כבר נתפסו כ-200 כלי נשק שהוברחו לישראל דרך הגבולות. ומאז זה לא מפסיק. ב-2024 החלו המבריחים להשתמש באופן תדיר ברחפנים, ואז נתפסו 316 אקדחים וחלקי נשק. ב-2025 נתפסו 90 אקדחים שהוברחו מגבול ירדן. השיא היה בסוף שנת 2025, אז הפילו כוחות צה"ל רחפן ועליו ארבעה מקלעי מאג.
צעיר יורה מרכב בתל שבע
אסטרטגיית האכיפה והתביעה החדשה נגד עבירות נשק החלה להתבסס אחרי אירועי "שומר החומות", אז באופן תקדימי נכנס שב"כ לתמונת חקירת הירי לעבר נקודת המשטרה בתל שבע. אומנם את זהות היורה לא הצליחו בשב"כ לפענח, אבל את שני הצעירים מתל שבע שנעצרו בחשד לכך הם העבירו לידי חוקרי ימ"ר נגב - עם שורת ראיות לעבירות נשק אחרות שנמצאו בטלפונים הניידים שלהם. את כתב האישום הגיש עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, היום רפרנט עבירות נשק במחוז דרום. הנאשמים נידונו לתשע שנות מאסר, ובית המשפט העליון הוריד לשמונה שנים.
"עבירות הנשק, מאז ומתמיד, היו משהו שגם המחוקק וגם הפרקליטות התייחסו אליהם מאוד ברצינות", אומר עו"ד בר יוסף. בשנת 2016, לדבריו, החל השינוי ומגמת ההחמרה בעבירות נשק החלה. פרקליט המדינה פרסם הנחיה הנוגעת להחמרה בעבירות הנשק, כך שהפרקליטים טענו לענישה חמורה יותר. לפני ארבע שנים מתחמי הענישה עודכנו, והיום פרקליטים יעתרו לעונש של עד 36 חודשים בגין עבירות נשק, תלוי בסעיף, בניגוד לבעבר אז עמדו המתחמים על 12 עד 14 חודשים. כעת, צפויה החמרה נוספת.
השינוי הדיגיטלי: "מתלבשים חזק על סרטונים"
התיק של שני הצעירים מתל שבע שהתכתבו בוואטסאפ נסגר בהסדר טיעון. אבל העובדה שהראיות בתיק היו מבוססות על התכתבויות ותמונות סימנה שינוי - שאחריו החלו להיות מוגשים כתבי אישום נוספים על בסיס סרטונים ותמונות. כך למשל, במרץ 2025 גזר שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יואל עדן 12 וחצי שנות מאסר להיתאם אלגרגאוי, שהורשע בעבירות נשק לאחר שתועד בסרטונים שהעלה לרשתות החברתיות כשהוא יורה מנשק חם.
"היינו מגיעים עם חוות דעת של הראיה הדיגיטלית, יחד עם מומחה לאיירסופט - זה עזר לנו לעשות את הקפיצה ולהוכיח שיש נשק, בלי שיש לנו נשק ביד"
עד לאותו תיק, העבריינים בדרך כלל העדיפו ללכת להסדרי טיעון. למה להסתכן? ובנוסף, מי בכלל צריך שבית המשפט יכריע בשאלה שהפחידה סניגורים רבים? טוב, תמיד יש פעם ראשונה. אומנם בית המשפט העליון (השופט נעם סולברג), לצערה של הפרקליטות, הפחית את העונש לכמחצית והעמיד אותו על שבע שנות מאסר, אבל הוא לא התערב בהכרעת הדין - והיא זו שסללה את הדרך לכתבי אישום נוספים ודומים.
"העונש חשוב, אבל מה שהיה יותר חשוב לנו במסגרת התיק היה ההרשעה עצמה", מסביר עו"ד בר יוסף. "השאלה המשפטית שם הייתה הרשעה על בסיס סרטונים. עד אז היו כמה זיכויים והסדרי טיעון. זו הייתה הפסיקה הראשונה שהתוותה את הדרך. זה פסק הדין המרכזי שעליו אנחנו מתבססים.
"הסרטונים זה משהו שהתחלנו להתלבש עליו חזק", לדבריו. "באותו תיק ירי לעבר נקודת המשטרה, התחילו תיקי 'המילה הכתובה' - נאשמים שמחליפים ביניהם תמונות של כלי נשק, מדברים על מחירים. ככל שהשיח היה יותר מפורט כך היה לנו יותר קל. מדובר בתיקים שהוגשו בגין סחר. אם הייתי רואה מישהו עם תמונה או אקדח יכולתי לייחס לו אחזקה או נשיאה. ואם היו סרטוני ירי אז הסעיף היה ירי באזור מגורים. המשטרה והפרקליטות היו קצת מאחורה בהקשר הזה. העבריינים תמיד צעד לפנינו".
בר יוסף מסביר כי כלי נוסף שהחלו לעשות בו שימוש הוא המעבדה לראיה דיגיטלית. "היא החלה לתת חוות דעת שבמסגרתן לקחו סרטונים ותמונות, ובדקו מידת התאמה למאפיינים שונים של כלי נשק. זו לא חוות דעת שאומרת שזה נשק, אלא ראיה נסיבתית שעוזרת בניהול התיק. היינו מגיעים עם חוות דעת של הראיה הדיגיטלית, יחד עם מומחה לאיירסופט שנתן את חוות דעתו - זה עזר לנו לעשות את הקפיצה ולהוכיח שיש נשק, בלי שיש לנו נשק ביד. היינו מביאים מומחי קליעה אם העלו סרטונים של ירי".
"העליה בתפיסות - בגלל עליה בכמות הנשק"
הרשעות ועונשים בעבירות נשק, בלי שנתפס נשק בפועל, הם כלי משמעותי במלחמה בעבריינים ובסוחרים. אבל כלי הנשק עדיין ממשיכים לזרום. "יש עלייה בתפיסות הנשקים כי יש עלייה בכמויות של כלי הנשק הלא חוקיים שמסתובבים פה", אומר בר יוסף. "ייבוא כלי הנשק זו אחת התופעות הכי מטרידות היום במדינת ישראל".
נשקים שנתפסו בנגב. "הכמויות היסטוריות"
(צילום: אלעד גרשגורן)
לדבריו, "זה נכנס בכמויות היסטריות. גם רגלית, גם רחפנים. המשטרה עושה מאמצים, אבל בסוף יש יותר כלי נשק בשוק - ואנחנו רואים את זה במחירים. אם ב-2020 הייתי קונה גלוק ב-50,000 שקל, היום זה ב-25,000. M16 אם בעבר היה 10,000 היום אפשר להשיג גם ב-60,000. הרחפנים מכניסים לפה כלים מטורפים, כמו המאגים. מעבר לזה שהנשקים מסכנים אותנו ברמה הלאומית והביטחונית, אנחנו יודעים שאקדחים מוברחים כבר שימשו לביצוע פיגועים".
השופט קבע: "הציווי 'וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם' מחייב מענה תקיף חד וברור של כלל הרשויות הרלוונטיות לתופעה המשתוללת בנגב של האמל"ח הבלתי-חוקי, שאם לא כן נמצא עצמנו מאבדים חבל ארץ גדול וחשוב"
בכתבי האישום הפרקליטות מציינת מפורשות כי הנשקים המוברחים היו מעורבים בפיגועים. כך, לוחמת מג"ב סמ"ר שירה חיה סוסליק נהרגה בפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע מנשק מוברח, וגם השוטר רס"מ אדיר קדוש שנהרג בפיגוע בכביש 4. "בגלל זה שב"כ נכנס לתמונה בשלב מסוים. הם הרימו את הכפפה והחלו לחקור את התיקים האלה, אבל רק בנסיבות מסוימות. לא אדבר בשם הארגון, אבל התופעה מספיק חמורה כדי ששב"כ ייכנס לתמונה. כשיש תופעה של פריצת גבולות וכניסת נשק מאסיבי, זה הופך את העניין לביטחוני. אנחנו אומנם לא מייחסים לנאשמים עבירות בטחוניות, אבל הרוב המוחלט של תיקי ההברחות מסווגים בשב"ס כביטחוניים".
"שלא נמצא עצמנו מאבדים חבל ארץ גדול וחשוב"
(צילום: אילנה קוריאל)
גם היחס של השופטים השתנה בהתאם, כשהשופטים יואל עדן ואלון גביזון נחשבים למחמירים במיוחד. בחודש מאי 2025 גזר גביזון 36 חודשי מאסר בפועל על צעיר ללא עבר פלילי, לאחר שהורשע בנשיאת נשק שלא כדין. הוא כתב כי "בשולי גזר הדין אך לא בשולי החשיבות, אוסיף כי הציווי 'וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם' (ספר דברים ד', ט"ו) מחייב מענה תקיף חד וברור של כלל הרשויות הרלוונטיות, לרבות בית המשפט, לתופעה המשתוללת בנגב של האמל"ח הבלתי חוקי, שאם לא כן נמצא עצמנו מאבדים חבל ארץ גדול וחשוב לטובת נושאי נשקים ומיליציות של פורעי חוק". לדבריו, המענה המתבקש בעקבות העליה במספר הנרצחים בישראל, ובחברה הערבית בפרט, היא שיש להחמיר עוד את הענישה ואין להסתפק רק ברטוריקה.
בינתיים, כמות כתבי האישום בגין עבירות נשק עולה לאט-לאט. אם בשנת 2024 הוגשו 67 כתבי אישום בגין ירי מנשק חם באזור מגורים, בשנת 2025 המספר עמד על 83. ב-24' הגישה הפרקליטות 42 כתבי אישום בגין החזקת נשק בלא רשות, ואילו ב-25' הגישה 52 אישומים. העונשים, לפי הפרקליטות, יכולים להגיע לעד 72 חודשי מאסר בגין סחר באקדח, ו-84 חודשים בגין סחר ברובה. על נשיאת אקדח אפשר לקבל עד 48 חודשים.
"באחת מפרשיות הסוכן האחרונות שהתנהלו בגישור אצל נשיא בית המשפט המחוזי המנוח בני שגיא, הגענו לעונשים סגורים של שמונה שנים, החמור שבהם", מוסיף עו"ד בר יוסף. "הסנגורים מעדיפים לתת לנו בעונש סגור ארבע שנים ולא לבוא לטעון. בעקבות החמרת הפסיקה אנחנו בוחנים החמרה נוספת של ההנחיה, כדי שהתובעים יוכלו לבוא עם כלים יותר משמעותיים ולבקש להחמיר".
לדבריו, "כלי הנשק שאנחנו תופסים הם טיפה בים בסוף. זה מאוד מתסכל. אבל נעשים כל הזמן מאמצים נוספים. כמות ההרוגים בחברה הערבית היא בלתי נסבלת. אבל תופעת הנשק הבלתי-חוקי חוצת מגזרים".
תיקוני החקיקה - והענישה הכלכלית: "מאסר? הרכב יותר כואב"
יש תיקוני חקיקה שבפרקליטות מבקשים לעשות - כך שהגדרת הנשק תשתנה. הדבר יאפשר להתמודד טוב יותר עם רפליקות, אקדחי איירסופט ואקדחי הזנקה, שהוסבו לנשקים קטלניים. בנוסף, פועלים לתיקון פקודת ראיות, כך שבני זוג לדוגמה, יוכלו להעיד זה נגד זה בתיקי נשק. בתיקים המתבססים על תמונות מבקשים להעביר את נטל ההוכחה לנאשם - לך תוכיח שזה לא נשק. הצעות החוק ותיקוני החקיקה האלה יכולים לחזק את הכלים העומדים לרשות התביעה במאבק בנשק הלא חוקי.
שינוי נוסף נוגע להרחבת סמכויות החילוט, מסביר בר יוסף: "בהרבה מקרים אנחנו רואים שהענישה הכלכלית היא לפעמים יותר מרתיעה ואפקטיבית מעונשי מאסר. מה שכואב לעבריין זה שלקחו לו עכשיו רכב שהוא קנה בחצי מיליון לפני יומיים. עונש המאסר? הוא יסתדר איתו. הוא יכול גם להפעיל את החבר'ה מרחוק".
תיעוד מתצוגת כלי הנשק של משפחת הפשע אבו רקיק
לדבריו מצטרף פרקליט מחוז דרום עו"ד ארז פדן, שמבהיר כי "הנשק הבלתי-חוקי מזין את מעגלי האלימות החמורה והמדממת, ומהווה איום חמור על שלטון החוק ובטחון המדינה. המאמץ האכיפתי הוא משמעותי, ובכל שנה אנו מנהלים הליכים פליליים נגד מאות עברייני נשק".
אולם מבחינתו, זה עדיין לא מספיק. "אנו פועלים בשיתוף פעולה עם המשטרה והשב"כ להרחיב ולהעמיק עוד את הפגיעה בצירי האספקה והמימון של אמצעי הלחימה הבלתי-חוקיים. לצד פעילות האכיפה, אנו פועלים לפתח תוכניות למניעה ולחיזוק שיתופי הפעולה עם הקהילה, מתוך הבנה כי צמצום האלימות מחייב מאמץ משותף ואחריות של כלל הגורמים המעורבים".
