"המצב חמור". לאחר הנתונים העגומים שעלו מוקדם יותר (חמישי) מפרסום של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), והצביעו על פערים משמעותיים בכישורי השפה של תלמידי כיתה ט', מומחים מזהירים כי הפגיעה הרבה יותר חמורה מכפי שנדמה - והיא זולגת גם לתחומים אחרים. בכירים באקדמיה ציינו בשיחה עם ynet כי הטלטלות והמשברים הלאומיים שחוו התלמידים, בהם מגפת קורונה, מלחמות וסבבים בלתי נגמרים - לצד ליקויים במערכת החינוך - מחייבים בדק-בית של החברה כולה.
ממבחני "תנופה" שפרסמה ראמ"ה, נזכיר, עלה כי 38% בלבד מתלמידי כיתות ט' עומדים בדרישות שקבע משרד החינוך לשפת אם - ופחות מרבע (22%) עומדים בדרישות לאנגלית, בעוד הפער של תלמידים חרדים וערבים גדול עוד יותר.
ד"ר דלית וסרמן-אמיר, ראש היחידה ללשון עברית במכללת סמינר הקיבוצים, אמרה כי "כשהתלמידים אינם שולטים בשפה, הבעיה זולגת לתחומי לימוד אחרים. מדובר בידע ובמיומנות שמעצבים את האופן שבו תלמידים חושבים על מידע, מנתחים ומבינים אותו".
ד"ר דלית וסרמן אמירלטענתה, המשמעות של הממצאים היא פגיעה לא רק בתחום השפה, אלא גם ביכולות הלמידה וההבנה של נושאים בתחום מדעי הרוח והחברה, הטבע והמדעים המדויקים. כשאין שליטה בשפה, תלמידים ובוגרים מתקשים להבין הנחיות, לנתח טקסטים מורכבים, לנסח תשובות באופן ברור ואף להתמודד עם בעיות מתמטיות שמבוססות על הבנת השאלה.
היא אמרה כי "התוצאה היא פגיעה רחבה ביכולת הלמידה כולה: ביכולת לפתח חשיבה עצמאית, ביקורתית ושיטתית. אין מדובר רק בהישגים נקודתיים".
למה רק שליש מתלמידי כיתה ט' שולטים בשפת אם?
פרופ' דולי אליהו-לוי, ראש המכון לחקר מדיניות החינוך בישראל מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, הדגישה כי הנתונים צריכים להדאיג את כולנו: "כשצוללים לעומק המספרים - התמונה מורכבת יותר", אמרה. "שישה מתוך עשרה תלמידים מגיעים לחטיבת הביניים כשאינם שולטים בשפה האקדמית. מצב זה מציב אתגר משמעותי לקראת המעבר לתיכון, שבו הדרישות גבוהות יותר בכל תחומי הדעת".
פרופ' דולי אליהו-לוי היא הבהירה כי הפערים בשפה גולשים גם לתחומים אחרים - "הבנת טקסטים, הבעה בכתב והשתתפות פעילה בכיתה - ולכן מדובר בפערים שעלולים להשפיע על ההתקדמות הלימודית בהמשך".
לדבריה, התוצאות הללו הן תוצר ישיר של שנים מטלטלות שעברו על מערכת החינוך. מגפת הקורונה פגעה ברצף הלמידה והעמיקה פערים, ואחריה המציאות הביטחונית שהוסיפה, וממשיכה להוסיף גם בימים אלו, חוסר יציבות ועומס רגשי על תלמידים, על משפחות ועל צוותים חינוכיים. בתנאים כאלה התפתחות שפתית עלולה להיפגע, במיוחד בקרב תלמידים הזקוקים לתמיכה מתמשכת.
בהתייחס לפערים, אמרה כי הנתונים מצביעים על קשר הדוק בין הישגים בשפה לבין רקע חברתי-כלכלי. "המשמעות היא שהשפה אינה רק מקצוע לימוד, אלא מחסום או גשר למוביליות חברתית", אמרה. "תלמיד שאינו שולט בשפת אמו ברמה אקדמית בכיתה ט', יתקשה לצלוח את המעבר לחטיבה העליונה ולבחינות הבגרות, ובהמשך יתקשה להשתלב באקדמיה ובשוק התעסוקה. זהו פער סמוי המנציח אי-שוויון".
הפערים משקפים את המצוקה
אליהו-לוי טענה כי כדי להימנע מכך יש צורך בחיזוק עקבי של הוראת השפה כבר בשלבים המוקדמים, בהרחבת התמיכה בבתי ספר שפועלים בתנאים מאתגרים ובהעמקת ההכשרה המקצועית של מורים בתחום השפה.
לדבריה, המאמץ לגשר על הפערים יכול להיות באמצעות מומחים לאוריינות בתוך בתי הספר, מאבחני פערים, פיתוח דרכי הוראה מותאמות וכן שילוב של כלים טכנולוגיים ובינה מלאכותית.
פרופ' אדר בן אליהו מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה אמרה כי הנתונים משקפים את המצוקה של הנוער בישראל - "היעדר רציפות לימודית זה שש שנים, כשהפערים בין החזקים לאחרים נפערו. אבל יש תקווה לדור העתיד, פער זה יכול להיסגר - ואף ניתן לקדם ולשכלל את ההוראה עם התאמות של הוראה דיפרנציאלית, קבוצות קטנות ולמידה ממוקדת ומותאמת לכל תלמיד".
פרופ' אדר בן אליהו צילום: סרגי לבדנסקי, אוניברסיטת חיפהבמקביל, טענה, כדאי לפתח מיומנויות של למידה ועמידה במצבים משתנים (חוסן) על ידי פעילות קבוצתית בית-ספרית. עם זאת, הזהירה כי ייתכן שהתלמידים ימשיכו לגרור את הפער - במיוחד אם לא ייעשה שינוי עם כניסתם לכיתה י'.
ד"ר וסרמן-אמיר, ראש היחידה ללשון עברית במכללת סמינר הקיבוצים, הודתה כי "המצב אכן חמור, כפי שמשתקף בתוצאות המבחנים, ואף עלול להיות חמור יותר מכפי שנדמה. המשמעות היא לא רק צורך בהשקעה, אלא בשינוי גישה".
גם היא, בדומה לפרופ' בן אליהו, ציינה את העבודה בקבוצות קטנות כפתרון שיכול לסייע לתלמידים שמתקשים, והוסיפה: "יש לנקוט חיזוק שיטתי של הוראת השפה כבר בגיל הרך, שילוב מיומנויות שפה בכל מקצוע ולא רק בשיעורי עברית ואנגלית והכשרה ממוקדת של המורים להוראת שפה ככלי חשיבה".
לצד זאת ציינה כי יש להרחיב את זמן החשיפה לקריאה ולכתיבה בתוך מערכת הלימודים, לא כפעילות נלווית אלא כליבה של תהליך הלמידה.
"הגיע הזמן לבדק-בית רציני"
פרופ' יזהר אופלטקה, מומחה בכיר למדיניות חינוך באוניברסיטת תל אביב, קרא לבדק-בית. "הגיע הזמן שמערכת החינוך כולה תעשה בדק-בית רציני ותשקיע משאבים אמיתיים כדי להעניק לתלמידים בכלל המגזרים את הכלים הראויים", אמר. "המערכת צריכה להפנים שכדי להגיע להישיגים משמעותיים בשפה האנגלית, צריך בראש ובראשונה להכשיר מאגר מורים נרחב ככל האפשר ללימוד השפה".
ד"ר סיגלית רוזמריןצילום: רחלי וינברגלדבריו, "שילוב של מצוינות מורים לאנגלית, עם הגברת מספר השיעורים והתקציבים לתלמידים כבר מהכיתות הנמוכות ביותר, יביא לשיפור המיוחל. לא ייתכן שכמעט רק תלמידים שיכולים להרשות לעצמם להיעזר בשיעורים פרטיים ילמדו את המקצוע החשוב הזה, שמכין את התלמידים לחיים האמיתיים".
ד"ר סיגלית רוזמרין, ראש מכללת אפרתה, אמרה כי הנתונים מעוררים דאגה, כשרוב גדול (78%) של התלמידים לא עומד בדרישות משרד החינוך באנגלית, ורוב (62%) אינו עומד בהן בשפת אם. היא הדגישה כי "ההתפלגות מחייבת בדיקת עומק וחשבון נפש של החברה הישראלית כולה. הנתונים הקשים במבדק באנגלית במגזר החרדי והנתונים הנמוכים במגזר הערבי לא מפתיעים - אך מהווים אות אזהרה לעתיד".
פרופ' איריס בן דוד הדר, מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, הדגישה כי "יש חשיבות גדולה ורבה להנחלה של כישורי שפה. בפרט בשפה האנגלית, שמאוד נדרשת היום גם בשוק העבודה, וגם כדי להסתדר בחיים, אם זה בשימושים של בינה מלאכותית, AI, וכל מה שקשור למשק".
פרופ' איריס בן דוד הדר צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילןכמו כן אמרה: "מה שאנחנו רואים היום זה שיש כישורים נמוכים ובעיקר פערים מאוד גדולים. זה עניין של מדיניות - אם אנחנו בוחרים לצמצם את הפערים האלו ולהשקיע בפיתוח או לא. לשם כך צריך לדאוג להכשיר מורים, ולדאוג לעניין שהמורים יישארו במערכת ויקדמו את הדור של המחר".
במבחנים הארציים בתשפ"ה השתתפו זו הפעם הראשונה 10,305 תלמידות ו-1,428 תלמידים בכיתות ט' בפיקוח החרדי. במבחן באנגלית נמצא פער משמעותי בהישגים: רק 7% עמדו בדרישות תוכנית הלימודים, לעומת 16% בחינוך הממלכתי-דתי ו-31% בפיקוח הממלכתי (פערים דומים נמצאו בהשוואה בין קבוצות הבנות בלבד). במבחן בשפת אם לא נמצא פער של ממש בין הישגי התלמידים בסוגי הפיקוח השונים בקרב דוברי העברית (ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי).
בנוסף נמצא כי 70% מהתלמידים מדווחים כי הוריהם מייחסים חשיבות גבוהה ללימוד אנגלית. אף על פי כן, לא נמצא קשר בין הדיווח בדבר תפיסת ההורים לבין הישגי התלמידים במבחן. בשפת אם, 62% מהתלמידים מדווחים על תמיכה ועידוד מצד ההורים בלימוד המקצוע.
