ראש הממשלה בנימין נתניהו טען אמש (שבת) בסרטון "החשיפה המטלטלת" שפרסם כי אי-האמון שלו בראש השב"כ רונן בר החל ב-7 באוקטובר, לאחר שבר לא העיר אותו ו"גם לא העיר אחרים". אלא שהארכיון דווקא זוכר התבטאויות שונות של נתניהו, שסותרות את טענותיו החדשות.
נתניהו טוען: חקירת "קטאר-גייט" נועדה למנוע את פיטורי רונן בר
(צילום: תקשורת ראש הממשלה)
ב-30 באוקטובר 2023, 23 ימים אחרי השבת השחורה, נתניהו ביקר ביחידת הגדעונים (יחידה 33) במרכז הארץ, ובמהלך הביקור שיבח את ראש השב"כ בר. "השב"כ, תחת ראש השב"כ, עשו ועושים עבודה נסתרת גדולה מאוד, גם בשילוב זרועות הביטחון האחרים וגם פעולה נסתרת שמצילה חיים כל הזמן. אני מצדיע להם", אמר אז נתניהו.
ב-5 בנובמבר 2024, פרסמה לשכת ראש הממשלה שתי הודעות לעיתונות אחרי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט – כשברקע היו פרסומים ולפיהם נתניהו מתכוון לפטר את ראשי מערכת הביטחון: הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר וראש המוסד דדי ברנע.
בהודעה הראשונה שפורסמה באותו יום נכתב: "הפרסומים על כך שראש הממשלה מתכוון לפטר בכירים בזרועות הביטחון אינם נכונים והם נועדו לזרוע פירוד ופילוג". כשעתיים לאחר מכן פרסמה שוב לשכת רה"מ הודעה רשמית שבה נכתב: "ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח הערב עם הרמטכ״ל, ראש השב״כ וראש המוסד. ראש הממשלה אמר בשיחותיו עם ראשי זרועות הביטחון כי הוא מצפה להמשך עבודה משותפת יחד עם שר הביטחון החדש".
במילים אחרות, לא רק שנתניהו החמיא לבר כמה שבועות בלבד אחרי 7 באוקטובר, כשנה לאחר כן הוא גם הודיע שהוא מצפה לעבודה משותפת של ראש השב"כ עם שר הביטחון החדש - בלי אף מילה על הדחה או אובדן אמון.
בסרטון שפרסם אתמול טען נתניהו כי בר לא העיר אותו, ואף רמז שהדבר היה מכוון - אך לא ציין ששב"כ כן העיר את מערכת הביטחון לאחר שזוהו הפעלת כרטיסי הסים ברצועה, מה שהוביל לדיון לילי עם אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן. גם ההתרעה שניתנה ב-03:00 לפנות בוקר הועברה משב"כ לעוזר המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. בדיון שקיים בר ב-05:00 בבוקר הוא הנחה להעביר עדכון לראש לשכת הרמטכ"ל ולמזכיר הצבאי של רה"מ, כך שלא הייתה כאן כל כוונה להסתיר מידע מנתניהו.
הקשר ל"קטאר-גייט"
באשר לבקשה של בר מנתניהו לדחות את הגשת התחקירים, לוחות הזמנים מציירים תמונה שונה מזו שנתניהו מנסה לצייר, כאילו הדחייה נועדה כביכול למשוך זמן כדי שלא יפטר את ראש השב"כ, וכדי שלבר יהיה מספיק זמן לפתוח בחקירת "קטאר-גייט".
ב-29 בינואר הגיע ראש השב"כ לפגישה אצל ראש הממשלה, שביקש ממנו במפתיע להגיש את תחקירי 7 באוקטובר תוך שבועיים. בר הופתע מאוד מהבקשה כי לפי לוח הזמנים שנקבע מראש התחקירים היו אמורים להיות מוגשים בסוף מרץ, ובהתאם לכך נקבעו דיונים בפורומים שונים. בר אמר לנתניהו ששב"כ לא יוכל לעמוד בלו"ז החדש וכי אין איך לצמצם את זמני התחקיר באופן משמעותי, וכך זה נגמר. ב-10 בפברואר נשלח מכתב רשמי מראש הממשלה לבר שבו הוא הונחה להגיש את התחקירים ב-15 בפברואר.
יום קודם לכן, ב-9 בפברואר, כתב חדשות 12 עופר חדד הגיש שאילתא ללשכת רה"מ על הקשר של יועצי נתניהו לקטאר, והכתבה פורסמה למחרת. ב-15 בפברואר, שב"כ השיב לפניות של חברי כנסת ואישר כי נפתחה בדיקה בעניין קטאר כמה ימים קודם לכן. באותו יום, בר שיגר לנתניהו מכתב תשובה למכתב ששלח לו ראש הממשלה ב-10 בפברואר, שבו הודיע שוב שארגונו לא יוכל לעמוד בלו"ז התחקירים שהוצב לו. למעשה, בר חזר על הטיעון שהשמיע ב-29 בינואר.
ב-26 בינואר התקיים דיון אצל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בהשתתפות השב"כ, המשטרה והפרקליטות, לגבי סוגיית "קטאר-גייט" - ויום לאחר מכן פורסם כי נפתחה חקירה בנושא.
גורמים שמעורבים בנושא מדגישים שאין כל קשר בין בקשת השב"כ לדחות את הגשת התחקירים לבין חקירת "קטאר-גייט". כבר ב-29 בינואר, יותר משבועיים לפני תחילת הבדיקה בעניין קטאר – ראש השב"כ כבר הבהיר כאמור שהוא לא יכול להקדים את הגשת התחקירים כדי שיוכל להגיש תחקיר מקצועי ומעמיק. בנוסף, בשום שלב גם לא נאמר שבר צריך להגיש את התחקירים ולהתפטר באותו מועד, ולאורך הדרך לא הייתה כל אמירה של נתניהו שאין לו אמון בראש השב"כ.
בסביבת ראש הממשלה אמרו כי "כוונת ראש הממשלה לסיים את תפקידו של ראש השב"כ פורסמה בתקשורת כבר בתחילת נובמבר 2024 - שלושה חודשים לפני פתיחת החקירה בענייני קטאר", ואף צירפו דיווח מאתר ערוץ 7 ב-18 בנובמבר שכותרתו: "דיווח: נתניהו שוקל לפטר את ראש השב"כ רונן בר". אלא שבתוך אותה ידיעה מופיעה הכחשה רשמית של לשכת רה"מ: "הידיעה אינה נכונה כלל. לא התקיים שום דיון בנושא".
