מהגרים ונצואלים ברחבי העולם פתחו היום (שבת) בחגיגות בעקבות הדחתו של הנשיא ניקולס מדורו על-ידי ארצות הברית. קריאות שמחה על לכידתו של מדורו נשמעו ברחובות ערי בירה באמריקה הלטינית ובספרד, שם התכנסו ונצואלים כדי לחלוק את אושרם - וגם לתהות מה צופן העתיד.
החגיגות לאחר לכידותו של מדורו
(צילום: רויטרס)
"אנחנו חופשיים. כולנו שמחים שהדיקטטורה נפלה ושיש לנו מדינה חופשית", אמרה קאתי יאנייז, ונצואלית המתגוררת בסנטיאגו שבצ'ילה בשבע השנים האחרונות. בן ארצה, חוסה גרגוריו, הוסיף: "השמחה שלי גדולה מדי. אחרי כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה מאבקים וכל כך הרבה עבודה, היום הגיע. היום הוא יום החירות".
לפי הארגון הבינלאומי להגירה של האו"ם, כ-7.7 מיליון ונצואלים - 20% מאוכלוסיית המדינה - עזבו אותה כדי לחפש אחר הזדמנויות טובות יותר בחו"ל. חלקם אפילו לא היו יכולים להרשות לעצמם לקנות מזון בארצם, שתחת הנהגתו של מדורו הפכה מוכת עוני חרף היותה עתירה במשאבי אנרגיה. קולומביה השכנה קלטה את הנתח הגדול ביותר של מהגרים, עם כ-2.8 מיליון ונצואלים, ואחריה פרו עם 1.7 מיליון, לפי נתוני פלטפורמת R4V (קבוצת ארגונים לא-ממשלתיים אזוריים המסייעים למהגרים ולפליטים, שהוקמה על ידי סוכנות ההגירה של האו"ם).
בלימה, בירת פרו, התאספו עשרות ונצואלים כשהם עטופים בדגלי הלאום כדי לציין את הדחת מדורו. מילאגרוס אורטגה, שהוריה עדיין נמצאים בוונצואלה, אמרה כי היא מקווה לחזור. "הידיעה שאבי נותר בחיים כדי לראות את נפילתו של ניקולס מדורו היא מרגשת מאוד. הייתי רוצה לראות את הפנים שלו ברגע זה", אמרה.
נשיא פרו, חוסה חרי, כתב ברשת החברתית X כי ממשלתו תסייע ותקל על חזרתם המיידית של הוונצואלים למדינתם, ללא קשר למעמדם ההגירתי. "עבור אלו מאיתנו שחיים בגלות, זוהי שמחה עצומה", אמרה סינתיה דיאז בצעדה קטנה בקיטו, בירת אקוודור. "הוונצואלים יחזרו, מוקדם מאשר מאוחר, לוונצואלה חופשית, שהיא ארץ של גדולה".
במשך שנים שימשה ארה"ב מקלט לוונצואלים, אך רבים מהם סומנו כפושעים ונאלצו לחפש מקלט במקומות אחרים במהלך כהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. בספרד, אלפי אנשים התאספו בכיכר פוארטה דל סול במרכז מדריד והריעו בעת שצפו בטראמפ עורך מסיבת עיתונאים בשידור חי. קבוצות של ונצואלים צפויות להתאסף לחגיגות גם בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה.
ספקות ותהיות לגבי העתיד
לאחר השמחה הראשונית, החלו לעלות גם ספקות לגבי עתידה של ונצואלה. ונצואלים בחו"ל תהו מה יעלה בגורל מדינתם ואזרחיה.
אנדרס לוסאדה שמתגורר בספרד זה שלוש שנים, אחד מתוך כ-400,000 ונצואלים החיים במדינה, אמר כי הוא נקרע בין דאגה לשמחה. "למרות שמה שאנשים עוברים כעת בקראקס הוא קשה, אני מאמין שמעבר לכך יש אור שיוביל אותנו לחופשי", הוסיף.
"אנחנו עדיין לא בנקודה שבה אפשר לומר שוונצואלה חופשית לחלוטין", אמרה מריה פרננדה מונסילבה, שהשתתפה בצעדה בקיטו. היא הביעה תקווה שאדמונדו גונזלס, המועמד המרכזי של האופוזיציה בבחירות 2024, יוכל לתפוס את השלטון. "רבים מאיתנו שנמצאים בחו"ל רוצים לחזור. זהו צעד ראשון מתוך סדרה של צעדים".
בשיחה עם תחנת טלוויזיה מקומית בספרד, הביע אגוסטין רודריגז, סגן נשיא של עמותת תרבות ונצואלית, דאגה מהתקיפות האמריקניות - אך גם אמר כי הן "עשויות להיות נחוצות כדי למצוא מוצא למדינה, שבו תהיה חזרה לחילופי שלטון ובו יוכל להיות עתיד".
טראמפ הבטיח בשבת להעמיד את ונצואלה תחת שליטה אמריקנית לעת עתה, כולל פריסת כוחות ארה"ב במידת הצורך, עד ש"נוכל לבצע מעבר בטוח, תקין ומושכל". הוא אף איים כי אם הסגנית של מדורו, דלסי רודריגז, לא תעשה כרצונו - יהיה גל נוסף של תקיפות נגד המדינה, והדגיש כי הוא לא מפחד גם מהצבת כוחות אמריקניים על הקרקע.
