"ישראל הולכת ומתרחקת מהעולם המערבי הנאור. לאחר שנתיים וחצי של מלחמה בלתי פוסקת בעזה, עם תמונות ההרס והמוות, חוק גזעני זה רק מוסיף ומדרדר את תדמיתנו המעורערת", כך אמר דיפלומט ישראלי בכיר בעקבות העברת חוק עונש מוות למחבלים בכנסת.
דיפלומטים ישראלים מציינים כי מדובר בלא פחות מ"פיגוע הסברתי דווקא בתקופה בה ישראל זקוקה למרב הלגיטימציה הבינלאומית בדגש על הזירה האיראנית". תיעוד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פותח שמפניה לאחר אישור החוק לא תרם. ציוץ בודד של הסרטון זכה כבר ליותר מ-14 מיליון צפיות:
עוד לפני העברת החוק בכנסת, ידידי ישראל בעולם הזהירו אותה מההשלכות. במסרים שמגיעים לישראל יש איומים מרומזים בצעדי תגובה משמעותיים גם בתוך האיחוד האירופי אך גם מחוצה לו. החוק הזה מגיע כשמעמדה של ישראל בשפל המדרגה והוא נתפס בעולם כחוק גזעני שלא חל על ערבים. מי שביקר בחריפות את החוק הוא ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, שנוקט קו עוין כלפי ישראל. לדברי סנצ'ס חוק עונש מוות למחבלים הוא "צעד בדרך לאפרטהייד, משום שהוא לא יחול על ישראלים שמבצעים את אותם פשעים".
ביקורת על החוק מגיעה גם מתוך הממשלה עצמה. אחד השרים, שלא נחשד ב"שמאלניות", אמר: "זה בן גביר טיפוסי, חוק בשביל הטיקטוק, ורק גורם לנו נזק אדיר בעולם - ולהביא עונש מוות זה לא יביא. לביבי אין כוח לריב עם הבייס ולכן הוא לא בלם את זה. מלכתחילה זה נראה חוק שנועד לקבל את תשואות ההמון. מישהו לא רוצה שהמחבלים ימותו? כולנו רוצים. אבל זאת לא הדרך".
בן גביר בדיון בכנסת על חוק עונש מוות למחבלים
(צילום: ערוץ כנסת )
מול הנזק האדיר שהחוק הזה גרם, משרד החוץ מנסה לעשות בקרת נזקים. ראש המערך המדיני במשרד החוץ, יוסי עמרני, שיגר הנחיה לכל השגרירויות בעולם לאחר שהחוק עבר בקריאה שלישית. "בשבועות האחרונים", כתב עמרני במברק שהגיע לידי ידיעות אחרונות ו-ynet, "עמדנו מול ביקורת גורמים בקהילה המדינית, הצהרת שרי החוץ של בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה, הודעות של האיחוד האירופי ועוד. מן הסתם, עתה נעמוד בפני ביקורת נוספת מגורמים מדיניים, שר החוץ האיטלקי כבר מיהר להתבטא, כמו גם התייחסויות תקשורתיות.
"בהנחיית שר החוץ והמנכ"ל אתם מתבקשים לאמץ תוכנית פעולה מקומית, 'פרו אקטיבית', שתזהה בני שיח ובעלי דעה ולהציג להם, בהתאם למסמך המצורף, את הרקע להחלטה, ההקשר המיידי לזוועות 7 באוקטובר, כמו גם העובדה שעונש מוות קיים כבר עתה בחוק הישראלי וכידוע לכול השימוש בו היה מוגבל למדי. בנוסף תוכלו להתייחס, כפי שהמסמך מפרט, לסייגים שנקבעו בחוק לגבי יישומו, שיקול דעת משפטי, זכות ערעור, סמכות לדרג המדיני לפעול. נא דווחו כיצד הנושא עולה במקומותיכם, התבטאויות אישים כמו גם פעילותכם למחלקות האחראיות".
בנייר המסרים שהועבר לשגרירויות, ניסה משרד החוץ לספק לשגרירים ולדיפלומטים תחמושת הסברתית מול הביקורת על החוק. במסמך צוין בין היתר כי עונש מוות כבר קיים בישראל עוד לפני החקיקה הנוכחית אך הוחל רק בשני מקרים, דבר שמשקף מסורת ארוכה של ריסון. עוד נאמר כי "החקיקה מוגבלת בהיקפה ותואמת את העקרונות המקובלים בארצות הברית - החוק שומר על שיקול דעת שיפוטי ואינו מחייב גזר דין אוטומטי, החוק מאפשר זכות ערעור על גזר הדין, מאפשר להנהגה הפוליטית להשעות את הביצוע והוא נשאר כפוף לאפשרות של חנינה נשיאותית".
ראש נציגות ישראלית המשרת בחו"ל אמר כי "הבקשה של ראש המערך שנגבש תוכנית פעולה ׳פרו אקטיבית׳ היא עלה תאנה למול השכבה הפוליטית. גם המסביר המוצלח ביותר לא יכול להסביר חוק גזעני זה. לא ראינו את השר, המנכ״ל או דובר המשרד יוצאים להגן עליו בתקשורת הבינלאומית. והמבין יבין״. גורמים ישראלים חוששים שהחוק הזה עלול לגרום לישראל נזק מדיני כבד בעיקר מול מדינות ידידותיות, מאלה שעוד נותרו.
גורם ישראלי בכיר שמעורה ביחסי ישראל-האיחוד האירופי ציין: "מה שמטריד את האירופים כרגע זה בעיקר ההתרחקות מהערכים המשותפים שבאה לידי ביטוי בעונש מוות, הפגיעה בגישה חופשית למקומות הקדושים לנצרות, פגיעה בתקשורת זרה, אלימות מתנחלים מתמשכת. זו פגיעה בערכים המשותפים, וזה מאוד מטריד אותם, וזה צריך להטריד אותנו כי זה מה שיתורגם בסוף לפגיעה בישראל".
החשש: האיחוד האירופי ישעה את הסכם האסוציאציה
העברת החוק עשויה להביא להשעיית מעמדה של ישראל כמשקיפה במועצת אירופה ובאספה הפרלמנטרית שלה. אין קשר בין מועצת אירופה לאיחוד האירופי. גם רוסיה ובלארוס היו חברות במועצת אירופה עד 2022, ועקב הפלישה לאוקראינה הושעו. אפשר להקפיא או לבטל את מעמד ישראל כמשקיפה במועצה. זה צעד מוגבל וסמלי - אבל לא משתווה לנזק שייגרם אם האיחוד האירופי ישעה את הסכם האסוציאציה.
עוד לפני העברת החוק שרי החוץ של גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה הביעו את דאגתם העמוקה מהצעת חוק שתרחיב משמעותית את האפשרויות להטיל עונש מוות בישראל. "אנו מודאגים במיוחד מהאופי המפלה דה-פקטו של הצעת החוק. אימוץ הצעת חוק זו עלול לפגוע במחויבויותיה של ישראל בנוגע לעקרונות דמוקרטיים. עונש המוות הוא צורת ענישה לא אנושית ומשפילה ללא כל השפעה מרתיעה. זו הסיבה שאנו מתנגדים לעונש המוות, יהיו אשר יהיו הנסיבות ברחבי העולם. דחיית עונש המוות היא ערך יסודי המאחד אותנו, ואנו קוראים למקבלי ההחלטות בישראל בכנסת ובממשלה לנטוש את התוכניות הללו", כתבו שרי החוץ, אך כאמור מדינת ישראל התעלמה מהם.
הסיקור העולמי בעניין החוק התמקד בטענה כי הוא יוצר אפליה מבנית על ידי החלת שתי מערכות משפט מקבילות: צבאית, המגדירה עונש מוות כברירת מחדל לפלסטינים, ואזרחית, הפוטרת בפועל יהודים מעונש זה. נרטיב זה שלפיו עונש המוות תקף רק לפלסטינים הוא הבולט ביותר בסיקור החוק, ומופיע ככותרת של רוב הכתבות בנושא. רוב כלי התקשורת מציינים את הוצאתו להורג של אדולף אייכמן ב-1962 כדי להמחיש את השינוי במדיניות הישראלית. במקביל, מוצג הקיטוב בשיח הישראלי: תמיכה בחוק מנימוקי הרתעה (בהובלת השר בן גביר), אל מול התנגדות מצד האופוזיציה וארגוני זכויות אדם, הטוענים לגזענות ממוסדת ופועלים לפסילת החוק בבג"ץ.
חלוקת הסיקור משתנה בהתאם לאזורים הגיאוגרפיים: התקשורת האירופית (כגון BBC, Guardian, France 24, Euronews) מתמקדת מאוד בגינוי הדיפלומטי החריף מצד בירות אירופה, בחשש משחיקת הדמוקרטיה הישראלית ובסתירה מול החוק הבינלאומי ואמנות זכויות האדם. התקשורת האמריקאית והבינלאומית (Washington Post, WSJ, Reuters, AFP, AP) מנתחת את המהלך מבעד לפריזמה הפוליטית של השפעת הימין הקיצוני על ממשלת נתניהו, תוך פירוט המנגנונים המשפטיים של החוק, השלכותיו על הזירה הבינלאומית ואפשרות פסילתו בבית המשפט העליון.
לעומתן, התקשורת הערבית (Al Jazeera) מאמצת מסגור מיליטנטי בהרבה, העושה שימוש במונחים כמו "פשע מלחמה", "אפרטהייד" ו"רצח עם", תוך מתן במה נרחבת לארגוני אסירים פלסטינים ולהדגשת נתונים מחמירים, כגון שיעור הרשעה של 96% בבתי הדין הצבאיים הישראליים וטענות לשימוש בעינויים.
בכל מקרה, יש כמעט קונצנזוס עולמי נגד המהלך. כלי התקשורת השמרנים הבולטים לא פרסמו כתבות בנושא מאז שהחוק עבר, למעט כתבה אחת של Newsmax שפורסמה לפני כיממה, ורק עסקה בכך שישראל "שוקלת" להעביר חוק זה (פורסם לפני ההצבעה) - כך שבסך הכול הסנטימנט ביחס לישראל בהקשר זה הוא שלילי ועוין.
