לפי הדיווח, הכוחות פעלו מכמה אתרים בדרום אזרבייג'ן, סמוך לגבול הצפוני של איראן, ובנקודה הקרובה ביותר היו במרחק של כ-100 קילומטרים בלבד מהעיר האיראנית תבריז, שישראל תקפה במהלך המלחמה. לדברי שני מקורות נוספים, יחידות קומנדו מיוחדות נפרסו אף הן באזור וביצעו משימות איסוף מודיעין והפעלת כטב"מים. הדבר העניק לישראל אפשרות לתצפת על צפון איראן במהלך המלחמה.
רגע הפיצוץ וכדור האש: פגיעת הכטב"ם בנמל תעופה באזרבייג'ן - יום אחרי חיסול בכיר במשמרות המהפכה
הפריסה החשאית באזרבייג'ן הייתה אחת מכמה עמדות צבאיות שישראל החזיקה ברחבי המזרח התיכון. אותם גורמים אמרו ל-CNN כי בסיסים ומתקנים צבאיים סודיים פעלו בכמה מדינות, ובהן עיראק, איחוד האמירויות הערביות וסומלילנד. הכוחות, שיועדו במקור לשמש כצוותי חילוץ במקרה חירום, הורחבו בהמשך לעמדות צבאיות ומודיעיניות לכל דבר.
ב-CNN נכתב כי הפריסות הללו הציבו כוחות ישראליים לא הרחק מהגבולות הדרומיים, המערביים והצפוניים של איראן במהלך המלחמה - והרחיבו את טווח הפעולה של צה"ל במאות קילומטרים אל תוך שטח איראן. אותן עמדות קדמיות סייעו לישראל בביצוע גלי התקיפות החוזרים ונשנים באיראן.
לפי אחד המקורות, הכוח שפעל באזרבייג'ן כלל כמה עשרות חיילים, ובהם אנשי כוחות מיוחדים, לוחמי יחידת החילוץ והקרב המוטסת של ישראל ואנשי מוסד. דובר שגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית הגיב לדיווח באומרו: "אנחנו דוחים בתוקף טענות חסרות בסיס בדבר שימוש לכאורה בשטחה של אזרבייג'ן לפעולות נגד מדינות אחרות".
במקביל, נחשף ברשת האמריקנית כי אחד העמדות הצבאיות הוקמה בסומלילנד שבקרן אפריקה, מדרום לתימן. ב-CNN נכתב שלפי אחד המקורות, אותה עמדה אפשרה למטוסי חיל האוויר נקודת עצירה אפשרית בטיסות ארוכות טווח לעבר איראן. בדצמבר הפכה ישראל למדינה הראשונה שהכירה רשמית בסומלילנד. בנוסף, כבר דווח בעבר כי צה"ל החזיק בשני מתקנים חשאיים בעיראק, ששימשו בסיסים קדמיים לתמיכה לוגיסטית ולמשימות חיפוש והצלה, ופרס סוללת כיפת ברזל באיחוד האמירויות, יחד עם הכוחות שהפעילו אותה.
הנוכחות הצבאית באזרבייג'ן העניקה לישראל בסיס נוסף לביצוע משימות חילוץ אוויריות במקרה של הפלת טייסים, וכן עמדות לאיסוף מודיעין על איראן. ישראל רואה זה שנים באזרבייג'ן שותפה אסטרטגית במאבקה נגד איראן, וההכנות לפריסה החלו שבועות לפני התקיפות הראשונות במלחמה.
באמצע ינואר, בזמן דיכוי ההפגנות באיראן, ישראל הכינה פעולה חשאית לאורך גבול איראן–אזרבייג'ן. שני מקורות המעורים בתכנון סיפרו ל-CNN כי מדובר היה במבצע מקדים שנועד להניח את התשתית לצעדים נוספים באמצעות התקנת אמצעי האזנה וציוד מודיעיני באזור. ישראל תכננה לבצע את המבצע כחלק מגל התקיפות הפותח של המלחמה באמצע ינואר, אבל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביטל ברגע האחרון את התקיפות לאחר שאמר כי איראן הסכימה להפסיק את הרג המפגינים.
"חיל האוויר השתמש במטוסי חמקן ובכוחות מיוחדים לצורך התקנת האמצעים המודיעיניים, משום שההנהגה המדינית בישראל סברה שהמשא ומתן בין ארה"ב לאיראן נידון לכישלון", נכתב ב-CNN. לפי הדיווח, אתר איסוף המודיעין היה כלי נוסף שאפשר לישראל לעקוב אחר תנועות צבאיות ומתקנים איראניים ואף לספק התרעה מוקדמת על שיגורי טילים. פחות משבועיים לאחר מכן ביקר שר החוץ גדעון סער בבאקו ונפגש עם נשיא אזרבייג'ן ובכירים נוספים. במאי 2025 אירחה אזרבייג'ן בחשאי גם שיחות ישירות נדירות בין ישראל לסוריה.
לדברי אחד המקורות, אחת הפעולות המרכזיות שיצאו מאזרבייג'ן הייתה חיסולו ב-4 במרץ של רחמאן מקדם, ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה, שלדברי ישראל היה אחראי לתכנון ניסיון ההתנקשות בטראמפ בשנת 2024. יום לאחר מכן פגעו כטב"מים בשדה תעופה במובלעת נחצ'יבאן של אזרבייג'ן, גרמו לנזק לטרמינל ופצעו מספר בני אדם. הנשיא אילהם אלייב האשים את איראן וכינה זאת "מעשה טרור מכוער, פחדני וחסר בושה". איראן הכחישה כל מעורבות.
ב-6 במרץ הודיע שירות הביטחון של אזרבייג'ן כי סיכל מזימה של משמרות המהפכה לתקוף תשתיות חיוניות וכן מטרות ישראליות ויהודיות. שבועות לאחר מכן הודתה ישראל בפומבי כי מדובר היה במבצע משותף של המוסד, צה"ל והשב"כ.
