הריאיון עם השר נחמן שי
(צילום: ניצן דרור, חגי דקל)
1 בספטמבר מתקרב, ההורים והילדים מבולבלים - והוויכוח בשאלה האם לפתוח את מערכת החינוך במועד מחריף: שישה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, מתעקשים בממשלה כי יש להחזיר את ילדי הגנים ובתי הספר למוסדות החינוך לפי לוח השנה הקבוע, אולם גורמים שונים סבורים כי ההחלטה שלא לדחות את פתיחת השנה לאוקטובר עלולה להוביל להדבקות רבות, בעיקר בגילים הצעירים, ולזינוק נתוני התחלואה בקורונה.
ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, אילנה גנס, אמרה שאם התחלואה הגבוהה תימשך - בימים הקרובים תתקיים הערכה מחודשת לגבי פתיחת שנת הלימודים. "אנחנו רוצים לפתוח את שנת הלימודים כסדרה עם כל האמצעים שיבטיחו עד כמה שנית מניעת הגעה של ילדים חולים. אנחנו מקווים שהמצב יהיה יותר טוב וראינו לאורך שנת הלימודים את הנזקים באי-חזרת ילדים לבתי הספר", היא אמרה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת.
לדבריה של גנס קדמה הערה מצד מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, שאמר כי "פתיחת שנת הלימודים תביא בהכרח להדבקות - וזה פוגע באסטרטגיה של משרד הבריאות לקניית זמן. אם הייתם פותחים באוקטובר את שנת הלימודים הייתם במצב הרבה יותר טוב, וכרגע זה סותר את הרצון להגיע לכמה שיותר מחוסנים".
פתיחת שנת הלימודים ברקע הקורונה - כתבות נוספות
השר נחמן שי, שמונה לעמוד בראש צוות שרים להסברה על סכנות הקורונה, אמר הבוקר (יום ה') בריאיון לאולפן ynet בהתייחסו לסוגיה כי "אנחנו יודעים שהילדים פחות נפגעים כתוצאה מהמגפה הזאת, הם באוכלוסייה הכי פחות פגיעה והם יודעים גם להחלים ממנה. מספר החולים ולצערנו מספר המתים הם בקבוצת הגיל שלי, לא בקבוצת הילדים.
"אנחנו רוצים שהילדים יחזרו ללמוד בצורה סבירה ונורמלית, שהלימודים יהיו הנאה ולא סבל. אני סבור שצריך להתחיל את הלימודים ב-1 בספטמבר, לא צריך לדחות אותם יותר. מדינת ישראל לקחה על עצמה אתגרים גדולים מאוד, כולל החיסון השלישי שהיה מהפכני מהבחינה הזאת שאף מדינה בעולם לא עשה חיסון שלישי עד שאנחנו עשינו ועכשיו מדינות אחרות באות בעקבותינו".
- מדוע הוחלט בסופו של דבר לא לחייב את התלמידים לבוא עם תוצאות בדיקת קורונה?
"אני מניח שהגיעו למסקנה שזה בלתי אפשרי מבחינה טכנית לעשות פה מהלך כל כך גדול שיקיף כמעט את כל תלמידי ישראל, זה פשוט קשה מדי. אני לא נכנס לכל הדקויות, אבל יש קווי הגנה נוספים שאמורים להגן גם על הילדים - הסביבה, ההורים המחוסנים, המסכות, מרחב שלם. נושא הבדיקה היה כנראה גדול עלינו, צריך להודות שיש דברים שגם אנחנו לא יודעים לעשות".
- יש שאומרים שאם נשלח תלמידים לבתי ספר - אתה מייצר גל ושזה כמו לשפוך נפט על גחלים לוחשות.
"יש כל כך הרבה מומחים. אחד הדברים שניסיתי לעשות ואני מנסה לעשות זה להגיע לכך שתהיה התבטאות רשמית אחת ברורה שכל ההורים במדינת ישראל יאמין לה. הבעיה שזה נושא לדיון ציבורי, יש כל כך הרבה דעות ואנחנו מתבלבלים, אז אני מקבל את דעתם של המומחים שאנחנו עובדים איתם והם אומרים שאפשר לשלוח את הילדים לבתי הספר, לוקחים בחשבון גם את הסיכונים אבל גם את היתרונות שיש בכך.
"יחד עם זאת, יש לזה פתח יציאה. גם ראש הממשלה אמר, נחכה עוד ימיים-שלושה לראות באמת לאן העקומה הזאת תלך. אנחנו רואים שיש ירידה מסוימת, אנחנו רואים שמספר המאומתים עולה. זה כל מיני סימנים ככה לכל הכיוונים. בוא נתן לעצמנו את הזמן, נחכה כמה ימים ואז תיפול ההחלטה הסופית. אני אישית מאוד אשמח לראות את תלמידי ישראל צועדים ב-1 בספטמבר לבתי הספר".
הריאיון עם פרופ' בליצר
(צילום: חגי דקל)
פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים ב"מגן ישראל" וראש מערך החדשנות בקופת החולים כללית, אמר בנוגע לוויכוח על פתיחת שנת הלימודים במועדה כי "יש חלקים בתוך המתווה שלא פועלים כפי שתוכנן שיפעלו ואין ספק שצריך להיערך לשנת הלימודים ולהבין שיש אתגר שהוא עדיין לא נפתר בשאלה איך אנחנו מורידים למינימום את ההדבקות בתוך הכיתות עם פתיחת שנת הלימודים.
"בוודאי שצריך לשלוח את הילדים למסגרות, אחד הפתרונות שהוצעו ואני חושב שהוא חשוב זה אותן הבדיקות (אנטיגן) שיבוצעו לפני תחילת שנת הלימודים. המחשבה היא שהבדיקות ההמוניות שמתבצעות בסדרה כל כך גדולה של הילדים ממש לפני הכניסה יורידו באופן משמעותי את עומס התחלואה עם ההגעה לבתי הספר ובכך יקטינו את החשיפה".
- אבל אין הרי חובת בדיקה, ותלמידים לא מחויבים להציג את הבדיקה לפני הכניסה לבתי הספר.
"אני חושב שכל מי שרוצה לשמור על ילדיו ועל הסביבה יפעל לפי ההמלצות של משרד הבריאות. ההמלצה העיקרית היא של בדיקות לפני תחילת שנת הלימודים, לפני שיש את ההתקבצות הגדולה הראשונה הגדולה. זה בעצם משהו שיפחית באופן משמעותי את הסיכונים".
- אתה לא מודאג מכך שההגעה לבתי הספר תוביל להתפרצות נוספת?
"אני חושב שהשילוב בין פתיחת בתי הספר ולאחר מכן חגי תשרי, הסמיכות אחד לשני, וכל זה קורה כששיעורי ההדבקות בקהילה הן בשיא, הוא אתגר שעוד לא עמדנו בו ושאנחנו עוד לא יודעים איך הוא יתבטא. על הצד החיובי אפשר לומר שאנחנו מנהלים כרגע מבצע חיסון בהיקפים יוצאי דופן ובהיענות עצומה. הדבר החשוב ביותר הוא ללכת להתחסן".
מנכ"ל משרד החינוך יגאל סלוביק טען בריאיון שהתפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" כי אין טעם בדחיית פתיחת בתי הספר. "דנו בחלופות ובמשמעויות שלהן, אבל הפתיחה בספטמבר ניצחה. כל עוד נתב"ג פתוח, ויש אירועים בפארקים, מערכת החינוך חייבת להישאר פתוחה ולהיסגר אחרונה, אם בכלל. מערכת החינוך לא מקדמת הדבקה, אלא משקפת תמונה מצב בקהילה, וגם יודעת לטפל בעצמה".
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בבי החולים שיבא וממלא-מקום יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר בתגובה כי "המשוואה שכל עוד נתב"ג פתוח, מערכת החינוך צריכה להיות פתוחה, היא פופוליסטית ואינה מגובה בעובדות. הילדים ובני הנוער מהווים כ-40% ממאומתים המפיצים ומדביקים את בני משפחתם וחולים בעצמם.
"כאשר יש מעל 10,000 מאומתים ביום, אסור שיהיו תאריכים קדושים. חייבים לדחות את פתיחת שנת הלימודים ל-3 באוקטובר לחטיבות הביניים ולגילים הצעירים יותר. התיכונים יכולים להיפתח שכן 80% מקבוצת הגיל הזאת כבר מחוסנים".
גם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן-טוב התייחס הבוקר לסוגיה. בטור ב"ידיעות אחרונות" כתב בר סימן-טוב כי "לאט-לאט מחלחלת ההבנה שפתיחת שנת הלימודים במצב התחלואה הנוכחי אינה מתיישבת עם ניהול סיכונים סביר. זו לא תפישת עולם אופטימית בעקבות החיסון השלישי אלא יותר הימור עם הפסד כמעט בטוח. לפתוח את השנה כעת, כשמספר המאומתים ליום עומד על כ-10,000, יהיה לשחק באש ולהתפלל לנס. הווירוס לא משתף פעולה עם התוכניות שלנו.
"אחרי הלימודים בכיתות הצפופות, בהן התלמידים לא יכולים לשמור על מרחק ואוכלים יחד, הם יחזרו הביתה, יפגשו את ההורים שלהם ולאחר כמה ימים גם את המשפחות המורחבות באירועי החג. כילינו את הזמן בדיונים מיותרים על כן או לא לחסן בבית ספר במקום לייצר מצב שיימנע את התפשטות המגפה. הדיון חסר האחריות הזה עוד יעלה לנו בתחלואה מעבר לקורונה וחלילה אולי גם בחיי אדם.
"צריך להתחיל עכשיו להיערך לפתיחה בטוחה של מערכת החינוך אחרי החגים תחת ההבנה שהקורונה כאן כדי להישאר לזמן רב. החיסון חשוב מאוד והלוואי שיאשרו כבר לחסן ילדים מתחת לגיל 12, אך ההתמודדות עם המגפה דורשת אסטרטגיה רב-מערכתית וארגז כלים רחב. צריך לנצל את תקופת החגים כדי לעשות את זאת הפעם באופן שונה – ולטווח ארוך".
