פברואר 2020. דונה גוסטפסון הגיעה לחדר מיון באוסטרליה בחשד להתייבשות לאחר טיסה ארוכה. הרופאים גילו שיש לה סרטן לבלב. תשעה ימים לאחר שחזרה לארצות הברית עברה ניתוח להסרת הגידול, ויום לפני שאמורה הייתה להתחיל כימותרפיה הציעו לה רופאיה משהו אחר לגמרי: להצטרף לניסוי קליני של חיסון mRNA אישי - חודשים לפני שמישהו שמע על חיסוני mRNA נגד קורונה. "זו הייתה החלטה פשוטה", סיפרה ל-NBC. "ידעתי שסטטיסטית הסיכויים נגדי".
גוסטפסון, כיום בת 72 מפלורידה, הייתה המטופלת הראשונה שקיבלה חיסון mRNA נגד סרטן הלבלב. שש שנים אחר כך - הסרטן לא חזר. אשתקד היא טיפסה על הר אטנה בסיציליה לחגיגות 50 שנות נישואים. "אין לי שום מגבלות על מה שאני יכולה לעשות. עבורי זה היה ממש נס", אמרה.
סרטן קטלני ביותר
סרטן הלבלב הוא אחד הסרטנים הקטלניים ביותר הידועים לרפואה - וגם אויב שקט שמתגלה לרוב באיחור דרמטי: פחות מ-13% מהמאובחנים שורדים יותר מחמש שנים, והוא הגורם השלישי בשכיחותו לתמותה מסרטן בארצות הברית - עם מגמת עלייה. אין בדיקת סקר שגרתית לאיתורו המוקדם - בניגוד לקולונוסקופיה או ממוגרפיה - והתסמינים מופיעים לרוב רק כשהמחלה כבר מתקדמת. רק כ-20% מהמקרים ניתנים לניתוח, שהוא תנאי הכרחי להשתתפות בניסוי החיסון.
"זה סרטן שבו שום דבר לא באמת עבד", אמר ל-CNN ד"ר וינוד בלאצ'נדרן, מנהל מרכז חיסוני הסרטן ב-Memorial Sloan Kettering בניו יורק, ממוסדות הרפואה החשובים בתחום, שהוביל את הניסוי. "כימותרפיה, קרינה, טיפול ממוקד וטיפולים אימונולוגיים קיימים - כולם נכשלו ברובם. דרושות גישות חדשות בדחיפות".
4 צפייה בגלריה
ד"ר וינוד בלאצ'נדרן, מנהל מרכז חיסוני הסרטן ב-Memorial Sloan Kettering
(צילום: Memorial Sloan Kettering)
הניסוי בפאזה 1 (שלב ראשון מתוך שלושה) כלל 16 מטופלים. שמונה פיתחו תגובה חיסונית חזקה לחיסון ("מגיבים") - ושמונה לא. נתוני מעקב של 3.2 שנים פורסמו אשתקד בכתב העת Nature, ובהם נמצא כי למגיבים היה שיעור הישנות נמוך משמעותית מהלא-מגיבים. בימים האחרונים הוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לחקר הסרטן (AACR) בסן דייגו נתוני מעקב מורחב - עד שש שנים - מאותו ניסוי.
הפער בין שתי הקבוצות בולט: שבעה מתוך שמונת המגיבים (87.5%) עדיין בחיים. לעומתם, מבין שמונה החולים שלא הגיבו לחיסון - רק שניים (25%) עדיין בחיים, עם תוחלת הישרדות חציונית של 3.4 שנים. חשוב להדגיש: לא מדובר במחקר חדש אלא בעדכון מעקב ארוך טווח מאותו ניסוי קטן. עם זאת, ההוכחה שהתגובה החיסונית נמשכת שש שנים - ושהמטופלים ממשיכים לשרוד - היא ממצא משמעותי בפני עצמו.
פרופ' אירית בן אהרוןצילום: הקריה הרפואית רמב"םפרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן ברמב"ם, המשמשת גם כמנהלת תחום ממאירויות מערכת העיכול במרכז הרפואי, אומרת כי המחקר פורץ דרך, מכמה היבטים: "האחד - השלב שבו הטיפול נכנס לציר הזמן של המחלה הוא בחלק ה'משלים' - כלומר במחלה מקומית, לאחר הניתוח והטיפול הכימותרפי שלאחריו. זהו חלון הזמן הקדוש להגדיל את סיכויי הריפוי, ולהקטין את הסיכוי להשנות מחלה, שהיא אחת הבעיות המשמעותיות בסרטן לבלב".
פרופ' אירית בן אהרון: "השלב שבו הטיפול נכנס לציר הזמן של המחלה הוא בחלק ה'משלים' - כלומר במחלה מקומית, לאחר הניתוח והטיפול הכימותרפי שלאחריו. זהו חלון הזמן הקדוש להגדיל את סיכויי הריפוי, ולהקטין את הסיכוי להשנות מחלה, שהיא אחת הבעיות המשמעותיות בסרטן לבלב"
לדבריה, "שיעור ההישנות (הופעת המחלה מחדש) לאחר הניתוח גבוה מאוד, והטיפול במחלה מיקרוסקופית עשוי למגר את 'זרע הפורענות', אותם תאי סרטן שקיימים בגוף ועלולים לגרום להישנות המחלה. ההיבט השני הוא מנגנון הפעולה שמהונדס לפי מאפייני הגידול המקורי של כל מטופל - כלומר החיסון מיוצר לא באופן כוללני וגורף לאנטיגן כלשהו, אלא לאנטיגנים של הגידול האינדיבידואלי של המטופל".
איך פועל החיסון?
החיסון אינו מיועד לחסל גידולים קיימים, אלא לחסל תאי סרטן שנותרו בגוף לאחר הניתוח ולמנוע הישנות. לאחר הסרת הגידול, הגידול נשלח לגרמניה לניתוח גנטי, ומכינים לכל מטופל חיסון אישי המבוסס על עד 20 מוטציות ייחודיות בגידול שלו - מוטציות שמייצרות חלבונים זרים הנקראים ניאו-אנטיגנים, שאותם תאי החיסון יכולים לזהות כאיום. לאחר קבלת החיסון עוברים המטופלים גם כימותרפיה סטנדרטית.
כדי לצלול לעומק מנגנון החיסון, חשוב להבין תחילה מה זה mRNA - אותו מונח שזכור לנו מהחיסונים פורצי הדרך נגד קורונה. מדובר בקוד גנטי קצר שמספק לתאי הגוף הוראות לייצר חלבון מסוים. בניגוד לחיסונים מונעי מחלות כמו חיסון נגד שפעת, חיסון טיפולי נגד סרטן אינו מיועד למנוע את המחלה אלא למנוע את הישנותה. האתגר המרכזי הוא שתאי הסרטן מגיעים מהגוף עצמו - ולכן מערכת החיסון אינה מזהה אותם כאויב. "מערכת החיסון שלנו מחווטת לזהות וירוסים ופתוגנים כזרים, כך שחיסון מלמד אותה לעשות משהו שהיא כבר רוצה לעשות", הסביר ד"ר בלאצ'נדרן. "לעומת זאת, סרטן הוא אנחנו. הוא נגזר מהרקמות שלנו".
הרעיון של החיסון הזה צמח מגילוי שפרסם בלאצ'נדרן ב-Nature כבר ב-2017 על אותם מטופלים נדירים ששורדים סרטן לבלב לאורך שנים. בגופם גילה תאי חיסון מסוג T שזיהו את הסרטן שהמשיכו לשוטט בדם עד 12 שנה לאחר הניתוח - עדות לכך שמערכת החיסון יכולה לזכור את הסרטן לטווח ארוך. "החלבונים הזרים שהגידול יצר - הניאו-אנטיגנים - הצליחו להתגלות על ידי תאי החיסון ולגרום להם לתקוף את הסרטן. ברוב חולי סרטן הלבלב זה לא קורה - הגידול 'מסתתר'. אצל שורדי המחלה לאורך שנים, המנגנון עבד".
ד"ר בלאצ'נדרן: "החלבונים הזרים שהגידול יצר - הניאו-אנטיגנים - הצליחו להתגלות על ידי תאי החיסון ולגרום להם לתקוף את הסרטן. ברוב חולי סרטן הלבלב זה לא קורה - הגידול 'מסתתר'. אצל שורדי המחלה לאורך שנים, המנגנון עבד"
המחקר שפורסם בשנה שעברה גילה שהחיסון יצר תאי חיסון בעלי עמידות יוצאת דופן: תוחלת החיים הממוצעת שלהם הוערכה ב-7.7 שנים, וכ-20% מהם צפויים לשרוד יותר מעשור בגוף המטופל. הנתונים שהוצגו השבוע ב-AACR מחזקים את התמונה - אותם תאים ממשיכים לתפקד באופן פעיל שש שנים לאחר הטיפול.
מה שהופך את התגובה החיסונית לאפקטיבית במיוחד, הוא שיתוף פעולה בין שני סוגי תאים: תאי T ציטוטוקסיים (CD8+) שתוקפים ישירות את תאי הסרטן, ותאי T מסייעים (CD4+) שמחזקים ומאריכים את פעילותם. "אנחנו מאמינים שחיסון יעיל נגד סרטן צריך להפעיל את שני הסוגים", אמר בלאצ'נדרן.
"זה בא משום מקום"
דונה גוסטפסון לא לבד. דונלד סרקון, רו"ח מסטטן איילנד שאובחן עם סרטן הלבלב לפני שש שנים לאחר שאשתו ובתו שמו לב שהצהיב, השתתף אף הוא בניסוי. הגידול חסם את צינור המרה שלו - תסמין שמופיע לרוב רק כשהסרטן כבר פוגע באיברים אחרים. "זה היה כמו חלום רע", סיפר. "חשבתי לעצמי: אני רק בן 60, משחק טניס, רוכב על אופניים, לוקח ויטמינים. זה בא משום מקום". כשנאמר לו שהוא מועמד מתאים לניסוי, לא היסס: "פשוט אמרתי: איפה אני חותם?". כיום הוא בן 67, ממשיך לשחק טניס פעם בשבוע ולטייל עם נכדיו. "יש ימים שאני שוכח מה עברתי כי אני בריא והמשכתי עם החיים".
4 צפייה בגלריה
"יש ימים שאני שוכח מה עברתי כי אני בריא". דונלד סרקון קיבל חיסון mRNA נגד סרטן הלבלב - והזדמנות חדשה לחיים. בתמונה: עם אשתו
(צילום: פרטי)
אצל שני חולים שהגיבו לחיסון - הסרטן חזר. אחד מהם, שהיה בעל התגובה החיסונית החלשה והקצרה ביותר, מת מסרטן הלבלב שחזר מקומית. הממצא מחזק את ההשערה שעוצמת התגובה החיסונית ומשכה קשורים לתוצאה הקלינית - אך גם מוכיח שהחיסון אינו פתרון מוחלט.
"הממצא החשוב ביותר הוא שמי שמפתחים תגובה לחיסון חיים יותר מאלה שלא", אמר ל-NBC ד"ר וויליאם פריד-פסטור מ-Dana-Farber Cancer Institute, שלא היה מעורב בניסוי - אך הוסיף: "התוצאות מגיעות מקבוצה קטנה מאוד של מטופלים. נדרש מחקר נוסף".
"תמיד יש תת-קבוצה של אנשים עם סרטן הלבלב ששורדים יותר מחמש שנים, וזה דבר שחשוב לזכור עם כל טיפול חדש", אמר ד"ר רוברט וונדרהייד, נשיא AACR ומנהל מרכז הסרטן באוניברסיטת פנסילבניה. "ייתכן שיש גורם נוסף שמסביר מדוע חלק מהמטופלים מגיבים - וגם מדוע הם שורדים".
פרופ' אירית בן אהרון מרמב"ם מסייגת את הממצאים, ואומרת כי "למרות הפוטנציאל האדיר בגישה טיפולית זו, הדרך להטמעתו בסטנדרט הטיפולי עדיין ארוכה. המחקר היה פאזה ראשונה באוכלוסייה קטנה מאוד, 16 חולים, ורק מחצית החולים אכן הגיבו בצורה פנומנלית. נדרשים מחקרים נוספים, בפאזות מתקדמות, כדי לבחון את השיטה באוכלוסיה גדולה יותר, ובעיקר לאפיין את החולים שפיתחו תגובה חיסונית מצוינת ולכן לא נשנתה אצלם המחלה כדי ללמוד כיצד ניתן לברור את החולים שהכי מתאימים לטיפול זה. המחקר נוטע בנו הרבה אופטימיות, אך זהירה".
מה קורה עכשיו?
BioNTech וג'נטק כבר השיקו ניסוי פאזה 2 גלובלי עם כ-260 מטופלים, שיבחן את יעילות החיסון לעומת כימותרפיה סטנדרטית. במקביל, חוקרי חיסוני הסרטן ב-Memorial Sloan Kettering עובדים על יכולת ייצור עצמאית של חיסוני mRNA בתוך המכון עצמו - כדי להרחיב גישה לניסויים ולהפחית את התלות בשיתוף פעולה עם חברות תרופות.
צוות אחר עובד על חיסון אוניברסלי שאינו מותאם אישית אלא ממוקד בחלבון KRAS, שנפוץ ב-90% מסרטני הלבלב. בניסוי קטן, כ-85% מהמשתתפים פיתחו תגובה חיסונית לחלבון, וניסוי פאזה 2 צפוי להתחיל השנה. "ברגע שיש לנו משהו שנראה יעיל, תאי הסרטן מוצאים דרך לעקוף אותו - והפתרון הוא שיהיו לנו כמה שיותר כלים", אמר ד"ר וונדרהייד.
לפי CNN, המכון הלאומי לסרטן (NCI) הודיע לאחרונה על גיוס 200 מיליון דולר לחיסוני סרטן חדשניים, כשחיסוני mRNA הם חלק מרכזי במהלך - רוח גבית שמגיעה לאחר תקופת אי-ודאות בשל הלחץ הפוליטי על מחקרים שנוגעים ב-mRNA בשנה האחרונה.
"אנחנו ממשיכים ללמוד כיצד חיסונים אלה עובדים, ויש אמונה ונחישות אמיתיות בקהילת חוקרי סרטן הלבלב שנוכל לטפל במחלה הזו על ידי אימון מערכת החיסון של המטופל עצמו", אמר ד"ר בלאצ'נדרן, "אבל התקדמות מתמשכת דורשת מחקר ובדיקה מתמשכים".
ומה עם דונה גוסטפסון? "עכשיו אני אסירת תודה כל יום. כל יום הוא נפלא".
קראו עוד בנושא זה:
