בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר הבוקר (שלישי) 10 שנות מאסר על מוטי ממן, בן 72 מאשקלון, שהורשע על סמך הודאתו בביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ וכניסה למדינת אויב ללא היתר. כזכור, ממן נפגש על אדמת איראן עם סוכני מודיעין שביקשו לגייס אותו לבצע פעולות נגד ישראל.
דברי עורכי הדין בתום הדיון
(צילום: מאיר אבן חיים)
הפרקליטות ביקשה להטיל עונש של 12 שנות מאסר בפועל על ממן בן ה-72, שנפגש כאמור על אדמת איראן עם סוכני מודיעין, שביקשו לגייס אותו לבצע פעולות נגד ישראל. ההודאה הגיעה לאחר שיחות גישור בין הפרקליטות לסנגורו של הנאשם בהובלת נשיא בית המשפט בני שגיא. הסנגור עו"ד אייל בסרגליק טען כי בקשת הפרקליטות לענישה מחמירה כזו היא "מגוחכת", והנשיא ציין כי מתחם הענישה נע בין 12-7 שנים, וכי יש צורך בעלייה הדרגתית במתחם הענישה בעבירות כאלה.
עו"ד בסרגליק אמר לאחר מתן גזר הדין כי "העונש חסר פרופורציה. ביהמ"ש בגזר הדין עצמו ציין שהוא נותן פסיקה מנותקת מהעונש המקובל. אין מחלוקת שמדובר באדם שעשה טעות חמורה. אי-אפשר לעשות על גבו בלבד ענישה מחמירה לכל העבירות הביטחוניות הקיימות. ממן עצמו הודה והבין את הטעות שלו. הוא לא חייב להירקב בבית הסוהר בשביל אחרים. נערער על העונש".
עו"ד מיכאל כהן מפרקליטות מחוז תל אביב אמר בתגובה: "השופט נתן גזר דין שממחיש את החומרה הרבה שבשת"פ עם איראן. יצא מסר ראשון וברור ששיתוף פעולה עם איראן פשוט לא משתלם. כל מילה נוספת מיותרת".
יש לציין כי הרשעתו של ממן הייתה הראשונה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", מבין תיקים נוספים בהם הגישה הפרקליטות כתבי אישום חמורים נגד אזרחים ישראלים אשר גויסו ע"י סוכנים איראנים במטרה לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה. ממן, כזכור, נאשם שנפגש על אדמת איראן עם סוכני מודיעין, נכנס פעמיים לאיראן, ובמהלך הפגישות עם הסוכנים האיראנים דן באפשרות ביצוע פעולות טרור בשטח ישראל, בין היתר על רקע רצון משטר האייתוללות לנקום את חיסולו של איסמעיל הנייה בטהרן.
נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע השופט בני שגיא אמר כי "מצאתי טעם רב לעיתוי העבירה, התנהלות המשטר האיראני וכי לא ניתן לקבל שיתוף פעולה ולו עסקי עם האויב המשמעותי ביותר במדינת ישראל שעה שחיילי צה"ל לוחמים בחזיתות רבות גזר הדין צריך לשדר מסר ברור לתג העונשין לקיום קשרים אסורים עם חורשי רעתנו".
השופט שגיא ציין כי יש לתת משקל להודאת הנאשם, וכי על החמרת הענישה להיות הדרגתית. "הנאשם לא יכול להסתתר בטיעון שפותה והובל. המפגש השני הוא קו פרשת המים ואני יכול להסכים עם טיעון זה. עצם הגעתו למפגש השני הוא בידיעה שהמפגש יהיה ברוח המפגש הראשון. יש בכך ללמוד על התמדת הקשר הפסול גם אם היה זה ממניע כלכלי".
עוד הוסיף השופט כי "הוא נכנס לשטח איראן לאחר שהוברח. אין מדובר במפגש אקראי אלא שני מפגשים בשטח האויבת הגדולה ביותר של מדינת ישראל, עם הצעות שככל שהיו באות לידי מימוש היו מובילות לפגיעה גדולה בביטחונה של המדינה".
שגיא ציין כי קשר פסול עם איראנים חמור בכל עיתוי, אך בעת המלחמה המעשה מקבל חומרת יתר. "אין חולק כי המשימות שהתבקש בעלות פוטנציאל פגיעה דרמטי, בהן התנקשות בבעלי תפקידים בכירים". אומנם אין מחלוקת כי ממן לא פעל לביצוע המעשים ולא גרם נזק לביטחון המדינה, אך העובדה שלא גובשה הסכמה עם הסוכנים האיראנים היא הדרישות הכספיות שלו, והוא אף דרש מכשיר טלפון ליצירת קשר עם הסוכנים. השופט ציין כי יש לשדר מסר חמור לציבור בדבר יצירת קשר עם גורמים עוינים, אך יש לקחת בחשבון את תרומתו והסיוע שהעניק לחיילים, בין היתר בזמן המלחמה.
