ביום בו בריטניה צפויה להטיל סנקציות על ישראל בעקבות מדיניות הבנייה בהתנחלויות: בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת שלוש העתירות המאוחדות נגד תוכניות הבנייה של E1. העותרים ביקשו להוציא צו ביניים, שיעצור את המכרז שפורסם לבניית 1,234 יחידות דיור בשטח שבין מעלה אדומים לירושלים - ואת המשך קידום התוכניות.
מעלה אדומים
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
השופט נמרוד פלקס קבע כי עוד צפוי לחלוף זמן רב עד למימוש המכרז ולשינוי פיזי בשטח, וכי יש לצפות שהעתירות יוכרעו קודם לכן. בהחלטה צוין גם כי המדינה התחייבה שלא לטעון ל"מעשה עשוי" בשל התקדמות המכרז, וכי בחוברת המכרז הובהר למציעים שקיימים הליכים משפטיים וכי זכויותיהם כפופות להכרעת בית המשפט.
הבקשה לצו הביניים הוגשה בחודש שעבר במסגרת שלוש העתירות המאוחדות נגד E1, שאחת מהן הוגשה על ידי "עיר עמים", השנייה בידי עמותת "במקום - תכנון וזכויות אדם" והשלישית בידי "שלום עכשיו" יחד עם תושבים פלסטינים. העותרים ביקשו להקפיא את המכרז לאחר שפורסם ללא הודעה מוקדמת, בניגוד להתחייבות שניתנה להם מפרקליטות המדינה, וטענו כי קידומו בזמן שהעתירות עדיין מתנהלות עלול ליצור עובדות בשטח ולפגוע באפשרות לקבל סעד אפקטיבי מבית המשפט.
מהארגונים נמסר: "לצערנו בית המשפט משחק לידיה של הממשלה אשר מנצלת את שלהי כהונתה כדי לקבוע עובדות שייצרו מציאות הרסנית וקשה לתיקון. מעבר לעובדה שקידום המכרז לבניית E1 יעמיק את הסיפוח ויתרום להכשלת האפשרות לפתרון מדיני, הוא מקרב פעולות של טיהור אתני בשטח התכנית שיהיו אסון למאות הפלסטינים החיים בו וקרוב לוודאי שמדינת ישראל תידרש לשלם עליהן מחירים כבדים".
"מכת מוות": הגינויים והסנקציות הצפויות
האישור על בניית E1 ניתן לפני כחודש בידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', עורר זעם בינלאומי. 21 מדינות, ובהן בריטניה וצרפת, הגדירו את הצעד כ"מכת מוות" למדינה הפלסטינית. על פי הודעת הגינוי שהוציאו המדינות, התוכנית "לא מקובלת ומהווה הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי". זמן קצר לאחר מכן בריטניה הודיעה על זימונה של שגרירת ישראל במדינה, ציפי חוטובלי, בעקבות התוכנית.
על ההצהרה המשותפת חתמו שרי החוץ של אוסטרליה, בלגיה, קנדה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, איטליה, יפן, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, סלובניה, ספרד, שבדיה ובריטניה. בנוסף אליהם חתום עליה גם הנציג העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון וסגן נשיא הנציבות האירופית.
בתוך כך, בריטניה צפויה להודיע היום על סנקציות נגד ישראל, על רקע מדיניות הבנייה בהתנחלויות. ההחלטה צפויה להתקבל ולהתפרסם במהלך דיון שיהיה בלונדון בין 14:00 ל-16:00 שעון מקומי, ובישראל עוקבים מקרוב אחר נוסח הצעדים שיגובשו. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר קרא לגרש את השגריר הבריטי: "לא נהיה אסקופה נדרסת".
במוקד ההתלבטות של הבריטים עומדת האפשרות לבחור בין צעדים כלכליים נגד מוצרים שמקורם בהתנחלויות (כולל מוצרים ממזרח ירושלים ורמת הגולן) לבין סנקציות אישיות נגד ישראלים, או שילוב בין השניים.
בריטניה כבר הצהירה בשבועות האחרונים כי בכוונתה לבצע "איפוס מקיף" במדיניותה כלפי ההתנחלויות. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד אמר כי ממשלתו בוחנת צעדים למניעת סחר עם ההתנחלויות, ובימים האחרונים דווח כי בין הצעדים הנשקלים נמצא איסור על סחר במוצרים ובשירותים מההתנחלויות.
בישראל מעריכים כי הרחבת אמברגו הנשק הבריטי אינה צפויה להיות חלק מרכזי בהחלטה. ההערכה היא כי הבריטים לא ירחיבו בשלב זה את מגבלות הנשק, בין היתר משום שהיקף האמל"ח הרלוונטי שנותר מצומצם יחסית, וזה שנמצא עדיין בריטי נחשב בישראל לחיוני.
הדיון על הצעדים מתקיים בדרג המדיני הבכיר בבריטניה, ובישראל נערכים גם לתגובה חריפה. בירושלים צפויים לפרסם הודעה תקיפה בעקבות ההחלטה, ובמסר הישראלי צפויה להישמע טענה שלפיה הממשלה הבריטית מתערבת בפוליטיקה הישראלית ובמערכת הבחירות המתקרבת באמצעות הטלת סנקציות דווקא בתקופה רגישה מבחינה פוליטית.
