כולנו מכירים היטב את הטקס הקטן שלפני הבידוק בשדה התעופה: שתייה מהירה של מה שנשאר, או השלכת בקבוק מלא למחצה לפח, ואז רכישת בקבוק חדש במחיר שערורייתי. אחרי עשרים שנה, האמריקנים עומדים סוף סוף לוותר על החלק הזה במסע - לפחות עבור קבוצה מצומצמת של נוסעים ובמספר מוגבל של נמלי תעופה, בשלב ראשון. ואם לשפוט לפי העבר, הקלה שנבחנת תחילה בכמה נמלים אמריקניים עשויה להפוך בהמשך לסטנדרט בינלאומי, ולרוקן את פחי הבידוק מבקבוקי מים גם בנתב"ג ושאר העולם.
רשות אבטחת התחבורה האמריקנית, ה-TSA, בוחנת לאפשר לחברי תוכנית הבידוק המהיר PreCheck להעביר בעמדות הביטחון בקבוקי מים מלאים, גם אם נפחם גדול מ-100 מיליליטר. לפי בכירים בממשל טראמפ, ההקלה תיבחן תחילה בנמלי תעופה המצוידים בסורקי CT מתקדמים. עדיין לא פורסם באילו שדות מדובר, וג'ון פיסטול, שעמד בעבר בראש ה-TSA, אמר שהשינוי כנראה לא ייכנס לתוקף לפני עונת חגי סוף השנה.
כלל 3-1-1
ב-TSA לא אישרו עדיין לוח זמנים או רשימת שדות, והסתפקו בהודעה שלפיה הרשות "תמשיך לבחון הזדמנויות לשפר את הביטחון ואת חוויית הנסיעה". במילים אחרות, לא כדאי להגיע כבר מחר ל-JFK עם בקבוק של ליטר ולהתווכח עם הבודק. גם אם התוכנית תאושר, היא תחול בשלב הראשון רק על חברי PreCheck ובעמדות מסוימות. ובכל מקרה המהלך שנבחן עוסק בבקבוקי מים, לא בביטול גורף של מגבלת הנוזלים.
הכלל כיום, 3-1-1, מכונה כך על שם שלושת מרכיביו: מכלים של כ-100 מ״ל, בשקית אחת, לכל נוסע. נוזלים, ג'לים ותרסיסים בתיק היד חייבים להיות במכלים של עד 3.4 אונקיות, כ-100 מיליליטר. כל המכלים צריכים להיכנס לשקית שקופה אחת בנפח קווארט, כ-950 מיליליטר, ומותרת שקית אחת לכל נוסע. תרופות, חלב אם ומזון לתינוקות זוכים לחריגים. PreCheck, שמחירה עד 85 דולר לחמש שנים, מיועדת לנוסעים שעוברים בדיקת רקע מראש ומקבלים מסלול מקוצר.
מה שמאפשר את השינוי הוא דור חדש של מכשירי שיקוף, הדומים מבחינה טכנולוגית לסורקי CT רפואיים. במקום תמונה שטוחה של תיק עמוס בכבלים, נעליים וחטיפים, הם יוצרים הדמיה תלת-ממדית שאפשר לסובב ולבחון מכל זווית. מערכות זיהוי אוטומטיות מסוגלות לנתח גם את תכולת הבקבוק ולהבדיל בין מים לבין חומר חשוד.
הטכנולוגיה כבר קיימת - ישנם 1,162 סורקים ב-296 נמלי תעופה ברחבי ארה"ב - אבל לא נרכשה בכמות שתאפשר שינוי ארצי, וב-TSA אין כרגע תקציב לפריסה כזאת. התוצאה עלולה להיות תקופת ביניים מבלבלת שבה בקבוק יעבור בשדה אחד ויישלח לפח בשדה אחר.
חומרי נפץ בבקבוקים
האיסור נולד באוגוסט 2006, כאשר שירותי הביטחון בבריטניה חשפו מזימה בהשראת אל קאעידה, לפוצץ לפחות שבעה מטוסי נוסעים בדרכם מלונדון לצפון אמריקה, ועליהם כ-1,500 בני אדם. חברי החוליה תכננו להסוות חומרי נפץ נוזליים המבוססים על מי חמצן בבקבוקי משקה קל שנראו סגורים ותמימים, ולהרכיב את המטענים לאחר ההמראה. המשטרה עצרה 24 חשודים בלילה אחד. שלושת מארגני המזימה המרכזיים הורשעו ב-2009 בניסיון לרצוח את נוסעי המטוסים ונשלחו למאסרי עולם.
מיד אחר כך, בריטניה אסרה לזמן קצר כמעט כל כבודת יד. מסמכים וחפצים חיוניים הוכנסו לשקיות שקופות, ואילו מחשבים וטלפונים נשלחו לבטן המטוס. ארצות הברית אסרה להעלות לתא הנוסעים נוזלים וג'לים, כולל משחת שיניים, שפתון, קרם הגנה וקרם ידיים. מאות אלפי נוסעים נפגעו מהשיבושים, טיסות רבות בוטלו או התעכבו וכ-20 אלף מזוודות הופרדו מבעליהן בהית'רו. כעבור כשישה שבועות הוחלף האיסור המוחלט בכלל 3-1-1. מה שנועד להיות תשובת חירום הפך לתעשייה של בקבוקי שמפו זעירים ושקיות "מאושרות TSA", ולשגרה בנמלי תעופה ברחבי העולם.
הבקבוק אינו השריד היחיד מתקופת הפיגועים שה-TSA מתחילה לבחון מחדש. בשנה שעברה בוטלה החובה לחלוץ נעליים בבידוק הרגיל, הטבה שהייתה שמורה גם היא קודם לחברי PreCheck בלבד, ואז לנחלת הכלל. השבוע השיקה הרשות תוכנית נוספת ב-13 נמלי תעופה, המאפשרת לחברי PreCheck שאין להם כרטיס טיסה לעבור בידוק ולהגיע עד השער כדי להיפרד מקרוב משפחה או לקבל את פניו, מנהג שהיה רגיל לגמרי לפני 11 בספטמבר.







