"גם זה יעבור", אומר השיר של הזמר טונה שהתפרסם לפני כמה שנים. כמו באג 2000, כמו הדיסקים, כמו הווקמן – הכול עובר, הכול חולף, הכול משתנה. שום דבר לא נצחי. זוהי רוח התקופה: הכול צריך להתעדכן כל הזמן, ואת המסך צריך לרפרש ללא הרף: מילים שהתאימו לעולם של פעם כבר לא הולמות את המציאות העכשוויות, ומה שנראה חשוב אתמול אולי ייעלם עד מחר. גם זה יעבור.
לאחרונה טענות אלו חלחלו גם לערכים שהיו מובנים מאליהם לאורך ההיסטוריה היהודית כולה. המרכזי שבהם הוא חשיבות העלייה לישראל. "גם זמנה עבר", אומרים לנו. "העלייה לארץ זה ערך מיושן. בשנת 2021 כבר לא צריך להציב אותה כיעד נכסף. זה היה טוב בשנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה, אבל היום יהודים יכולים לחיות בכל מקום בעולם וטוב שכך".
האמת היא שלא הכול עובר. יש ערכים שחקוקים על לבה של האומה, ואם יסירו אותם יפסיק לפעום גם הלב עצמו. הכמיהה היהודית לחיים בארץ ישראל היא אחד מערכי הנצח האלו. מהיום בו שמע אברהם את הקריאה "לך לך" הפנו יהודים את מבטם לישראל וחלמו לחיות בה, ולאחר הגלות – חלמו לשוב אליה.
יום העלייה רלוונטי וחשוב בימנו כמו שהיה לפני 100 שנים וכמו לפני 1,000 שנים. גם היום צריך לבוז למתלוצצים שאומרים שעבר זמן הקשר בין היהודים לארצם
ה"עלייה", אותו מסע מפרך מהבית הזמני בגלות אל המולדת שבישראל, פשט ולבש צורות שונות לאורך השנים: בימי קדם רכבו יהודים על גמלים וחמורים, בהמשך נדחקו באוניות שהיטלטלו בלב ים והיום במטוסים החוצים את השמים – אבל תמיד היעד היה אחד: לעלות לארץ ישראל ולהפוך אותה לגן העדן שהיא ראויה להיות.
יעקב חגואלמרק ישראל סלםמנהיגי הציוניות הבינו לעומק את הנקודה הזו וראו בעלייה את אבן הפינה לתחייה הלאומית של העם היהודי. ז'בוטינסקי ראה בנוכחות היהודית בארצות הנכר את סוד "ההיסטוריה של כל פרעות הרצח"; אחרים הקדישו את כל כוחם כדי ליישר את הדרך לישראל, לסכל ממנה אבנים, להצית את אש העלייה בלבבות ולהפנות את המבט למקום היחיד לו יהודים יכולים לקרוא באמונה שלמה - בית. "מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת? הַבּוּז לַמִּתְלוֹצְצִים!", קרא ביאליק עוד בשנת 1894, "מַלְּטוּ אֶת־עַמְּכֶם וְאִתִּים עֲשׂוּ – עַד־נִשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים מִתְפּוֹצְצִים קוֹלוֹת אֲדֹנָי הַקֹּרְאִים: עֲלוּ!".
השבוע יצוין יום העלייה. הוא רלוונטי וחשוב בימנו כמו שהיה לפני 100 שנים וכמו לפני 1,000 שנים. גם היום צריך לבוז למתלוצצים שאומרים שזמן הקשר בין היהודים לארצם – עבר. גם היום צריך להציב את העלייה בראש סדר העדיפויות הלאומי: לא רק בגלל האנטישמיות שמקשה על חיי יהודים ברחבי העולם, לא רק בגלל שבישראל המילקי יותר זול ולא רק בגלל שמזג האוויר כאן נוח; בגלל שכאן, רק כאן, זה הבית. גם היום נקרא כולנו יחד לאחינו בכל העולם: מדינת ישראל מחכה לכם היום – בדיוק כמו פעם. זה לא עבר לנו. "עֲלוּ!". אנחנו צריכים אותם איתנו.
יעקב חגואל הוא יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו"ר בפועל של הסוכנות היהודית
