הנפש | שחר שחר, נס ציונה

הַנֶּפֶשׁ, זוֹ שֶׁהִתְרַסְּקָה לִתְהוֹם שֶׁלֹּא מְסֻגֶּלֶת לִמְצוֹא אֶת הַתַּחְתִּית, עֲדַיִן מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַמִּלִּים שֶׁתִּהְיֶינָה מַסְפִּיק אַמִּיצוֹת לֶאֱסֹף אֶת הָרְסִיסִים.
yk13654264שחר שחר
הַנְּשָׁמָה, זוֹ שֶׁהִתְרוֹקְנָה לְתֹפֶת שֶׁלֹּא מְסֻגֶּלֶת לְתָאֵר אֶת הַמַּרְאוֹת, עֲדַיִן מְחַפֶּשֶׂת אֶת הָעֵינַיִם שֶׁתִּהְיֶינָה מַסְפִּיק גְּדוֹלוֹת לְהָכִיל אֶת הַדְּמָעוֹת. הַלֵּב, זֶה שֶׁהִתְנַפֵּץ לַגֵּיהִנּוֹם שֶׁלֹּא מְסֻגָּל לְהַרְגִּישׁ אֶת הַכְּאֵב עֲדַיִן מְחַפֵּשׂ אֶת הַחִבּוּק שֶׁיִּהְיֶה מַסְפִּיק חָזָק לְרַפֵּא אֶת הַשְּׁבָרִים.

שואה שנייה | נינה אביוב

עליתי לארץ בגיל 12, אחרי מלחמת העולם השנייה. ילדה לבדה, כל משפחתי נרצחה באושוויץ ונשארה שם כעפר ואפר. 80 שנה עברו מאז, אחרי אין־ספור ימי זיכרון בארץ ובחו"ל, שבהם אחזנו פלקטים שעליהם כתוב בגדול: "לעולם לא עוד".
yk13663813נינה אביוב
לצערי הרב, מה שקרה זה ממש אותו הדבר. אכזריות ורוע לשמם. בתים ובניינים אפשר לבנות בעתיד מחדש, את כאבי הלב והנשמה אנשים נושאים איתם לתמיד! עד המוות!!! אמנם החיים נמשכים, אבל הכאב נשאר תמיד ולעולם לא שוכחים.
בחיים לא האמנתי שאראה ואחווה שואה פעמיים! איך בארץ שלנו, עם צבא חזק, בתוך הבתים שלנו, קרה אסון נורא כזה? אכזריות וזוועות שאי־אפשר להעלות על הכתב. ארורים! רוצחים! חיות אדם! חוטפי תינוקות, ילדים, נשים ומבוגרים. רוצחי חיילים. בד בבד עם מיטוט חמאס, יש להחזיר את כל החטופים הביתה! זו חובה מוסרית ומיידית שלנו.
תושבת ישראל משנת 1946, ואוהבת אותה.

רק שיר אחד הספקתי ללמד | גל סגל, גבעת שמואל

רק שִׁיר אֶחָד הִסְפַּקְתִּי לְלַמֵּד בְּכִתָּתוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד הֶחָטוּף - אֲנִי בְּקֹשִׁי זוֹכֵר אֶת הַפַּרְצוּף.
yk13654267גל סגל
וְלַמְרוֹת שֶׁאֶת הַמִּלִּים הֵם זַכְרוּ בְּעַל פֶּה בִּגְלַל הַלַּחַן הַנֶּהְדָּר הֵם הָפְכוּ וְהָפְכוּ וְלֹא הֵבִינוּ: "חֲצִי פְּגִישָׁה? אֵין כָּזֶה דָּבָר! מַבָּט אֶחָד מָהִיר זֶה לֹא מַמָּשׁ מִפְגַּשׁ" אָמְרוּ. וְגַם לֹא קִטְעֵי נִיבִים וְהַבַרוֹת וְרַק אוֹת. עַכְשָׁו, דַּי הָיָה בָּהֶם לַעֵת הַזֹּאת לוּ זָכִינוּ וְלוּ רַק בְּזֹאת מִן הַתַּלְמִיד הֶחָטוּף
מורה לספרות ואזרחות, כרגע בצו 8

זו ארצי | אמנון יוספיאן, גדרה

הָלַכְתִּי לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ שֶׁל הָאָרֶץ הַזֹּאת, טִיַּלְתִּי בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, כִּמְעַט בְּכָל הָאֲרָצוֹת. שָׁמַעְתִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּכָל מִינֵי שָׂפוֹת וְעִם כָּל זֹאת, לֹא אַחְלִיף לְעוֹלָם אֶת הָעִבְרִית הַזֹּאת.
yk13663734אמנון יוספיאן
רָאִיתִי מִגְּדָלִים וְאַרְמוֹנוֹת, טִפַּסְתִּי עַל הָרִים, שָׂחִיתִי בִּמְצוּלוֹת הַיָּם וְנָשַׁמְתִּי אֲוִיר פְּסָגוֹת, פָּגַשְׁתִּי אֲנָשִׁים זָרִים שֶׁהִצִּיעוּ לִי לְשַׁנּוֹת אֶת עוֹרִי, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. וּמִתּוֹךְ הַהֲמוּלָה לֹא מָצָאתִי רֶגַע מְנוּחָה, הִתְמוֹדַדְתִּי בְּעֹז מוּל הַסַּכִּינִים הַמֻּשְׁחָזוֹת, עַל אַף שֶׁהָיִיתִי נָע וָנָד בֵּין הָעֶצֶב לַשִּׂמְחָה, יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אֶמְצָא לְעוֹלָם אֶרֶץ כָּזֹאת. נִלְחַמְתִּי בְּטַחֲנוֹת הָרוּחַ, אַךְ רוּחִי לֹא נָפְלָה, עָמַדְתִּי כְּצוּק אֵיתָן אֶל מוּל כָּל הַמַּחֲזוֹת, וְגַם אִם לְעִתִּים הַשִּׂמְחָה בְּעֶצֶב מְהוּלָה, זוֹ אַרְצִי, מִמֶּנָּה בָּאתִי וְאֵלֶיהָ אֶחֱזֹר.

ויהי ביום השביעי באוקטובר | רותי סבת, קיבוץ מגן

ויֹּאמֶר הַצָּבָא
yk13664049רותי סבט
קְחוּ אֶת הַיְּלָדִים וְאֶת הַכֶּלֶב קְצָת בְּגָדִים וּתְרוּפוֹת לְכוּ לָכֶם מִבֵּיתְכֶם וּמִקִּבּוּצְכֶם אֲשֶׁר אֲהַבְתֶּם עַד אֲשֶׁר יֵשׁ מָלוֹן. בְּרֵכָה אֹכֶל בִּדּוּר טֵלֵוִיזְיָה שֶׁעָדִיף לְכַבּוֹת יֵשׁ תְּרוּמוֹת הַבַּיִת רָחוֹק
נכתב על ידי תושבת קיבוץ מגן, שכעת היא "פליטה במלון בים המלח"

עדיין פועמת תקווה | עמוס גפני, יבנה

גַּם כְּשֶׁקָּדְרוּ הַשָּׁמַיִם, גַם כְּשֶׁהֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם,
yk13663733עמוס גפני
גַּם כְּשֶׁנֶּעֱצָמוֹת הָעֵינַיִם, גַּם כְּשֶׁדּוֹרְכִים בַּמָּקוֹם. גַּם כְּשֶׁסְּבִיבֵנוּ מִסְגֶּרֶת שְׁחֹרָה, גַּם כְּשֶׁהַמְּדִינָה סוֹעֶרֶת, גַּם כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁהַכֹּל נוֹרָא, גַּם כְּשֶׁהָאֲדָמָה בּוֹעֶרֶת, זוֹ הָעֵת לְשַׁלֵּב יָדַיִם, וְצָרִיךְ לְחַבֵּק בְּחֹם, וְצָרִיךְ לְהִתְאַחֵד בֵּינְתַיִם, וְיַחַד לִבְנוֹת וְלִלְחֹם. כֵּן, עֲדַיִן קַיֶּמֶת תְּשׁוּבָה, כֵּן, עֲדַיִן שַׁלְהֶבֶת מְאִירָה, כֵּן, עֲדַיִן פּוֹעֶמֶת תִּקְוָה, כִּי עֲדַיִן הַיּוֹנָה צְחוֹרָה.
מעוניינים לכתוב לנו? שלחו ל-mesaprim23@gmail.com