ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף הערב (יום א') את שופטי בג"ץ כשברקע הפיזור האלים של המפגינים נגד המלחמה אתמול בתל אביב. "לא יאומן", כתב נתניהו, "בזמן שיהודים מוגבלים בחג בתפילה בכותל, בג"ץ אישר הפגנת שמאל בתל אביב. חופש מחאה הוא חשוב, אבל חופש תפילה חשוב לא פחות. בזמן מלחמה מי שקובע את סידורי הביטחון זה רק פיקוד העורף".
זמן קצר לאחר מכן, בג"ץ אישר את מתווה פיקוד העורף להעלאת מכסת המתפללים בכותל ל-100 בעקבות הדיון שהתקיים בצהריים - וקבע דיון נוסף בנימוק שהנושא "לא מוצה". העלאת המכסה תאפשר בפועל כניסה של מאות מתפללים לכותל בקבוצות מדי יום. פיקוד העורף, במתווה שהציג, אישר כניסה של 100 איש כולל עובדים - אך בג"ץ לא התייחס לחלוקה זו בהחלטתו, והסביר כי ביום חמישי ידון בשאלה "מדוע לא תיקבע מדיניות התגוננות שנוגעת למקומות הקדושים שמאזנת בין צרכי הביטחון לבין מימוש הזכות לחופש הדת והפולחן".
דבריו של נתניהו הערב באים על רקע בקשת המשטרה מבג"ץ שכשם שאישר אתמול מתווה מצומצם להפגנות יאשר מתווה גם להכנסת מתפללים לכותל ולהר הבית - שבמסגרתו ייפתחו האתרים הקדושים לקבוצות קטנות של מתפללים יהודים ומוסלמים. בג"ץ, בהחלטתו היום, לא התייחס לסוגיית הר הבית - שהמדינה לא התייחסה אליה בתשובתה לעתירה, למורת רוחו של השר איתמר בן גביר.
במתווה שגיבשה המשטרה ושלא אושר לפי שעה, הר הבית היה אמור להיפתח ליהודים ומוסלמים והכותל ליהודים, במתכונת של 150 בני אדם בכל קבוצה, כשההוראה היא שכשתישמע התרעה מקדימה, המתפללים יפונו. בן גביר מסר שעמדתו היא שיש להשאיר את המתחמים סגורים, אך מאחר שבג"ץ אישר קיום הפגנות של עד 600 איש בכיכר הבימה בתל אביב ועד 150 בשאר חלקי הארץ - "אי אפשר לעשות דין אחד לכיכר ודין אחד להר". מתווה פיקוד העורף המקורי אישר עד 150 איש בכיכר הבימה בלבד, וללא החרגות במקומות אחרים.
לפי פיקוד העורף, בכותל ניתן להכניס בכל רגע נתון רק עד 50 מתפללים - לאור העובדה שבסביבתו ישנם שני מרחבים מוגנים בלבד, שמסוגלים להכיל עשרות אנשים כל אחד מהם. לכן, בסך הכול יכולים לשהות באתר 100 בני אדם, כולל עובדים. פיקוד העורף הסביר שמנהרות הכותל וחללים תת-קרקעיים אחרים באזור אינם ממוגנים, וכניסה אליהם במהלך מתקפת טילים עלולה לסכן את השוהים בהם. לפי פיקוד העורף, במתווה של 50 מתפללים בכל פעם "ניתן יהיה להכניס מאות מתפללים מדי יום לכותל, ולשמור על חופש הדת והפולחן".
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שמתח ביקורת על המדיניות שהגבילה הפגנות, אמר בדיון היום: "ברור שהכול עניין של איזונים ויש הבדל בין חניון הבימה לרחבת הכותל. אין ספק שחופש הדת והפולחן חשוב. צפיתי בשידור החי של ברכת כהנים והיה מביך לראות את הכותל, ציפור הנפש של העם היהודי, עומד ריק". השופט יחיאל כשר הוסיף כי בהחלטה שאפשרה קיום הפגנות, "זה לא שבית המשפט אמר שהוא מבין טוב יותר מפיקוד העורף - אלא שצריך איזון".
בשלב מסוים התערב השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בדיון, וטען כי הפרקליטות לא מציגה לשופטים את העמדה שלו - שלפיה "זו הייתה טעות לאשר הפגנות, אבל מרגע שהחלטתם כך אני מחויב לצדק ולמנוע אפליה בכותל ובהר הבית. מבחינתי ומבחינת המפכ"ל, יש אפשרות להכניס יותר מתפללים להר הבית ולכותל. חמור מאוד שעמדתי לא הובאה כאן".
מוקדם יותר היום, שר המשפטים יריב לוין ביקש להעלות לדיון בממשלה הצעת החלטה שלפיה גופי הביטחון בלבד יחליטו על הנחיות פיקוד העורף - מה שבפועל יפר את פסיקת בג"ץ שמאפשרת קיום הפגנות.
בדבריו של נתניהו הערב הצטרף ראש הממשלה למתקפה על שופטי בג"ץ מצד הרב הראשי לישראל וחברי כנסת חרדים, בעקבות קבלת ההחלטה בעיצומה של השבת בעניין מספר המפגינים בהפגנות נגד הממשלה. הראשון לציון, הרב דוד יוסף, התבטא בחריפות נגד השופטים בשיעורו השבועי ואמר: "הם מתנהגים בהפקרות ורומסים את מסורת ישראל".
גם הרב הראשי לשעבר, הרב יצחק יוסף, תקף את שופטי בג"ץ, אלא שהוא היה חריף יותר מאחיו: "הם כופרים ורשעים, שהקדוש ברוך הוא ישמיד אותם, יהרוג אותם". הקהל ענה "אמן" לדבריו של חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס. בהמשך הבהיר הרב יצחק יוסף את דבריו: "אמרתי על השופטים שהקב"ה ישמיד אותם, לא התכוונתי להשמיד, אלימות זה חס ושלום, הקב"ה ייתן להם את העונש שלהם". מנגד, ברשות השופטת אמרו כי מדובר בפיקוח נפש וציינו שאף עובד פרט לשופטים לא עבד בשבת.
הרב דוד יוסף אמר: "זה מעשה בלתי חוקי במדינת היהודים. השופטים האלו יושבים בשבת ורומסים את החוק ומחייבים את המדינה להשיב בניגוד לחוק". הראשון לציון הוסיף כי מדובר בגישה חד-צדדית של שופטים שהפכו ל"אויבי היהדות", כלשונו: "אין היום יהודי דתי אחד שנותן אמון בחבורה החצופה הזו של בג"ץ. הם מופקרים ורומסים את התורה הקדושה שלנו. אנחנו נילחם בכל כוחנו על זהותה של המדינה, ובסופו של דבר – היהדות תנצח".
