שיגורי רקטות מדרום לבנון לכיוון צפון ישראל
בעוד שהלחץ האמריקני על ישראל להגיע להפסקת אש גובר, גם אל מול התנגדותו של נתניהו, המציאות בשטח מדברת: הפעולה הצבאית בעזה לקראת מיצוי. מה שהותקף בימים האחרונים אמנם גרם לנזק לחמאס, אבל בסופו של יום מדובר בעוד מאותו הדבר.
נכון לאמש, צה"ל ושב"כ לא מצליחים להגיע לבכירי חמאס – דף, סינוואר ועיסא. תקיפת מרכזי הכובד של הארגון, ה"מטרו", מוצתה. זהו הישג למודיעין, צריך לומר זאת, אבל לא מדובר עדיין במקבילה של הפגיעה בדאחייה בביירות, מרכז העצבים של חיזבאללה.
בסבבי לחימה רגילים, כמו אלו שהתנהלו מאז ההתנתקות, נכון היה להמשיך לפעול בעזה ולהכות בחמאס ובג'יהאד האסלאמי. אולם כעת ישנה התלכדות של כלל הזירות מול ישראל: חיזבאללה שמחמם את הגבול, ההסלמה ביהודה ושומרון והתנעת ההתקוממות של ערביי ישראל. לכן טוב יעשה הדרג המדיני אם יקבל החלטה מושכלת, מהראש ולא מהבטן, ויגבה מחיר מכל אחד מהאויבים בנפרד.
צה"ל המשיך הלילה את גל התקיפות הנרחב נגד ה"מטרו" של חמאס
(צילום: דובר צה"ל)
הזירה המטרידה ביותר היא הצפונית. ירי הרקטות אתמול לקריות, שבוצע על ידי פלג פלסטיני, נעשה באישור חיזבאללה ונסראללה. זהו הירי המשמעותי ביותר לעבר ישראל מאז מלחמת לבנון השנייה. במבצע צוק איתן בוצע ירי דומה, אבל לטווח קצר בגליל. האירוע אתמול מגיע אחרי ירי לגליל בשבוע שעבר שנחת בים, ולאחר מכן רקטות שנורו ונחתו בשטח הלבנוני. בנוסף, אפשר חיזבאללה התפרעויות אלימות על הגדר ליד מטולה, ושלשום חדר כלי טיס בלתי מאויש מסוריה שיורט בעמק המעיינות.
גורמי הערכה אמרו שהם לא מוציאים מכלל אפשרות שאיראן היא שמכווינה ומתזמרת את כל הזירות. חיזבאללה מאשר ומעודד ארגונים פלסטיניים לירות. אזור סדיקין, ממנו נורו הרקטות, הוא מעוז של נסראללה. אף אחד לא מתקרב לשם ברדיוס של חמישה קילומטרים בלי אישור שלו.
מבחינת חמאס, גיוס חיזבאללה הוא הישג נוסף. כאן המקום להזכיר שעד היום, בתרחישים של צה"ל למערכה כוללת, היא מתנהלת מול חיזבאללה. חמאס הוא זה שמצטרף. חיזבאללה מוכן לקחת סיכון גדול בירי ההזדהות, עד כדי פתיחה במערכה, וזה מטריד. יש כאן איתות: אם ישראל תמשיך לפעול בעזה, היא תידרש לחזית שנייה. זו כבר לא הזדהות עם חמאס אלא לקיחת סיכון ממשי להתלקחות.
ולמרות זאת, אסור שנבהיל את עצמנו לדעת בעניין חיזבאללה. נסראללה מורתע ממלחמת לבנון השנייה ומודע ליכולות של צה"ל, ששופרו באופן דרמטי מאז 2006. בעזה מתבצעת פעולה כירורגית מדויקת תחת מגבלות מחמירות של הדין הבינלאומי. מלחמה בצפון תיראה אחרת לגמרי, בהיקף התקיפות ובעוצמתן, עם כמות מטרות אדירה.
ראש הממשלה הגדיר מטרות ללחימה: להכות את חמאס ולהגביר את ההרתעה. זה כמובן נתון לפרשנות, אבל אם אלו המטרות, אז בצה"ל משוכנעים שהשיגו אותן, ולפיכך אפשר לסיים את המבצע. מכאן יש כבר תועלת שולית פוחתת.
בסופו של דבר, כל החלטה של הדרג המדיני תיפול על כתפיו של הרמטכ"ל אביב כוכבי. קשה להסביר לציבור את בדידותו ואת כובד האחריות שהוא נושא. האירועים בצפון ידחפו את ישראל להפסקת אש, וכאן חובה לזכור שעד לסיום מבצע צוק איתן נרשמו שבע הפסקות אש; יש כאלה שספרו שמונה.
צריך להיזהר במרחק הבלימה מנפגעים בגלל תחושה שהלחימה הסתיימה, וגם לזכור שאף גורם ישראלי לא יעדכן על הפסקת אש. זה יקרה בדיווחים בתקשורת הערבית שיבואו, אם יבואו, אחרי כמה שעות של שקט.
