הרצוג, אתמול: "מי שחושב שלא נגיע למלחמת אחים - אין לא מושג"
(צילום: לע"מ)
פסע לפני התהום שלפנינו – משבר חוקתי שבו, פשוטו כמשמעו, "כל דאלים גבר" – הניח אתמול (רביעי) נשיא המדינה יצחק הרצוג על השולחן הלאומי את "מתווה העם". הוא פועל ללא סמכות, אך מתוך גבורה ואחריות הראויות להיכנס לספרי ההיסטוריה. המתווה מציע לערוך שינוי חוקתי בדרך שתממש את הציפיות המרכזיות של המבקשים לערוך רפורמה ביחסים שבין רשויות השלטון תוך שימור מלא, בלתי מתפשר, של האופי הדמוקרטי המהותי של מדינת ישראל, כפי שדורשים מאות אלפי המפגינים.
על פי המתווה, אף צד לא מכניע את הצד שכנגד, וטוב שכך. ניצחון של חצי העם על חציו האחר הוא הפסד של כולנו. לכן, אין לצפות לתרועות שמחה למשמע המתווה מצד קצוות המחנות הפוליטיים. אך כל פטריוט ישראלי, מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, חייב לחבק את המתווה ולקבל אותו כטוב האפשרי בתנאים הנוכחיים. אם השדרה המרכזית של החברה תתייצב מאחוריו והוא יחוקק בכנסת, המדינה תוכל להמשיך בפריחתה ובשגשוגה אל הדור הבא.
המתווה, אם יתקבל, ישמר את ההגנה על זכויות האדם והמיעוטים מאחר שהוא שומר על ה-DNA העצמאי, הלא-פוליטי, של מערכת המשפט ושל הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה. הוא גם מציע לעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון, לחופש ביטוי, דעה, הפגנה ואספה. אלה הישגים עצומים עבור כל מי שמעוניין בישראל דמוקרטית במובן המהותי.
המתווה, אם יתקבל, ישנה את מאזן הסמכויות בין רשויות השלטון. הוא יקטין את האפשרות של פסילת חוקים על ידי בתי המשפט, אבל באותם מקרים שחוק ייפסל בכל זאת, הכנסת לא תוכל להתגבר על בית המשפט. זהו מהלך נכון של יחס מכבד וראוי בין שתי הרשויות.
המתווה, אם יתקבל, יעגן את כללי המשחק באשר לחקיקת חוקי יסוד. לא יתאפשר לרוב קואליציוני רגיל להגן על אינטרסים מזדמנים באמצעות עיגונם בחוקי יסוד ועל ידי כך "חיסונם" מפני ביקורת שיפוטית. חוקי יסוד יתקבלו, כנדרש, רק בדרך של השגת רוב גדול יחסית, ולפיכך ניתן יהיה לקבוע כי בית משפט לא יוכל לפסול אותם. גם כאן מוצע איזון נכון בין שתי הרשויות.
הנקודה המרכזית שסביבה מתנהל הוויכוח הציבורי היא זהות השופטים, וליתר דיוק: זהות אלה שקובעים מי יהיו השופטים, בוועדה לבחירת שופטים. מבקשי הרפורמה מתנגדים למצב הקיים שבמסגרתו שלושת שופטי בית המשפט העליון, החברים בוועדה, מחזיקים בכוח וטו ובכך יכולים לחסום מינוי שהם אינם חפצים בו. והיו דברים מעולם. מנגד, המתנגדים לרפורמה זועקים נגד פוליטיזציה של הוועדה שתוביל לשינוי מעמדו של בית המשפט ולפגיעה ביושרתו.
פרופ' ידידיה שטרןאביה שטרןמתווה העם מציע פתרון ביניים: תוקם ועדה של 11 חברים, וההכרעה בדבר זהות השופטים תתקבל ברוב של לפחות שבעה. בוועדה ימשיכו לכהן שלושה שופטי עליון אך הם לא יחזיקו בכוח וטו שנתון בידם כיום. לצידם יכהנו שישה פוליטיקאים: שלושה שרים, ח"כ מהקואליציה ושני ח"כים מהאופוזיציה. בנוסף, יכהנו בוועדה שני נציגי ציבור שהם משפטנים הכשירים לכהן כשופטים בעליון, שימונו על ידי שר המשפטים ונשיאת העליון. כך, מצד אחד גדל המשקל של הפוליטיקאים בוועדה, ומצד שני גדל גם הכוח המקצועי-משפטי שלה. לשם מינוי שופטים תידרשנה הסכמות בין הקבוצות השונות, מה שיבטיח בחירה מאוזנת ומקצועית.
אם הצדדים יבחנו את מתווה העם ביחס ל"מתווה החלומות" שלהם – הם בוודאי ידחו אותו. תחת זאת עליהם לבחון את המתווה ביחס לחלופות הריאליות. ישראל נמצאת ב"רגע חוקתי", שהוא נבדל מרגעים רגילים בחייה של אומה. ביום-יום, כל מנהיג פוליטי אמור לקדם את תפיסת הטוב ואת האינטרסים של המחנה הפוליטי שבחר בו. לעומת זאת, ברגע חוקתי המנהיגות חייבת להתייצב לתפקידה מתוך ראיית הטוב הכולל. הדרך היחידה לצאת מהתיקו הישראלי שמדרדר אותנו אל תהום מלחמת האחים, היא הסכמה של מנהיגי המחנות הפוליטיים לפעול למען האינטרס המשותף, הכלל-ישראלי, המבוטא במתווה העם. זהו המעשה הפטריוטי ההכרחי נוכח המשבר.
- ידידיה שטרן הוא נשיא המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) ופרופ' למשפטים באוניברסיטת בר אילן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
