2 צפייה בגלריה
ראשי מפלגות של הממשלה החדשה
ראשי מפלגות של הממשלה החדשה
נפתלי בנט ויאיר לפיד, אתמול בתל אביב
(צילום: רענן כהן)
בין אם תשרוד ממשלת בנט-לפיד ובין אם לאו, לא נורא. אנחנו בפתחו של תהליך שהוא גדול מאדם זה או אחר ואפילו מממשלה זו או אחרת. הממשלה הזאת מסמלת במידה רבה את בואו של עידן חדש וחילופי דורות בעמדות המשילות וההנהגה בישראל. מימין, מהמרכז ומשמאל – יאיר לפיד, נפתלי בנט, וגם גדעון סער, מרב מיכאלי וניצן הורוביץ, מייצגים דור שכבר זמן רב דופק על הדלת בעוצמה ומבקש להחליף את דור ההנהגה היוצא.
דור של מנהיגים ראויים, שרובו ככולו כבר לא בחיים, החל מדוד בן גוריון, דרך מנחם בגין ועד ליצחק רבין ושמעון פרס, הנהיג את ישראל עד אמצע שנות ה-90. לדור הזה נתון הקרדיט להקמת המדינה ולשמירה על ביטחונה, אבל הוא מקבל ציון נמוך מאוד ביצירת לכידות פנימית ובהעמדה של מנהיגות המשך ראויה.
המתחים בין דתיים לחילונים, בין מזרחים לאשכנזים, בין ערבים ליהודים ובין המרכז לפריפריה, שבמידה רבה עוצבו כבר בשנותיה הראשונות של המדינה, לא טופלו כראוי על המנהיגים מדור המייסדים. במקרים רבים ההיפך היה הנכון. למשל המתח והפערים בין מזרחים לאשכנזים: דוד בן גוריון ומדיניות כור ההיתוך שלו אחראים במידה רבה לייצור הבעיה, ואילו מנחם בגין ונאומי השיסוי שלו העמיקו אותה.
עקבו אחר הדברים שמשמיע הדור הצעיר של בני עקיבא, מחאות בלפור או אם תרצו וגם אחר הצעירים שהצביעו למנסור עבאס. הדור הזה מפגין חוסר היכולת ליישם השתתפות צודקת, שוויון זכויות וניקיון כפיים
דור המייסדים גם לא השכיל להעמיד מנהיגות שתיקח את החברה הישראלית למחוזות ראויים: בגין עם הבייבי שלו אריאל שרון, משה ארנס עם הבייבי שלו בנימין נתניהו ורבין עם הבן המועדף עליו אהוד ברק. תחת שלטונם של השלושה הללו (נתניהו, ברק ושרון), שכולם רהוטים אך כושלים, הגיעו המתחים הפנימיים לשיא, ובמקביל הפכו היעדר המשילות, מלחמות הירושה והשחיתות לעקרונות מארגנים בחברה הישראלית.
בתקופתם של השלושה, מילה הפכה להיות מטבע עובר לסוחר, רוב העיתונות הפכה לשופר, אמת הייתה לשקר והשקר לאמת. פוליטיקאים, עיתונאים ואנשים מהיישוב מדברים בשפת הכאוס שבתקופת נתניהו ובעידודו התפתחה לממדים שמאיימים על עצם קיומנו. ע"ע מלחמת האזרחים יהודים-ערבים שהתרחשה כאן לנגד עינינו רק לפני כמה שבועות.
אז למה לפיד ובנט ינצחו? למה הממשלה שלהם תשרוד או לפחות תסלול את הדרך לדבר חדש וטוב יותר? כי כך רוצה ההיסטוריה.
להיסטוריה בכלל, ולהיסטוריה החברתית בפרט, יש חוקים משלה. לפי אחד מהם, היכולת לקיים קבוצה חברתית מגובשת, יצירתית ואפקטיבית מחייבת התנסות כאוטית, מאבק ומריבות. ואת ההתנסות הזו סיפקו לנו ראשי הממשלה שרון, ברק, אהוד אולמרט ונתניהו, אנשים חכמים ודורסניים אבל מנהיגים קטנים שתפקידם ההיסטורי היה לייצר את הכאוס הדרוש להבראה, ליצירתית ולאפקטיבית חברתית.
יובהר: ההנהגה הנוכחית, לפיד-בנט, לא מחזיקה בעמדות אידיאולוגיות שונות מאלו של קודמותיה. היא מחזיקה בתפישת מנהיגות שונה. עקבו אחר דבריהם של לפיד ובנט, אחר דברים שמשמיע הדור הצעיר של בני עקיבא, אחר הצעירים (גם המבוגרים) במחאות בלפור או אם תרצו, וגם אחר הצעירים שהצביעו למנסור עבאס. הדור הזה לא מפגין נגד אידיאולוגיה כזו או אחרת, אלא נגד איכות המנהיגות בישראל. הוא מפגין נגד אוזלת ידה של הממשלה ליצור מציאות של השתתפות צודקת, שוויון זכויות וניקיון כפיים.
פרופ' ברוך שמעוניפרופ' ברוך שמעוני
הדור הזה ישב שנים על הספסל, ראה את התנהגותו הנלוזה של סרח העודף של דור המייסדים, זה שהחל את דרכו באמצע שנות ה-90, וחיכה לרגע הנכון. הם הביטו בכאוס ובשחיתות, וברגע שנקרתה ההזדמנות הצליחו – כנראה – לגבש קואליציה, נשבעים בנפשם שלא לחזור למקום ההוא.
לכן, השאלה אם הממשלה הזו תחזיק מעמד היא פחות רלוונטית מהסיפור הגדול שמתרחש לנגד עינינו. דור הולך ודור בא, והדור החדש לא צפוי לתת סיכוי לדמויות תואמות אריה דרעי, אברהם הירשזון, אולמרט ונתניהו להתקרב להנהגה הישראלית.
יש שיאמרו שאני נאיבי. ייתכן. אבל יש לי ילדים ויש לי תלמידים צעירים באוניברסיטה. במו עיניי אני רואה את חוסר הסבלנות של הדור הזה לצביעות, לחוסר אמת ולמניפולציות בין-אישיות. יוצריהם של כאוס חברתי ושחיתות הם בלתי נסבלים בעיניהם של הצעירים הללו.
  • פרופ' ברוך שמעוני, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה אוניברסיטת בר אילן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה: 09:31 , 07.06.21