ישיבת ממשלה ישיבת ממשלה
בנימין נתניהו
(צילום: AFP)
לאחר רצח רבין ערך מכון "גאלופ", שעבד עם הליכוד, שלושה סקרים נפרדים שמהם עלה ששמעון פרס מוביל על בנימין נתניהו בהפרש של 30%. האסטרטג של יו"ר הליכוד, גיל סמסונוב, אמר לימים: "לרבים היה ברור שנתניהו כבר הובס בבחירות, שהקריירה שלו גמורה, שהוא בדרך להיות פרסונה נון גראטה". אבל נתניהו שינה כיוון.
הפוליטיקאי שהוביל מחנה שעבורו "שלום" הייתה מילה גסה, האיש שהופיע בעצרת ליכוד שבה נראה פוטומונטז' של רבין במדי איש ס.ס, זה שנטל חלק בתהלוכת אבל ברעננה שם נשאו המפגינים ארון מתים עם הכיתוב "רבין ממית את הציונות", האיש הזה החליט להפוך לאיש שלום.
יועץ התקשורת של נתניהו באותם ימים, אייל ארד, הסביר כיצד זה בוצע: "פרס יושב לו היטב במגרש השלום. הוא בפנים כבר מזמן ואי אפשר להזיז אותו מפה בכלל. נתניהו היה במגרש אחר, בכלל לא באזור, ואנחנו לאט לאט מכניסים אותו פנימה".
הליכוד אימץ את הסיסמה "נתניהו, עושים שלום בטוח" ובתשדירי הבחירות נראתה יונה חובטת בכנפיה באוויר. אחד מיוצרי התשדיר סיפר לאחר מכן שהיונה הייתה קשורה בחוט וניסתה להימלט. החוט רוטש והאפקט נשאר. נתניהו הודיע במסיבת עיתונאים שהוא מחויב להחלטות ממשלת רבין לגבי הסכם אוסלו ב'. איש השלום של הליכוד גבר בבחירות על איש השלום של מפלגת העבודה.
בין אם נתניהו התכוון לעמוד בהבטחותיו ובין אם לאו, כמה חודשים לאחר שהחל בתפקידו פרצו מהומות עם הפלסטינים. העילה: חציבת דרך יציאה ממנהרת הכותל לוויה דולורוזה, אחד הרחובות המרכזיים ברובע המוסלמי. בקרבות נהרגו 17 חיילי צה"ל וכ-100 פלסטינים. בעקבות הירידה בסקרים בארץ ולחץ הממשל האמריקני בוצע השלב הבא בהסכם אוסלו ב'. הוא כלל את נסיגת צה"ל ממרבית שטחה של העיר חברון ומסירתה לידי הרשות הפלסטינית.
טראמפ: "הסיפוח לא על השולחן"
(צילום: רויטרס )

ב-1998 הסכים נתניהו עם יאסר ערפאת וביל קלינטון על מימוש נסיגה נוספת של צה"ל משטחי יהודה ושומרון במסגרת "מזכר וואי", זאת לאחר שערך סקרים שבהם התברר שרוב הציבור תומך בהסכם. באותה תקופה הייתה נהוגה עדיין שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה, ונתניהו תכנן להמשיך את מיצובו כאיש שלום. לאחר שהימין החל להפגין נגדו הוא ביטל את ההסכם אבל זה היה מאוחר מדי. שני ח"כים ממולדת ושני ח"כים מהליכוד מימשו את איומם והביעו תמיכה בהפלת הממשלה.
לאחר שנתניהו הפסיד לאהוד ברק בבחירות 1999 הוא החליף שוב אסטרטגיה. בביקור ניחומים שערך בהתנחלות עפרה אצל גאולה הרשקוביץ, שבעלה ובנה נהרגו בפיגועים, אמר שבכלל לא התכוון לממש את הסכמי אוסלו: "שאלו אותי לפני הבחירות: 'אתה תקיים?' אמרתי כן, כפוף להדדיות וצמצום הנסיגות. אבל איך אתה מצמצם את הנסיגות? אני אתן פירוש להסכם שיאפשר לי להפסיק את הדהירה לקווי 67".
נתניהו חזר לתפקיד ראש הממשלה ב-2009, בעת שברק אובמה כיהן כנשיא ארה"ב. זה נשא נאום באוניברסיטת קהיר שבו קרא לכינון שלום בין ישראל לפלסטינים באמצעות פתרון שתי המדינות. הפנייה עוררה התלהבות בארץ ונתניהו נענה לאתגר בקולו העמוק והבטוח: "נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית". הסכמה היסטורית ללא ספק, שכרגיל תופיע בקובץ הנאומים הגדולים שלו ולא בקובץ המעשים.
בסוף ינואר 2020 התרחש שוב מהפך בעמדתו של נתניהו, הוא ודונלד טראמפ פרסמו את "עסקת המאה" לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. העיתוי היה חודש לפני הבחירות בישראל כאשר הסקרים בישרו שנתניהו שוב לא יצליח להקים את ממשלת החסינות המשפטית. הדגש היה שישראל תספח שטחים מיהודה ושומרון. "זה יום היסטורי למדינת ישראל ואחד הימים החשובים בחיי. כמו תמיד, איני נותן לשום דבר אחר להפריע לי מלעבוד למענכם – למען ביטחון ישראל, למען עתיד ישראל", אמר.
בסוף השבוע היה לנתניהו נאום היסטורי חשוב נוסף: נורמליזציה עם איחוד נסיכויות המפרץ, תמורת ביטול הסיפוח (לפי גרסת טראמפ) או תמורת הסכמה לשתי מדינות כולל מפות (לפי ג'ארד קושנר). נתניהו נופל באחרונה בסקרים והוא זקוק למהלך דרמטי. "זהו רגע היסטורי של פריצת דרך לשלום במזרח התיכון", אמר.
לא מדובר במצפן אידיאולוגי אלא הישרדותי. מה שקובע את האסטרטגיה של נתניהו זו לא בהכרח תפישת עולם, אלא ניתוח סקרים. דני נווה, שהיה מזכיר ממשלתו הראשונה, סיפר: "אחת לשבוע הייתה מגיעה למשרדי מעטפה ירוקה, שעליה נכתב 'סודי ביותר, למכותב בלבד'. אלה היו הסקרים השוטפים שהועברו לנתניהו, אשר ייחס להם משקל רב. ככל שהחריפו המשברים בחזית המדינית פוליטית הפך הסקר לגורם בעל חשיבות גדולה על שולחנו של נתניהו".
אפשר, לכן, לקבוע כלל אצבע. ככול שמצבו של נתניהו גרוע בסקרים, כך הוא דוגל יותר בשלום עכשיו.
  • ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com