היום אמורים להתחיל להיכנס לחשבונות הבנק של אזרחי ישראל מענקי הקורונה, אלא שלמרות החלטת הקבינט הכלכלי להעניק מענק מוגדל לאוכלוסיות מוחלשות, ההחרגה הזו לא חלה על משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שיקבלו עבורם מענק כאילו היו ילדים בריאים לחלוטין.
ארגוני הנכים פנו במהלך סוף השבוע לשר האוצר ישראל כץ, בבקשה להכליל ילדים עם מוגבלות, מקבלי גמלת ילד נכה, במעגל הזכאים למענק מיוחד כפי שניתן למשל לנכים מעל גיל 18.
במענקים ששולמו בחודש אפריל, ילדים שקיבלו גמלת ילד נכה הוכללו כמקבלי מענק כפול, ולכן הפעם ההחלטה שלא לעשות זאת, תמוהה.
כפי שנודע, בעקבות פרסום האפליה כלפי ילדי נכים ובעלי מוגבלות בסוף השבוע ב-ynet, שוקל שר האוצר לתת את המענק הכפול גם לילד נכה.
שר האוצר מסביר על תוכנית המענקים
(צילום: לע"מ )
"מדובר בחוסר הבנה של מקבלי ההחלטות את השטח", אמרה ד"ר דפנה אזרזר, מנכ"לית עמותת אהב"ה – ארגון הנכים בישראל המיוחד. "משפחות שלהן ילד נכה זכאיות לקצבת נכות שלרוב אינה מספיקה לצרכיה של המשפחה והילד, וכעת נוספו מצבי קיצון שאותם חוו המשפחות בחודשי הסגר. אני קוראת לשר האוצר להוסיף מיד את כל הילדים הנכים במדינה כזכאים למענק כפול".
"פגועים מיחס השלטון"
טלי מאירי, שבנה יונתן (17) מאובחן על הרצף האוטיסטי: "ההוצאות הקבועות שלנו גבוהות מאוד. צריך לקנות לילד קנאביס רפואי שהוא יקר מאוד. תרופות, מטפלים, טיפולים. אלה עלויות שמצטברות לסכומי עתק. זה לא הוגן להשוות אותנו למשפחות רגילות, מפני שהצרכים שלנו הם צרכים מיוחדים, ולא סתם הם נקראים כך.
"מצבנו הכלכלי מורכב בלי קשר לקורונה. אנחנו חיים בצורה מאוד מחושבת. אני לא עובדת, הפסדתי את העסק שהיה לי, הפסדתי כל יכולת להתפרנס ממנו. לבן שלי יש תלות מלאה בי. אמהות לילדים עם צרכים מיוחדים מתקשות ליצור יציבות, אין לנו אפשרות להתחייב למשהו. אנחנו כל כך פגועים מהיחס של השלטון כלפינו".
"סופרת כל שקל"
שרונה רום, אם חד-הורית לשתי בנות שאחת מהן (12) סובלת מעיכוב התפתחותי, הפרעות קשב וריכוז וליקוי שמיעה ודיבור: "גם לפני הקורונה ההכנסות לא תמיד מכסות את ההוצאות ולא פעם נשארנו עם מקרר ריק. גם אני עצמי עם מאה אחוז נכות ולא יכולה לעבוד. אני לא מקבלת מזונות, אנחנו חיות רק על הקצבאות. רק התרופות של שתינו מגיעות ל-2,000 שקל בחודש.
"אני סופרת כל שקל בשביל להאכיל את הילדות שלי ולענות על הצרכים שלהן. הקורונה החמירה את המצב הכלכלי שלנו. הימים שהיינו בבית הובילו אותנו למצב כלכלי קשה עוד יותר. יש לנו הרבה יותר הוצאות מלמשפחה רגילה – טיפולים, תרופות ועזרים. מן ההגינות שהמענק שלנו יהיה בהתאם".
"ההוצאות גדלו, ההכנסות פחתו"
מירנה חיים, אם לשניים, שהגדול שבהם (11 וחצי) עם אוטיזם: "הקורונה פגעה בנו כלכלית. במצב כזה אחד מההורים חייב להיות בבית, אז אני יצאתי לחל"ת – ההוצאות גדלו וההכנסות פחתו. ברגע שיש ילד עם מוגבלות במשפחה ההוצאות יותר גדולות, אבל עדיין משווים אותנו למשפחות רגילות מבחינת מענק.
"צריך לדאוג לאוכלוסיות החלשות. אנחנו לא שווי ערך במדינה, אני רוצה שיתחילו לראות אותנו. לדוגמה, בשבוע שעבר התגלה חולה מאומת בבית הספר של הבן שלי. מצד אחד אני לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד שבועיים, מצד שני אני לא יכולה להרשות לעצמי להביא מטפל הביתה. הבן שלי נתמך בנו לחלוטין, אני במלכוד".
