משרד המודיעין הלאומי האמריקני פרסם בימים האחרונים את הערכת האיומים השנתית שלו. בזמן שהמגעים הדיפלומטיים עם איראן על חידוש הסכם הגרעין מתניעים, וישראל מנסה להשפיע על המהלכים כדי למנוע סכנה של איראן גרעינית, מעניין לקרוא את התמונה שמציירים בארה"ב. היא דומה למדי להערכה של גורמי הביטחון הישראליים.
הטקסט שלפניכם הוא תרגום של שלושת העמודים תחת הכותרת "פעולות התגרות איראניות", מתוך 27 עמודי המסמך הבלתי מסווג כולו. כדאי לשים לב לסדר הופעת האיומים בהערכה השנתית - קודם כל "חתירת סין לכוח עולמי", אחר כך "התגרויות רוסיות" ורק לאחר מכן הפרק על ההתגרויות האיראניות, שלאחריו איומי צפון קוריאה ונושאים נוספים.
4 צפייה בגלריה
עלי חמינאי ג'ו ביידן
עלי חמינאי ג'ו ביידן
מנהיג איראן עלי חמינאי ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן. מאבק שליטה באזור
(צילום: AFP, רויטרס)

להלן הקטע המלא - ההדגשות במקור:
איראן תציב איום מתמשך לאינטרסים של ארה"ב ובעלות בריתה באזור בעודה מנסה לשחוק את ההשפעה האמריקנית ולתמוך באוכלוסיות שיעיות מחוץ למדינה, לבצר את השפעתה ולהקרין עוצמה במדינות השכנות, להדוף לחץ בינלאומי ולצמצם איומים על יציבות המשטר. אף על פי שכלכלתה המידרדרת והמוניטין האזורי הבעייתי מציבים מכשולים בפני מטרותיה, טהרן תנסה להשתמש בשורת כלים – דיפלומטיה, הרחבת תוכנית הגרעין, עסקאות צבאיות, ותקיפות באמצעות שליחים ושותפים – כדי לקדם את המטרות. אנו צופים שאיראן תיקח סיכונים שיוכלו להחריף את המתיחות ולאיים על אינטרסים של ארה"ב ובעלות ברית בשנה הקרובה.
  • איראן רואה עצמה לכודה במאבק עם ארה"ב ובעלות בריתה באזור, שנתפסים כממוקדים בקיצוץ ההשפעה הגיאופוליטית של איראן, ובניסיון להוביל לשינוי משטר.
  • הפעולות של טהרן ישפיעו על תפיסת העוינות מצד ארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ; יכולתה להקרין כוח באמצעות נשק קונבנציונלי וכוחות פרוקסי; ושאיפה למצות ויתורים דיפלומטיים וכלכליים מהקהילה הבינלאומית.
  • בהתייחס במיוחד לאינטרסים של ארה"ב, רצונה של איראן להוציא לפועל מתקפות כנראה תישען על תפיסת רצון ארה"ב להגיב, על האפשרות לתקוף בלי לעורר עימות ישיר, ועל סיכויי סיכון הפוטנציאל להקלה בסנקציות האמריקניות.
  • מנהיגי המשטר כנראה יסתייגו ממעורבות דיפלומטית בשיחות עם ארה"ב בטווח הקרוב בלי שיירשמו הקלות הומניטריות או הקלות בסנקציות, או אם ארה"ב תחזור להסכם הגרעין (JCPOA - תוכנית הפעולה הכוללת המשותפת). איראן נותרה מחויבת להדוף לחץ אמריקני, אף שטהרן גם נזהרת מכניסה למעורבות בעימות כולל.
4 צפייה בגלריה
פרויקט 40 שנה איראן ניסוי טיל
פרויקט 40 שנה איראן ניסוי טיל
ניסוי בטיל בליסטי באיראן. פעולות קונבנציונליות ובלתי-קונבנציונליות
(צילום: AP)

מעורבות אזורית ופעולות מערערות יציבות

איראן תישאר שחקן בעייתי בעיראק, שתהיה שדה הקרב העיקרי להשפעה האיראנית השנה ובשנים הקרובות, ותמיכה איראנית במיליציות שיעיות תמשיך להוות את הסיכון העיקרי לכוחות האמריקניים בעיראק.
  • העלייה בירי הבלתי ישיר ובמתקפות אחרות על מתקנים אמריקניים או שיירות הקשורות לארה"ב בעיראק ב-2020, משויכת בעיקר למיליציות עיראקיות שיעיות הנתמכות על-ידי איראן.
  • איראן תסתמך על בעלי בריתה במיליציות השיעיות ובמפלגות הפוליטיות המשויכות להן כדי לפעול לטובת מטרותיה של איראן לערעור הנוכחות האמריקנית, ושימור השפעה בעניינים מדיניים וביטחוניים בעיראק.
  • למרות היותה של טהרן שחקן חיצוני בעל השפעה, פוליטיקאים עיראקיים, בהם ראש הממשלה מוסטפה אל-כזמי, ינסו לאזן את היחסים של בגדד על איראן ועם ארה"ב, כמאמץ להימנע מהפיכת עיראק לזירת עימות בין שתי המדינות.
איראן נחושה לשמור על השפעה בסוריה.
  • איראן שואפת לנוכחות צבאית קבועה ולעסקאות כלכליות בסוריה, בזמן שהעימות שם דועך. טהרן רוצה כמעט בוודאות להשתמש בכך כדי לבנות את השפעתה האזורית, לתמוך בחיזבאללה ולאיים על ישראל.
4 צפייה בגלריה
תגבור כוחות צה"ל בגבול סוריה בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני
תגבור כוחות צה"ל בגבול סוריה בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני
תגבור כוחות צה"ל בגבול סוריה אחרי חיסול קאסם סולימאני
(צילום: AFP)
איראן תישאר כוח מערער יציבות בתימן, כאשר תמיכת טהרן בחות'ים – כולל אספקת טילים בליסטיים וטילי שיוט, לצד מערכות בלתי מאוישות – מהווה סכנה לשותפיה של ארה"ב ולאינטרסים שלה, במיוחד באמצעות מתקפות על סעודיה.
טהרן נותרה איום על ישראל, הן ישירות באמצעות יכולות הטילים שלה, ובאופן בלתי ישיר באמצעות תמיכתה בחיזבאללה ובארגוני טרור אחרים.
איראן תגביל את ההימור שלה באפגניסטן, ופעולותיה עלולות לגרום לחוסר יציבות. איראן תומכת פומבית בשיחות השלום האפגניות, אך מודאגת מנוכחות ארוכת-טווח של ארה"ב באפגניסטן. כתוצאה מכך, איראן בונה קשרים הן עם הממשלה בקאבול והן עם הטליבאן, כך שתוכל להרוויח מכל תוצאה פוליטית.

יכולות צבאיות

יכולותיה הצבאיות המגוונת של איראן וגישתה ההיברידית ללחימה – עם יכולות קונבנציונלית ובלתי-קונבנציונליות – ימשיכו להוות איום לאינטרסים של ארה"ב ובעלות בריתה באזור בעתיד הנראה לעין.
  • איראן הדגימה את האסטרטגיה הצבאית הקונבנציונלית שלה, שמבוססת בעיקר על הרתעה ויכולת להגיב לתוקף, עם שיגור מטח טילים בליסטיים על בסיס ובו כוחות אמריקניים בעיראק, כמענה לחיסולו של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בינואר 2020. לאיראן יש את כוח הטילים הבליסטיים הגדול באזור, ולמרות האתגרים הכלכליים של טהרן, היא תשאף לשפר את אמצעי הלחימה הקונבנציונליים שלה ולרכוש חדשים.
  • הלוחמה הבלתי קונבנציונלית של איראן ורשת השותפים והשליחים הצבאיים מאפשרות לטהרן לקדם את האינטרסים שלה באזור, לשמור על עומק אסטרטגי ולספק אפשרויות מענה א-סימטריות.
  • כוח קודס של משמרות המהפכה והשליחים שלו יישארו רכיב מרכזי בכוחה הצבאי של איראן.

מתקפות על אינטרסים אמריקניים ובמולדת

אנו מעריכים שאיראן עדיין מעוניינת לפתח רשתות בתוך ארה"ב – מטרה שהציבה לנגד עיניה כבר יותר מעשור – אך הסכנה הגדולה לאמריקנים נמצאת מחוץ למולדת, במיוחד במזרח התיכון ובדרום אסיה.
  • איראן איימה לנקום בגורמים אמריקניים על חיסול סולימאני בינואר 2020 וניסתה בעבר להוציא לפועל מבצעים קטלניים בארה"ב.
  • במהלך השנים האחרונות, רשויות האכיפה בארה"ב עצרו כמה חשודים עם קשרים לאיראן כסוכני השפעה או כמי שניסו לאסוף מידע על גולים איראניים בארה"ב, וכוחות הביטחון האיראניים קושרו לניסיונות התנקשות וחטיפה באירופה, במזרח התיכון ובדרום אסיה.
  • באופן מיידי, איראן כנראה מסוגלת לפגוע באינטרסים אמריקניים במזרח התיכון ובדרום אסיה מכיוון שיש לה נכסים ושליחים באזור, עם גישה לנשק וחומרי נפץ.

פריצה גרעינית

אנו ממשיכים להעריך שאיראן אינה מבצעת כעת פעילויות מפתח בתחום פיתוח נשק גרעיני אשר לפי שיפוטנו יהיו נחוצות לייצור מתקן נפץ גרעיני. עם זאת, בעקבות יציאת ארה"ב מהסכם ה-JCPOA במאי 2018, בעלי תפקידים באיראן זנחו כמה מהמחויבויות וחזרו לפעילויות גרעיניות שחורגות ממגבלות ה-JCPOA. אם טהרן לא תקבל הקלה בסנקציות, בעלי תפקיד באיראן כנראה ישקלו אפשרויות החל מהעשרת אורניום עד לרמה של 60 אחוזים (הערה: על כך בדיוק הוכרז מעט אחרי פרסום הדו"ח – רב"י) ועד לתכנון ובנייה של כור מים כבדים חדש שיספק 40 מגהוואט.
  • איראן באופן קבוע מציגה את חידוש פעילותה הגרעינית כתגובה הפיכה לנסיגת ארה"ב מה-JCPOA ומעבירה מסר שלפיו תחזור לציות מלא אם ארה"ב תעמוד גם היא במחויבויותיה ל-JCPOA.
מאז יוני 2019, איראן הגדילה את מאגר האורניום והעלתה את רמות ההעשרה מעבר לגבולות ה-JCPOA. מאז ספטמבר 2019, איראן התעלמה מהגבלות על מחקר ופיתוח של צנטריפוגות מתקדמות והחלה מחדש בפעילות העשרת אורניום במתקן הקבור היטב מתחת לקרקע בפורדו. בינואר איראן החלה להעשיר אורניום עד לרמה של 20 אחוזים והחלה במחקר ופיתוח תוך כוונה מוצהרת לייצר אורניום מתכתי לדלק לכור מחקר, ובפברואר היא ייצרה כמה גרמים של אורניום מתכתי טבעי בניסוי במעבדה.
4 צפייה בגלריה
מתקן גרעיני פורדו
מתקן גרעיני פורדו
המתקן הגרעיני בפורדו. מבוצר היטב מתחת לקרקע
(צילום: AFP)

סייבר, מודיעין, השפעה והתערבות בבחירות

המומחיות האיראנית ונכונותה להוציא לפועל מבצעי סייבר אגרסיביים הופכים אותה לאיום על הביטחון של הרשתות של ארה"ב ובעלות בריתה. לאיראן יש יכולת לתקיפה של תשתיות קריטיות, לצד אפשרות לפעילות השפעה וריגול.
  • איראן אחראית לשורת מתקפות סייבר נגד מתקני מים בישראל בין אפריל ליולי 2020 שגרמו לנזק קצר-טווח לא ידוע, לפי דיווחים בתקשורת.
איראן מגדילה את פעילותה במרחב הסייבר למבצעי השפעה – כולל מבצעי השפעה אגרסיביים במהלך הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2020 – ואנו צופים שטהרן תתמקד בהשפעה מקוונת חשאית, כמו למשל הפצת דיסאינפורמציה על איומים מזויפים, העמדה בסיכון של תשתיות בחירות וכן הפצה של תוכן אנטי-אמריקני.
  • איראן ניסתה להשפיע על הדינמיקה סביב הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2020 באמצעות שליחת מסרים מאיימים לבוחרים, ושחקני סייבר איראניים הפיצו בדצמבר 2020 מידע על בעלי תפקיד בבחירות כדי לנסות לערער את האמון בבחירות בארה"ב.