איימן עודהאיימן עודה
ח"כ איימן עודה
(צילום: AFP)
לפני שבועיים, באופן חסר תקדים, הכריזה חברת "טחינת אל ארז" של ג'וליה זהר על כוונתה להשקיע חלק מרווחיה בהקמת קו חם ללהט"בים בערבית, בשיתוף האגודה למען הלהט"ב בישראל. ההוכחה הטובה ביותר לצורך במערך מאורגן שכזה הגיעה מיד בדמות התקוממות של גורמים בחברה הערבית: בעלי חנויות רבים בנצרת ומחוצה לה החליטו להסיר את המוצר בשל תמיכת החברה במה שהם הגדירו "סוטים".
סערת הטחינה לא פסחה מעל ראשיהם של נבחרי הציבור הערבי מהרשימה המשותפת, וכל אחד מהם הגיב לפי דרכו. ח"כ עאידה תומא סלימאן, למשל, צייצה: "שוחחתי עם ג'וליה ואמרתי לה שהמהלך האמיץ שלה הוא אמירה ברורה: זכויות להט"ב הן זכויות אדם".
מנגד, וחרף המתקפה הלהט"בפובית הערבית, בחר יו"ר המשותפת ח"כ איימן עודה לתקוף את החרם באמצעות נימוק שכלל לא קשור למאבק. וכך הוא כתב בפייסבוק: "כמה זה צבוע להחרים את טחינה אל ארז ולחזק מנגד חברות ישראליות שתומכות בצבא ובהתנחלויות? כמה נאיבים צריכים להיות כדי לא לראות את מעורבותם של המתחרים של אל ארז בקמפיין הזה?".


תגובתו של עודה עוררה את חמתם של רבים בקהילה הלהט"בית הערבית ומחוצה לה, שתהו מדוע שוב הוא בוחר להתעלם מהצורך בשיח להט"בי ערבי ובוחר להתמקד דווקא בטפל. הגיע הזמן לומר בריש גלי שאנו, בני ובנות הקהילה הלהט"בית הערבית, דורשים מאיימן עודה לבחור באיזה צד הוא: עם אלה שמנסים להשתיק אותנו ולהחזיר אותנו לארון? או בצד של אלה שרוצים לקחת את החברה קדימה?
טורים נוספים בנושא החברה הערבית:
למרבה הצער, זו לא הפעם הראשונה שעודה מגמגם ונלחץ כשמדברים איתו על להט"ב. בכל פעם שהוא נשאל בתקשורת על עמדתו בנושא הוא בוחר להתחמק או להסתפק באמירות מעורפלות ומאוסות על "דמוקרטיה ושוויון לכולם".
לא מזמן, כשהשתתף בתוכנית "מונית הכסף", הוא נשאל על ידי עידו רוזנבלום אם הוא יודע את שמו של בן זוגו של ח"כ מיש עתיד. עודה נלחץ כאילו קיבל התקף הומופוביה סמויה, ניגב את הזיעה ונתן לדובר שלו לעשות את העבודה. היה לו ממש קשה להגיד את שמו של בן זוגו של עמית שלו.

מוחמד זועבימוחמד זועבי
מוחמד זועבי
(עצמי)
כלהט"ב ערבי שיצא מהארון בגיל 16 אני חייב לשאול: למה? למה אתה נע בתחושת אי נוחות כשאתה מדבר עלינו? האם זה באמת כל כך קשה למי שמציע את עצמו כאלטרנטיבה לדמוקרטיה ושוויון להגיד שאין דמוקרטיה ושוויון בלי שוויון לקהילה?

ההחלטה של חברת טחינת אל ארז לתמוך בלהט"ב בגלוי מגיעה בצל שיח מרענן שפוקד את החברה הערבית בישראל בנוגע לזכויות ונראות של הקהילה. לפני חודש וקצת טבע למוות האמן איימן ספייה, אישיות מוכרת ומוערכת בארץ ובחו"ל. מותו עורר דיון ער על אודות יחסו של הממסד הדתי בחברה הערבית - הן המוסלמי והן הנוצרי – ללהט"בים.
לקראת ההלוויה שלו דווח שמשפחתו החליטה לקיים טקס חילוני לחלוטין בשל סירובם של אנשי דת מוסלמים להתפלל עליו, וכך היה. ההלוויה של איימן הייתה ברובה חילונית, מעורבת, ועם נוכחות להט"בית ערבית מוגברת, דבר שקומם את אנשי הדת והמשיך את השיח המרתק בנושא.
האומץ של ג'וליה זהר לנקוט עמדה ברורה ומוסרית ולתמוך בקהילה הלהט"בית הוא צעד מבורך בדרך להתחלתה של מהפכה גאה ערבית, והגיע הזמן שהמנהיגות שלנו, זו שמתהדרת בכך שהיא מייצגת את רוב החברה הערבית בישראל, תפנים שלא מדובר רק בבייס מדומיין של רגרסיבים שמעוניינים להשאיר אותנו בימי הביניים, אלא גם ליברלים ולהט"בים ערבים רבים שמאסו בשיח ההטרו-נורמטיבי והמדיר ששלט בחברה הערבית ומגובה על ידי איימן עודה.
לא משנה איך נהפוך את זה: השתיקה שלו היא לא פחות מהסכמה למעשה הלהט"בופובי הבא נגד חברי וחברות הקהילה בחברה הערבית.
  • מוחמד זועבי הוא פעיל להטב"י
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com