חמישה ימים אחרי טיסת האימים מדובאי לישראל, הנוסעים שניצלו מהאירוע מנסים לחזור לשגרה, אך רבים מהם עדיין מתמודדים עם הטראומה הקשה. חלקם מספרים על חרדה, קשיי שינה וחוסר יכולת לתפקד, ובמקביל טוענים כי מאז שנחתו לא קיבלו מענה מספק או סיוע נפשי מהמדינה. כעת הם מבקשים שהרשויות יתעוררו ויספקו להם את העזרה שלה הם זקוקים.
תיעוד מרגעי האימה בטיסת פליי דובאי
(צילום: עמית ברשדסקי)
גלריה
"אנחנו לבד במערכה". נוסעי פליי דובאי בשדה התעופה בסעודיה
(צילום: AFP PHOTO / Courtesy Of An Anonymous Source)
עם נחיתתם של הנוסעים, המתינו בנתב"ג צוותים של מרכז החוסן הארצי, לצד אמבולנסים של מד"א, שנערכו לפינוי רפואי לבתי החולים במידת הצורך. גורם במשרד הבריאות הסביר בשיחה עם ynet, כי באותו שלב לא היו נוסעים שנזקקו להתערבות נפשית, אך כמה מהם ביקשו להתייעץ על נושאים שונים. לדבריו, הצוותים הונחו להעביר לנוסעים את פרטי מרכז החוסן הארצי ומוקדי החירום והתמיכה הרגשית של קופות החולים, שאליהם יוכלו לפנות בהמשך.
"אני כמעט לא ישנה וכמעט לא אוכלת", אמרה דניאלה אלמליח, אחת הנוסעות שחזרה מטיסת עסקים בבנגקוק. "אני מרגישה שאני חיה את הטיסה מחדש כל הזמן. יש לי הרבה חרדה פנימית וכל דבר מקפיץ אותי. אני מאוד רגישה ולכל מקום שאני מגיעה אני בוכה ואז נרגעת. חזרתי לעבודה כי אני עצמאית ואין לי ברירה אחרת. אנחנו נאלצים לעבוד ולתפקד כרגיל למרות שהנפש שלי ממש לא כרגיל. אני לא מתפקדת ואמא שלי פה עם הילדים רוב הזמן".
לדבריה, היא מרגישה בחוסר ודאות מוחלט מאז שנחתו בארץ. "חוץ מהרעש והצילומים שהיו באותו יום שנחתנו בשדה, אף אחד לא פנה אלינו. מאז אנחנו בחיפושים אחר גורם שיגיע אלינו וידבר איתנו ויעדכן מה קורה. יצאו כותרות של פיצויים אבל לא אמרו לנו כלום ואף אחד מהמדינה לא פנה אלינו. אתמול קיבלנו קישור בקבוצה של עמותת נט"ל. השארתי בקישור פרטים כדי שיחזרו אליי. מישהו צריך להתעורר כדי שנקבל את העזרה שאנחנו זקוקים לה".
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
במשרד הבריאות ממשיכים לעקוב אחר האירוע, ושוקלים צעדים אקטיביים נוספים כדי לסייע לנוסעים. כמו כן, המשרד נמצא בקשר רציף בנושא עם משרד החינוך ועם הביטוח הלאומי. עם זאת, בקרב גורמי המקצוע קיימת התלבטות קלינית בשאלה אם יש מקום לפנייה יזומה וישירה לאותם נוסעים.
"כרגע אנחנו לבד במערכה"
החשש הוא כי פנייה כזו עלולה דווקא להביא לפתולוגיזציה של תגובות טבעיות לאירוע. כלומר, עצם הפנייה היזומה עלולה לשדר לנוסעים כי הקושי שהם חווים מעיד בהכרח על בעיה הדורשת טיפול נפשי, אף שבימים הראשונים לאחר אירוע טראומתי, ישנן תגובות רבות שהן טבעיות, כך למשל - קשיי שינה, מתח וקושי לחזור לתפקוד.
"טראומה היא חוויה אנושית קיימת. ישנם מקרים קיצוניים יותר, כמו ניסיון חטיפת המטוס, ומקרים קיצוניים פחות, אבל הטראומה כשלעצמה אינה אירוע פתולוגי, ואין כאן אירוע שאמור לייצר טראומה נרחבת", הסביר הגורם במשרד הבריאות. "אין ספק שאותם אנשים שהיו על המטוס צפויים לחוות בימים שלאחר האירוע, ובימים הקרובים, קושי בהתמודדות, אבל המטרה בסופו של דבר היא לאפשר להם להישען על כוחות החוסן הפנימיים שלהם, ולהיות מסוגלים להתמודד עם הסיטואציה. אנחנו מעודדים אנשים לחזור לתפקוד באופן מדורג, ולהיעזר בסביבה התומכת".
גם אורן פשרני חזר מתאילנד דרך דובאי ונקלע לטיסת האימים. "כרגע לפחות אנחנו לבד במערכה. אני מרגיש שאנחנו עוברים איזושהי טרגדיה נוספת מלבד הטרגדיה שכמעט סיימנו אותה במחיר של החיים שלנו", אמר. "אנחנו נאלצים לדאוג כל אחד לעצמו. היה מצופה שהמדינה תדאג לנו, כי אנחנו היינו המטרה לפיגוע לאומני שכוון נגד מדינת ישראל. מצופה ממדינה שתגן על אזרחיה גם כשהם כמעט נפגעים - ושלא נהיה בתחושה שהמדינה העדיפה שכמעט שנתרסק".
את דרכו לישראל עשה פשרני לבד, כשהוא יושב בשורה הראשונה סמוך לתא הטייס. "שמעתי את הצעקות וברגע שהמטוס התחיל לצלול, הבנתי שזו בעיה ולא מדובר בכיס אוויר. אז התחילה כל הריצה של האנשים וכל שנותר לי זה להחזיק את החגורה והתפללתי שמישהו יציל את המטוס. פחדתי ממש ברמה שראיתי את המוות. ההבדל בין ההתרסקות הייתה חצי דקה עד דקה".
פשרני, כמו אלמליח, אמר כי פנה מיוזמתו לגורמים כי "הרגשתי מצוקה וזה רק הולך ומתעצם. אתה מתרחק מהאירוע וקולט את גודל האסון שהיה יכול להיות פה. אני מנסה איכשהו לסייע לעצמי כדי שהבעיה לא תגדל. אני מצליח לעבוד חלקית וזה רודף אותי. לא מצליח לישון בכלל. אדם שעומד על סף מוות ורואה את המוות בעיניים, ולא כקלישאה, אי אפשר לתפקד. אנחנו חמישה ימים מאז אותו אירוע ושום זכויות לא ברורות לנו והמדינה לא השכילה להכיר בזה כאירוע טרור".
משרד התחבורה: נוסעים שנגרם להם נזק בעקבות האירוע יכולים לפנות לחברת פליי דובאי בדרישה לפיצוי
הגורם במשרד הבריאות טען כי דרך הטיפול השתנתה, וכעת המטרה היא לאפשר לנפגעים מאירועי טראומה את היכולות להחלים מהם. "בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' היינו מביאים את כל הבגדים והאוכל למלונות, אבל בסבבים עם איראן פעלנו אחרת כדי שהמפונים ששהו במלונות יקחו פיקוד על חייהם, שכן העשייה היא חלק בלתי נפרד מההחלמה. המסוגלות של אדם לדאוג לעצמו ולמשפחתו, והיכולת שלו להשתמש במשאבי הקהילה ובמשאבים שסביבו, הם חלק מהיכולת שלו להתמודד עם האירוע".
לדברי הגורם, הגישה אינה לייצר מענה חדש לכל אירוע, בייחוד לאחר שלוש שנות מלחמה, אלא להסתמך על המערכות הקיימות. "לקופות יש מוקדים שיכולים לסייע וניתן לפנות גם לרופא המשפחה שיודע להכווין בהתאם לצורך. יש בקופות גם שירותים המאפשרים לקבל שלוש שיחות תמיכה, כמעט ללא זמן המתנה. מעבר לכך, כשמעדכנים את הקופה שמדובר במצב אקוטי בעקבות מעורבות באירוע מסוים, הם יודעים גם לקדם תורים בהתאם לשיקול הדעת הקליני".
"תפנו לפליי דובאי"
במשרד הרווחה פנו מיוזמתם כבר ביום רביעי לרשות שדות התעופה, על מנת לקבל את רשימת הנוסעים ולהציע להם תמיכה. זאת, על אף שבאופן רשמי האחריות לטיפול הראשוני בנפגעי חרדה מוטלת על משרד הבריאות והביטוח הלאומי, מתוקף "נוהל חרדה" - המיועד להעניק סיוע מיידי לכל מי שנפגע או חווה תסמיני חרדה בעקבות אירוע ביטחוני או פעולת איבה.
משרד התחבורה: "האחריות לנזק היא על חברת התעופה". מטוס פליי דובאי
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
ייחודו של הנוהל בכך שהוא מאפשר לקבל סדרת טיפולים ראשונית ללא צורך בוועדות רפואיות והוכחת נזק נפשי, למשל במסגרת מרכזי החוסן וגם בדרכים אחרות. הנוהל הופעל פעמים רבות לאחרונה, למשל לאחר נפילות הטילים מאיראן במבצעים האחרונים. במשרד הרווחה אמרו כי חרף כך, ביקשו ליצור קשר עם הנוסעים על מנת להציע ליווי ומיצוי זכויות באמצעות העובדות הסוציאליות ברשויות המקומיות ומחוזות המשרד.
אך במשרד הרווחה טענו כי משדות התעופה נמסר שזה מידע פרטי שאסור להעביר ללא ייעוץ משפטי. ברשות שדות התעופה הפנו לקבלת המידע מחברת התעופה - שלא השיבה לפנייה. מהביטוח הלאומי נמסר שהפעלת נוהל החרדה תלויה באישור משרד הביטחון - שתפקידו לקבוע האם אירוע נכנס להגדרת אירוע איבה או אירוע ביטחוני. לדבריהם, עד כה לא התקבל אישור מטעמם.
במשרד התחבורה הגיבו למצוקת הנוסעים, וטענו כי האחריות היא של חברת התעופה פליי דובאי: "אמנת מונטריאול מסדירה את אחריות חברות התעופה לנזקים שנגרמו לנוסעים במהלך טיסה, בכפוף לתנאים הקבועים בה. נוסעים שנגרם להם נזק בעקבות האירוע יכולים לפנות לחברת פליי דובאי בדרישה לפיצוי, ובמידת הצורך לפעול בערוצים המשפטיים. הזכאות לפיצוי, לרבות בגין נזק נפשי והשלכותיו הבריאותיות, נבחנת בהתאם לנסיבות המקרה, לנזק המוכח ולדין החל. מדובר במסלול מול חברת התעופה.
"משרד התחבורה מבין את המצוקה שחוו נוסעי הטיסה. עם התרחשות האירוע, הנחתה השרה רגב להיערך לקליטתם בנתב"ג ולהעמיד לרשותם צוותי רפואה ועובדים סוציאליים. המשרד זמין לסייע לנוסעים בפניותיהם ובהכוונתם לגורמים המקצועיים הרלוונטיים, בהתאם לצורכיהם ובמסגרת סמכויותיו", לשון ההודעה.
