בג"ץ ידון היום (חמישי) בהרכב מורחב של 11 שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, בעתירות שהוגשו נגד חוקיות המינוי של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלה. הדיון יועבר בשידור ישיר, וסביר להניח שההחלטה לא תתקבל במהלכו. בעמדה שהציגה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבג"ץ, היא קבעה כי הרשעתו האחרונה של דרעי לא מהווה "מעידה חד פעמית" ושהוא לא הביע חרטה על מעשיו - דבר שמשקף תמונה של של אי-ציות לחוקי המדינה, שמלמדת על "דפוס חוזר ונשנה של פגיעה בשלטון החוק".
כמה עתירות הוגשו לאחר אישורו של "חוק דרעי", שכולל תיקון לחוק יסוד הממשלה כך שלא יהיה ניתן להטיל קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על תנאי, מה שיאפשר לדרעי, שהורשע בתחילת השנה בעבירות מס ונגזר עליו מאסר על תנאי, לכהן כשר הבריאות והפנים עם רוטציה עתידית בעוד שנתיים בתפקיד שר האוצר.
לפני כשנה הורשע דרעי בפעם השלישית בחייו לאחר שהגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות בגין עבירות מס. סוגיית הקלון בהרשעה לא הוכרעה, משום שבמסגרת ההסדר הוסכם כי דרעי יתפטר מהכנסת, יודה ויורשע, וכי הצדדים יעתרו במשותף לכך שייגזר עליו עונש מאסר על תנאי וקנס כספי. על פי הדין ביחס למי שאינו נבחר ציבור - היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט החליט שלא לטעון בעניין סוגיית הקלון בפני בית המשפט.
דרעי: "מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה"
(צילום: ערוץ כנסת)
דרעי אמנם התפטר מהכנסת, אך התמודד מחדש בהנהגת ש"ס בבחירות האחרונות. לפי החוק ששונה דרעי צריך לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט העליון יצחק עמית, ולבקש לקבוע שאין במעשיו קלון. אלא שעל מנת למנוע מצב שבו יוחלט שדרעי לא יוכל לכהן כשר על ידי יו"ר הוועדה, חוקקה הקואליציה במהירות את "חוק דרעי" ששינה את חוק היסוד כך שיתאפשר לו לכהן כשר בגלל שנידון רק למאסר על תנאי.
העותרים נגד דרעי, שכוללים בין היתר את התנועה לאיכות השלטון ואת חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", עתרו באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר נגד המינוי. הם ביקשו מבית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן בעניינו בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר הסדר הטיעון שנחתם עימו לפני כשנה, וטענו כי הוא הוליך שולל את בית המשפט. בעתירה נכתב כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "בחר שלא לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית", אלא לתת לקואליציה המתגבשת להוביל שינויי חקיקה רטרואקטיביים בחוק יסוד הממשלה.
עו"ד הולץ לכנר דרשה בין היתר ש"בית המשפט יצהיר שהחוק לא חל על דרעי, לנוכח השימוש לרעה בסמכות המכוננת הגלום בהחלה מיידית של התיקון לחוק". עוד נטען כי נפלו פגמים מהותיים בחקיקה וכי המינוי שלו לשר נגוע בחוסר סבירות קיצוני.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה שלשום שלא תגן על החוק בבג"ץ ובאופן חריג התירה לנתניהו ייצוג פרטי. אתמול הגישה את עמדתה לקראת הדיון, והודיעה: "לעמדת היועצת ולפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינויו של דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות". תגובתה לבג"ץ בעניין מונה 77 עמודים.
בתשובתה הוסיפה כי יש לדחות את העתירות בעניין התיקון לחוק יסוד הממשלה שאישרה הממשלה כדי לאפשר את מינוי דרעי, "שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד". עם זאת, היא ציינה: "התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות".
"הסמכות המכוננת של הכנסת לא נועדה להסדרת עניינו הפרטני של חבר כנסת מסוים, בפרט בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר המידות, תוך שינוי המגבלות החוקתיות שנבעו מהרשעתו בפלילים עבור הקמת הממשל", כתבה בהרב-מיארה. "עיון בפרוטוקולי דיוני החקיקה מעלה בבירור כי ביסוד התיקון עומד מניע פרסונלי מובהק של הסדרת מינויו של דרעי לשר בממשלה החדשה, וזאת - יש להניח - מתוך חשש כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יקבע שהוא אינו כשיר לכהן כשר, על רקע הרשעתו בפלילים מלפני כשנה.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי דרעי לשר
"מדובר אפוא בתיקון שביסודו טעמים פוליטיים-קואליציוניים ופרסונליים מובהקים. אולם בהתאם להלכה הפסוקה, מניעים אלה כשלעצמם אינם מבססים עילה לביקורת שיפוטית חוקתית עצמאית על חוקי יסוד. היבט זה של התיקון לחוק יסוד אכן מעורר קושי רב, אך הוא אינו עומד ברף של אותם מקרי קצה כמעוררים את אותו ניגוד עניינים מוסדי אשר יכול להצדיק הפעלת ביקורת שיפוטית חריגה על חוקי יסוד. בשים לב לאמות המידה המחמירות שנקבעו בפסיקה בדבר התערבות בית המשפט הנכבד בהליכי חקיקה, לא קמה עילה להתערבותו הנכבד בהליך החקיקה".
העבר של דרעי
בהרב-מיארה פירטה על עברו הפלילי של דרעי בתגובה, וגם על הסתבכויות קודמות שלו בפרשות עבר. "בשנת 1999 הורשע השר דרעי בעבירה של לקיחת שוחד, בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים וכן בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. פרשה זו כונתה 'התיק האישי'. בעקבות הרשעתו נגזרו על השר דרעי מאסר בפועל וקנס, וכן נקבע כי בעבירת השוחד שבה הורשע דבק קלון. דרעי ערער על הכרעת הדין וגזר הדין, וערעורו התקבל באופן חלקי. העונש שהוטל עליו הופחת והועמד על שלוש שנות מאסר.
"בשנת 2003 הורשע דרעי בפרשה אשר כונתה 'התיק הציבורי', בעבירה של הפרת אמונים, בשל מעשים שביצע בשנת 1989 בהיותו שר הפנים. בתיק זה נגזרו על מר דרעי שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך עשרת אלפים שקלים".
היועמ"שית אף ציינה את מעורבותו ב"פרשת בר און-חברון" ב-1997, אז הועלו חשדות נגד בכירים בישראל, ובהם נתניהו ודרעי, כי היו מעורבים בקנוניה למינוי יועץ משפטי לממשלה. לדברי בהרב-מיארה, ב-2001 הורה היועמ"ש על סגירת התיק לנוכח הרשעתו של השר דרעי בתיק האישי והתקדמות ההליכים שנוהלו נגדו בתיק הציבורי. עם זאת, צוין כי היועמ"ש ופרקליטת המדינה ראו בחומרה חשד לעסקה פוליטית למינוי יועמ"ש שיהיה להנחת דעתו של נאשם בפלילים.
"מינוי השר לא סביר"
היועמ"שית התייחסה בעמדתה למשמעות ההרשעה האחרונה של דרעי בעבירות מס בפברואר האחרון. "הרשעה זו מביאה לכך שהקביעה בפסקי הדין מהשנים 2015 ו-2016, לפיה מינויו של דרעי לכהונת שר מצויה על גבול מתחם הסבירות, מעבירה את המינוי אל מעבר לגבול מתחם הסבירות. כפי שעולה מן המסד העובדתי, אף שדרעי הורשע בעבירות חמורות וריצה מאסר בפועל, הוא שב וביצע עבירות פליליות נוספות כאשר במהלך רוב התקופה בה ביצע עבירות כיהן כחבר כנסת".
לדבריה "דרעי הורשע פעם נוספת בעבירות בעניינן נקבע בפסיקה כי יש עמן קלון. כך סבר גם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, וזו גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה כעת. במעמד החתימה על הסדר הטיעון הביע היועץ המשפטי לממשלה דאז, במסגרת תרשומת פנימית, את עמדתו לפיה בעבירות בהן מואשם דרעי על פי הסדר הטיעון דבק קלון. תרשומת זו הועברה לצוות התביעה. עבירות מס, בוודאי עת מוצגים מצגים כוזבים למדינה, נתפסות כעבירות שיש עמן קלון".
4 צפייה בגלריה
"מינויו יביא לפגיעה חמורה באמון הציבור בטוהר המידות של נבחרי הציבור". היועמ"שית על דרעי
(צילום: AP)
לדברי בהרב-מיארה, "הרשעתו האחרונה מלמדת שאין המדובר במעידה חד פעמית. התנהלותו של השר דרעי בעודו משמש בתפקידים ציבוריים בכירים, ובשנים 2015-2013 עת בוצעו עבירות המס כששימש השר דרעי כחבר כנסת, משקפת תמונה של אי-ציות לחוקי המדינה ולאיסורים פליליים שנקבעו בה, המלמדים על דפוס חוזר ונשנה של פגיעה בשלטון החוק.
"עיון בתגובת השר דרעי לעתירות שבפנינו מעלה כי אף היום הוא נמנע מנטילת אחריות וחרטה בגין מעשיו אשר הובילו להרשעתו, על פי הודאתו, ולהטלת עונש מאסר על תנאי וקנס. מינויו יביא לפגיעה חמורה באמון הציבור בטוהר המידות של נבחרי הציבור".
אתמול התייחס דרעי לראשונה לעתירות נגד מינויו לשר ולתגובת היועמ"שית שהודיעה כי היא מתנגדת למינוי. "אני מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים שיתכנס בהרכב מורחב של 11 שופטים וישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ו-400 אלף מצביעי ש"ס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל", אמר.
השר דרעי ציין על רקע התנגדותה של היועמ"שית כי הוא "מברך על תגובתה שהתפרסה על עשרות עמודים, אשר הפריכה את הטענות הכוזבות שנשמעו נגדי בשבועות האחרונים, לפיהן הולכתי שולל את בית המשפט. היועצת המשפטית מאשרת בתשובתה כי מעולם לא התחייבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות וכי לא הפרתי את הסדר הטיעון ולא הולכתי שולל את בית משפט השלום בהתפטרותי מהכנסת ה-24".
דרעי ציין עוד: "אני סמוך ובטוח שבית המשפט העליון יאפשר לי להמשיך ולפעול לצמצום הפערים בחברה וישים קץ למסע הרדיפה כנגדי ונגד בני משפחתי שנמשך כבר למעלה משש שנים. שנים מייסרות של חקירות קשות שלי ושל קרובי משפחתי, שנים של חשדות כבדים נגדי שכדברי היועץ המשפטי לשעבר ד"ר אביחי מנדלבליט, 'ההר לא הוליד אפילו עכברון'".
פורסם לראשונה: 23:30, 04.01.23
