שנת הלימודים במוסדות האקדמיים צפויה להיפתח בשבוע הבא, ב-31 בדצמבר, כשברקע ישנם כל מיני פתרונות למילואימניקים. מילואימניקים בשטח לא ממש אוהבים את המתווה עליו דובר. באולפן ynet live ביררנו את הנושא עם שקד בנפשי, מילואימניקית וסטודנטית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, קובי לוי, מילואימניק, סטודנט למשפטים ופסיכולוגיה ברייכמן, ופרופסור מרק שטייף שהוא רקטור אוניברסיטת תל אביב.
"זה אתגר מאוד גדול", אומר פרופסור שטייף. "אנחנו פותחים את השנה ברגשות מעורבים, יש תמיד שמחה גדולה כשפותחים שנה, השנה זה ברגשות מעורבים. מעצם זה שבתקופה שאנשים נלחמים ונהרגים, כל בוקר אנחנו שומעים על אנשים שנהרגים, אז עצם השגרה הוא דבר שכואב, ומתקבל ברגשות מעורבים, אבל אנחנו כבר בנקודת זמן שבה אם לא נפתח את שנת הלימודים אנחנו נפסיד אותה. אנחנו לא נוכל לקיים שנת לימודים והנזק של זה הוא נזק אדיר גם למשק, למדינה, גם לאותם מילואימניקים שנמצאים במילואים זה נזק אדיר. ולכן אנחנו חיכינו עד עכשיו יותר מחודשיים.".

1 צפייה בגלריה
פרופסור מרק שטייף
פרופסור מרק שטייף
מערך שלם של תמיכה. פרופסור מרק שטייף
(מתוך אתר אוניברסיטת תל אביב)
הכותרת
השלב הבא במלחמה נגד חמאס | נדב איל
32:21
"יש לנו כמה רמות שבהן אנחנו מציעים פתרונות, האחת היא רמה של התאמות אקדמיות, אנחנו נותנים פטורים מקורסים במידה מסויימת, אנחנו מאפשרים הקלות ברמה שאנשים יוכלו לעשות פחות קורסים כדי לסיים את התואר שלהם, יש קורסים שנאפשר לתלמידים לעשות אותם עם ציון בינארי, כלומר ציון עובר -לא עובר במקום ציון מספרי כדי שלא יהיה לחץ שהציונים משפיעים על הממוצע וזה פוגע בהם. זה גם אמור להקל עליהם. זה ברמת ההתאמות. אנחנו נצלם את כל השיעורים והתרגולים וננגיש אותם לתלמידים. זה ברמה של התאמות. מעבר לכך אנחנו עושים מערך שלם של תמיכה, ראשיתו בשבוע מיוחד שיוקדש להשלמת פערים".
"אנחנו מניחים שכל הזמן יש איזשהו שחרור של מילואים והכוונה שישתחררו חלק. החלק שלא ישתחרר, אנחנו נעבוד יותר קשה, כולל, יש הרבה התנדבות של חברי סגל שיתרמו מזמנם הפרטי להנחיה, לליווי, להוראת קבוצות, אנחנו נעשה את כל מה שאנחנו נוכל כדי להרים את האנשים האלו ולאפשר להם לסיים את השנה הזאת בהצלחה ואנחנו נמשיך ללוות אותם".
קובי, לוחם, סטודנט למשפטים ופסיכולוגיה ברייכמן, האם באמת כמילואימניק אתה מרגיש שקיבלת איזשהו מענה? "תראה, אני מרגיש שקיבלתי מענה אבל אני מרגיש שהמענה שקיבלתי הוא בכלל לא מספיק טוב. אני לא מזלזל בזה. אבל אנחנו חייבים למצוא את האמצעי שפגיעתו פחותה. אני יכול להגיד שברייכמן, אצלנו כבר התחילו ללמוד לפני שבועיים ובסופו של דבר, גם אם ישלימו לי וגם אם יקלו לי על קורסים מסוימים, אני לא זוכה לאותה חוויה באותה רמה אקדמית שאנשים בספסל הלימודים שלי חווים, וזה כבר יוצר איזשהו פער, אבל הדבר שהכי מטריד אותי באופן אישי זה העתיד התעסוקתי שלי. אני אמור להתחיל התמחות בספטמבר, במשפטים, בעריכת דין, ואני עוד לא מקבל תשובה ברורה למה הולך לקרות עם ההתמחות שלי".
שקד, את באותה סיטואציה או דומה, את מרגישה שהפתרונות שמוצעים מספיק טובים? "קודם כל צריך להגיד שהרבה לפני המלחמה, חלק גדול מהמוסדות לא מילאו אחר התקנות הכי בסיסיות והחוקים שקשורות בזכויות משרתי מילואים. אני אישית עוסקת בזכויות משרתי מילואים כבר תקופה מאוד ארוכה, משרתי מיל' באקדמיה ויש הרבה מוסדות אקדמיים שלא עמדו בחוקים הכי בסיסיים עוד לפני המלחמה. אז עוד לפני שהתחילה המלחמה ולפני ש-80 אלף סטודנטים גויסו לשרות מילואים כבר הגענו עם איזשהו חוסר אמון ואני חושבת שהרבה מוסדות אקדמיים ייבחנו לאורך השנה ולא עכשיו כשצריך להוציא אמירות מאוד מפוצצות ולהוציא אייטמים מאוד מפוצצים וכל אחד מתחרה כדי להראות כמה הוא נותן למילואימניקים".
"בסוף אנחנו בסה"כ רוצים שהממוצע שלנו לא ייפגע, שנוכל לסיים את הלימודים שלנו בזמן ושנוכל לעסוק במקצוע כמו שקובי אמר, ספציפית במשפטים, שעתידנו לא ייפגע, וזה שבשבועות האחרונים היו המון משרתי מילואים שניצבו בפני דילמה וחלקם אפילו ביקשו ממש לסיים את שירות המילואים שלהם והם אמרו: הלכתי להגן על המדינה ובסוף אני צריך להיות מוצב בפני דילמה מה יותר חשוב, שירות המדינה או העתיד המקצועי שלי".
-אבל הפתרון שהרקטור הציג, של שבוע הפוגה מהלימודים שבו תשלימו את החומר, הוא לא פתרון שיסייע לכם? "אני שמה את עצמי בנעליים של לוחם שהיה 60-70 יום בעזה, אני לא רואה דרך שבה הוא יוכל בשבוע ימים שהוא עבר שם דברים שאף אחד מאיתנו אולי רק קובי, נוכל בכלל להבין מה הם עברו שם, אני לא רואה דרך שבה הוא יוכל תוך שבוע ימים לצמצם את כל הפערים הלימודיים שלו. ומשום מה אנחנו שומעים אמירות מאוד מאוד עמומות מראשי המוסדות האקדמיים. אנחנו רוצים לדעת, אנחנו רוצים התחייבות שלהם שאנחנו נוכל לסיים את הלימודים שלנו בזמן ושהעתיד המקצועי שלנו לא ייפגע. אנחנו לא רוצים לשמוע שהם יעשו כל מה שאפשר, גם אנחנו עושים כל מה שאפשר. אנחנו רוצים את ההבטחה הזו, הקונקרטית, הפשוטה, שהלימודים שלנו לא ייפגעו ושהעתיד שלנו לא ייפגע".
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר היום: "בשיחה המעמיקה שקיימנו אמש בגבול עזה עם סטודנטיות וסטודנטים מילואימניקים שלנו, הקשבנו קשב רב - קצין מילואים ראשי תא"ל (מיל׳) בני בן ארי ואנחנו - לאתגרים האקדמיים ולדאגות שלהם בעת הזאת. על מוסדות המדינה וכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה להתחשב בסטודנטים המילואימניקים ככל שניתן, להקל עליהם ולמנוע כל פגיעה בלימודיהם ובהישגיהם האקדמיים".
"אני יודע שכל מוסד מתארגן לכך אבל חשוב לי להדגיש שיחד עם איחולי הצלחה למוסדות ולסטודנטים השבים ללימודים בקרוב, יש לעמוד על התמודדות רגישה, רתומה ונכונה עם האתגר העצום הזה, עמו מתמודדים משרתי המילואים שמחרפים עבורנו את נפשם".