בליל 25 בנובמבר 1975 פקד את חיל האוויר אחד האסונות הקשים ביותר בתולדותיו: מטוס הרקולס של טייסת 131 ("אבירי הציפור הצהובה") התרסק בטיסת תרגול על הר ג'בל חלאל שבסיני, כל תשעת אנשי הצוות ו-11 לוחמי צנחנים מחטיבת המילואים "חוד החנית" נספו. הטייס אודי גזית, שהוחלף ערב ההמראה על-ידי מפקד הטייסת, סיפר היום (רביעי) לאולפן ynet: "המפקד אמר לי שהוא רוצה לשים מישהו אחר כדי שיתאמן. הלכתי הביתה, ולמוחרת הייתה בכניסה לטייסת דממת מוות".
הריאיון עם אודי גזית
(מיקי שמידט)
במסגרת התרגיל של חיל האוויר, שנערך בשיתוף כוחות היבשה, המריאו שני מטוסי הרקולס של טייסת 131 לסיני. הם אספו את הכוחות הקרקעיים בדרך לבסיס חצרים. בעקבות טעות בניווט ותנאי ראות קשים, שני המטוסים נכנסו לנתיב מקביל. המטוס המוביל פגע בהר ג'באל חלאל והתרסק, טייס המטוס השני ראה את הפיצוץ האדיר והספיק לטפס לגובה.
גזית, בנו של ישעיהו (שייע) גזית (שוורצמן) שנמנה עם ראשוני טייסי חיל האוויר, שחזר: "לילה לפני, אותו צוות בדיוק, תרגלנו את זה. יצאנו לטיסה, הנחיתה הייתה כמעט שגרתית. זאת הייתה הפעם הראשונה שהמראנו עם 'רקטות האצה' משדה עפר. כדור אש פורץ לשמיים וזה מרגש מאוד. אנחנו מתעופפים לשמיים בשנייה אחת, ואחרי כמה שניות האור נגמר מאחורינו וחוזרים לניווט ונוחתים בטייסת.
"בערב נכנסים לתדריך אותם צוותים, חולפים שם כל מיני מחשבות. מפקד הטייסת אמר לי 'אודי, אני רוצה לשים מישהו במקומך'. שובצתי לטיסה לפנות הבוקר הבא, וכשהגעתי אני רואה כמה חבר'ה, ניגש אליהם וכולם שותקים. הם אומרים לי 'לא שמעת מה קרה?', הרגשתי שכאילו ירו בי סכין ללב. אני זוכר את הדממה. תשעה מאנשי הטייסת נעלמו באחת, עוד 11 לוחמים נעלמו באחת. כמה ימים אחר כך התארגני לטיסה ועברתי מעל ג'בל חלאל, להבין את הנס שלי".
גזית אמר עוד: "כבר בתור סג"ם צעיר ערב מלחמת יום הכיפורים ראיתי פעם ראשונה מטוס נמרח על הקרקע. אני לעולם לא אשכח את זה. בתקופה שלנו היו המון תאונות, אבל חיינו עם זה. אני בא מבית של טייס, אני עובר כל שנה בהר הטייסים (אתר ההנצחה המרכזי של חיל האוויר. א"ל), ואני יודע מה זה להיהרג בטיסה. ראיתי דברים כאלה, את הרגעים האלה לא שוכחים לעולם".
