מתחת לפני השטח מתנהלת בימים אלה אחת המלחמות המשמעותיות ביותר על דמותו של השירות הציבורי במדינת ישראל: הקרב על השליטה בנציבות שירות המדינה – הלב הפועם של שירות המדינה.
בצד האחד ניצבת ממשלת ישראל, הפועלת על-פי החוק הקיים, כפי שנעשה במשך עשרות שנים. החוק קובע כי משרת נציב שירות המדינה פטורה ממכרז – והממשלה זכאית למנות לתפקיד את מי שלדעתה הוא המתאים ביותר. בצד השני – היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ובית המשפט העליון, שמבקשים לשנות את ההסדר ההיסטורי ולקבוע מנגנון מינוי חדש, שסותר את החוק הקיים ומבקש לקיים מכרז לתפקיד.
פסק הדין של בג”ץ השבוע, שניתן בדעת רוב של נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, מבקש לראשונה לכפות על הממשלה דרך מינוי שסותרת את החוק במפורש. לדעת שרים רבים, לא מדובר בפרשנות חוקית לגיטימית – אלא בניסיון להשתלט על עמדת שליטה ממלכתית באמצעות התערבות חסרת סמכות.
הממשלה מצידה הבהירה כי תתמוך בהצעות החוק שהוגשו אתמול בכנסת על-ידי חברי הכנסת טלי גוטליב ועמית הלוי מהליכוד, שיבטיחו כי מינוי הנציב יישאר בסמכותה הבלעדית. כמו כן, תגיש הממשלה בקרוב בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב, נוכח דעת המיעוט הנחרצת של המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, שציין כי "אין מקום לפרשנות שיפוטית כאשר לשון החוק חד-משמעית".
המאבק הזה אינו חדש: כבר בעבר נדונה עתירה כמעט זהה בבג"ץ, גם אז ישב בה השופט עמית – וגם אז הוא זה שדחה את העתירה. אך הפעם, אותה טענה בדיוק התקבלה. מה השתנה? רק דבר אחד: זהות הממשלה.
בתוך הסערה ניצב עו"ד רואי כחלון - שמונה לתפקיד בינואר האחרון על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כממלא מקום לשלושה חודשים - בניגוד לעמדת היועמ"שית. גורמים בכירים אמרו כי מדובר "בבולדוזר מקצועי עם חשיבה משפטית גבוהה, ויכולות ניהול יוצאות דופן", וציינו את יכולתו לשבור חסמים בירוקרטיים, להניע צוותים מורכבים ולחבר בין גורמים רבים במערכת הממשלתית.
גורמים בכירים בנציבות ובמשרדי ממשלה ששוחחו עם ynet הצרו על כך שבג"ץ לא אישר את הארכת כהונתו של כחלון כממלא מקום, במיוחד כי זו ניתנה ללא נימוק משפטי ברור, והביעו תקווה כי ישוב למלא את התפקיד באופן קבוע.
אתמול הטיל ראש הממשלה את תפקיד ממלא מקום הנציב ל-30 יום על מנכ"ל משרד החוץ עדן ברטל. גורמים בממשלה הבהירו כי לא יוותרו על מנגנון המינוי לתפקיד. לדבריהם, "שירות המדינה הוא בסיס הריבונות הממשלתית – ואת הבסיס הזה לא נפקיר, לא לבירוקרטיה, ולא למערכת המשפט שמבקשת להשתלט על שירות המדינה". עוד הוסיפו כי "המאבק הזה רחוק מלהסתיים. מי שיחזיק במוצב החרמון של השירות הציבורי – יקבע לא רק מינויים, אלא איזו רשות באמת קובעת במדינת ישראל".
