בעקבות המלחמה הכבישים הפקוקים של טהרן ריקים ממכוניות, ואת כלי הרכב החליפו מחסומים ואנשי כוחות ביטחון – בשעה שהמשטר באיראן מהדק את השליטה על אזרחיו.
המנהיג העליון עלי חמינאי חוסל במכת הפתיחה של המלחמה בשבת שעברה. בישראל וארה"ב קראו לאיראנים לנצל את הרגע, להתקומם נגד המשטר ולהפילו, אך המשטר דיכא במהרה את החגיגות של מתנגדיו על מותו של חמינאי ואת הסיכוי לגל נוסף של הפגנות.
בשבוע החולף האיראנים מצאו את עצמם לכודים בין התקיפות של ישראל וארה"ב לבין הדיכוי של ממשלתם. השלטונות פורסים כוחות ביטחון רבים ברחובות, ומשביתים את האינטרנט ובכך מבודדים את האזרחים מהעולם. איראני בן 30 שמתגורר בטהרן אמר לסוכנות הידיעות AFP כי משמרות המהפכה "סגרו כמעט כל רחוב ראשי, באמצעות חמושים במקלעים כבדים, כדי להפחיד אנשים". הוא אמר כי מבחינת משמרות המהפכה, "האויב האמיתי הוא העם, ולא האמריקנים. הקיצוניים (ממשמרות המהפכה) אומרים שקודם כל צריך להתמודד עם האויב מבית".
המערכה נגד איראן יצאה לדרך כמה שבועות אחרי גל המחאה הענק נגד המשטר, שהגיע לשיאו בחודש ינואר, כשהמונים יצאו לרחובות וקראו "מוות לחמינאי". המשטר דיכא באכזריות את המחאות ולפי חלק מהדיווחים הרג עשרות אלפי בני אדם. בימים האחרונים התקיימו הפגנות תמיכה במשטר – שנתפסו כדרך של המשטר למנוע הפגנות חדשות של מתנגדיו.
תושבי טהרן אמרו ל-AFP כי רבים מאנשי כוחות הביטחון ברחובות הם מהבסיג' – המתנדבים שכפופים למשמרות המהפכה ואמורים לשמור על הסדר הציבורי. הם הקימו מחסומים יחד עם אנשי משמרות המהפכה והמשטרה, במטרה לערוך חיפושים ברכבים, וחיפושים גופניים.
"אין פקקי תנועה, חוץ מהפקקים שמשמרות המהפכה יצרו באמצעות עמדות הבידוק הזמניות בכל פינה", ססיפר בן ה-30 שמתגורר בטהרן. אמיר, בן 40 מטהרן, אמר שמאז מותו של חמינאי, אנשי ביטחון בלבוש אזרחי "נמצאים בשפע ברחובות, וכולם חמושים – כך שאנחנו לא יכולים להפגין כרגע. הם השתלטו על המקומות שהיו שייכים לציבור".
מהנדס שחי בטהרן אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי כוחות הביטחון "מסתובבים ברחובות לבדם, מעוררים פחד, בודקים טלפונים של אנשים ומטרידים את התושבים".
המתח מורגש גם באי כיש שבמפרץ. תושב האי האיראני אמר כי "אנשים כבר בקושי מעזים לצאת מהבית", פרט לקניית מזון. לדבריו, החל מהשעה 18:00 נכנס לתוקף "שלטון צבאי" באי.
פייר ראזו, מנהל המחקר של הקרן הים תיכונית ללימודים אסטרטגיים, אמר ביום רביעי לחברי פרלמנט צרפתים כי לשלטון האיראני יש מנגנון ביטחון פנים אדיר, שכולל "850,000 סוכני דיכוי". הוא אמר כי מספר החברים בבסיג' מגיע ל-600,000 – "יותר מהצבא הסדיר וממשמרות המהפכה גם יחד". ארגוני זכויות אדם הזהירו כי דיכוי האזרחים באיראן עלול להתגבר במהלך המלחמה – ולפגוע בסיכויים להתקוממות העממית שאותה עודדו דונלד טראמפ ובנימין נתניהו.
"האיום הקיומי העיקרי על הרפובליקה האיסלאמית הוא לא תקיפות אוויריות, אלא האיראנים שיצאו לרחובות", אמר מחמוד אמירי-מוגדאם, ראש ארגון זכויות האדם של איראן. "המטרה העליונה של הרפובליקה האיסלאמית היא להגן על עצמה, לכן יש איום שאנחנו עלולים להתמודד עם מעשי טבח חדשים, מעצרים המוניים והוצאות המוניות להורג".
ברגע שהמלחמה החלה השבית המשטר האיראני את האינטרנט, והזהיר את מי שיצליחו לעקוף את החסימה באמצעות VPN כי הם עלולים לעמוד לדין. ביום חמישי הזהיר משרד המודיעין שכל מי שמצלם בסביבת "מקומות רגישים" הוא סוכן זר פוטנציאלי, וקרא לאזרחים לדווח עליו.
תושב העיר שיראז סיפר כי כוחות המשטר דיכאו את החגיגות על מותו של חמינאי שחוסל בסוף השבוע שעבר. יום אחרי דיכוי החגיגות התאספו ברחובות שיראז אנשים שזוהו כתומכי המשטר, בהתקהלות שאושרה על-ידי הממשלה. הטלוויזיה הממלכתית שידרה עצרות תמיכה רבות במשטר, שבהן הניף הקהל את הדגל האיראני והתאבל על מותו של חמינאי.
בימים אלה עדיין ניתן לשמוע בשעות הלילה תושבים בטהרן קוראים נגד המשטר, מחלונות הבתים. הם מקווים שבקרוב הם יצאו שוב לרחובות. "אנחנו נשארים בבית, ומקווים שנישאר בחיים, כדי שנוכל לרקוד כמו שצריך ברגע שבו נהיה חופשיים", אמרה אלנאז, בת 39 מטהרן.
