ועידת הנדל"ן: מה הדרך הנכונה לחיזוק מבנים במרכז והפריפריה
(צילום: סנטרל הפקות)
ועידת הנדל"ן מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
מהנדס העיר וראש מינל התכנון והתשתיות בירושלים, אינג' יואל אבן, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית, רונית אשד לוי, מתכננת הותמ"ל, אדר' סיגי בארי והבעלים של הלדור ייבוא ושיווק פלדה, דורון הלפרן, השתתפו הבוקר (שני) בפאנל מוכנות לרעידת אדמה שעסק בהתחדשות עירונית בוועידה הלאומית לנדל"ן ולבטיחות בבנייה של ynet ו"ידיעות אחרונות". ישראל, נזכיר, עלולה להתמודד בשנים הקרובות עם התוצאות של רעידה אדמה חזקה במיוחד - ושורת מבנים ישנים שאינם עומדים בתקן החדש עלולים לספוג נזקים כבדים.
לדברי אבן, "הדרך לטפל בהיערכות לרעידות האדמה היא לקדם התחדשות עירונית, שאחת מהמטרות שלה היא יחידות הדיור שמייצרים - אבל המטרה השנייה היא לקחת מבנים ישנים ולחדש אותם לפי תקנים חדשים. אותם בניינים נבנו בתקנים הישנים של לפני שנות ה-90". לדברי אבן, "ההתחדשות העירונית תייצר את ההבדל ותיצור מבנים עמידים לרעידות אדמה".
אשד לוי מצידה חיזקה את דבריו, ואמרה כי מעבר לתמורות הכלכליות בחידוש הבניין המטרה החשובה של התחדשות עירונית היא "לשמור על חיי אדם. מעבר לאיום של רעידות אדמה יש בישראל את האיום הביטחוני. כשיש אזעקות דיירים יורדים לחדרי המדרגות, שגם הם לא ממוגנים, או נשארים בבית ומקווים לטוב. צריך לשנות את השיח".
הלפרן מצידו פירט את האפשרויות שעומדות בפני הקבלנים למיגון את המבנים הישנים: "אני יבואן פלדה. פלדה היא הפתרון לכל בעיות הבנייה. אפשר למגן בפלדה. בכל הנוגע לרעידות האדמה, ערי הפריפריה שיושבות על השבר הסורי-אפריקני נבנו בשנות ה-50 וה-60 על עמודי בטון דקים ומסכנים, שמשב רוח גדול יכול לפרק אותם כמו מה שקרה בטורקיה. אם רוצים פיתרון מהיר לפני פינוי-בינוי, אפשר למגן את העמודים האלו ואת כל הבניינים עם קורות פלדה בצורה מאוד פשוטה, ובעצם לגרום לכך שהבניין לא יקרוס ויהיו אבדות גדולות".
לדבריו, יש "להכניס את זה לתודעה של ראשי הערים והממשלה. הפלדה היא לא רק לחיזוק מבנים ישנים אלא גם לבנייה חדשה. הרבה יותר מהיר וזול לבנות עם פלדה ובלי כל הבעיות הסביבתיות של אבק ומשאיות בטון שחוסמות את הכבישים. זה כמו בניו יורק".
בארי, מתכננת בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור, אמרה כי מרכז הכובד של פעילותם היא בנושא התחדשות עירונית. "אנחנו לא עושים התחדשות של בניין אחד. אנחנו מדברים על שכונות, לפעמים על רובעים שלמים. יש לנו תוכניות גם במרכז הארץ, אבל גם מחוץ למרכז בכמות שווה. התחדשות עירונית מצליחה להוציא את הפריפריה מהפריפריה".
מה החסמים שמונעים קידום של פרויקטים?
אשד לוי הסבירה כי בכל הנוגע לעבודה בפועל, "ברמת קבלנים זה נעשה יותר ויותר קשה. אנחנו מזהים שיש פחות התחלות בנייה. כולנו רואים את זה. אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת וצריך לחזק גם את הקבלנים, לשמור להם על רמת הרווחים, ולאפשר גם ליזמים מתח רווחים שיאפשר גמישות".
לדבריה, "חוק ההסדרים הוא בעצם המיקרוקוסמוס של איך המחוקק רואה את הדברים שחשוב לו לקדם ברמה מדינית, ופרק ההתחדשות העירונית תופס בו יותר ויותר מקום לאחרונה. אבל בסוף חוק ההסדרים והרשות הממשלתית והרגולטור מלמעלה יכולים לעזור ולסייע אבל לא יכולים להחליף את השלטון המקומי. מה שאנחנו מזהים כחסם זה שיש רשויות שלא רוצות התחדשות עירונית, או שלא מוכנות עדיין ושצריכות עדיין לעבור איזשהו תהליך של למידה והסתגלות, וזה בעינינו החסם הכי גדול.
"בסופו של יום יזמים בוחרים ברגליים, נמצאים במקומות שבהם הרשות רוצה. צריך שרשויות שטרם הפנימו את הצורך בהתחדשות עירונית לא יקבלו את זה מלמעלה אלא יקבלו את זה מלמטה דרך חינוך, דרך למידה, וככה בעצם מנטרלים את החסם הכי גדול בשוק".
